“לאחר שסקרנו את השלכות הסטרס ממעוף הציפור, הבה ונחזור לקרקע ונבחן את השפעתו על חיי היום-יום שלנו. 
אך לפני כן, תזכורת קצרה לגבי המקור של ניהול זמן ומשימות קלוקל.
נזכיר כי בשורש של מלכוד המצוינות וגם של הקושי בניהול זמן, יושבות אמונות מגבילות, בעיקר סביב מניע ההצלחה: “אני לא מספיק טוב, אני לא בסדר, אני כישלון” ועוד.
מעבר לפרפקציוניזם ולריצוי שהן מחוללות, אמונות מגבילות אלו ודומיהן גורמות לחשש ואף לפחד מטעויות. זאת מכיוון שכל טעות ואי הצלחה חוזרת לאמונות אלו כבומרנג ומהווה הוכחה נוספת, כביכול, לאמיתותן.
גם שורשי הביקורת והשיפוטיות שחווה אדם ממוצע בילדותו, חורטים במוחו הלא-מודע זיכרון רגשי, לעיתים טראומתי, שגורם לו להימנע מטעות בכל מחיר.
המחיר של הימנעות מטעויות בכל מחיר
המחיר הרב שאנשים אלו משלמים הוא השאיפה להימנע מלקיחת סיכונים, הישארות באזור הנוחות, שמרנות, זהירות יתר, צורך מופרז בוודאות ובשליטה, מיקוד שליטה חיצוני וקורבנות, חשש משינויים ופחד מהלא נודע.
אלו הם בדיוק הגורמים לתקיעות.
הפרדיגמות שמנהלות אנשים כאלו הן מגבילות ומסרסות. אך הן אינן האמת! אלא סובייקטיביות לחלוטין, בעיניהם בלבד.
המציאות העובדתית והאובייקטיבית, שדווקא מאפשרת ופותחת הזדמנויות, נתפסת כמסוכנת והאינסטינקטים לדבוק במוּכּר ובידוע שולטים ומנהלים אנשים אלו.
התוצאה היא קושי בקבלת החלטות ובתִעדוף, סטגנציה ושמירה על הקיים בכל מחיר. כל יציאה מאזור הנוחות נתפסת כאיום, אפילו איום על ההישרדות.
כפי שכבר אמרנו: “בני האדם, בכל מין וצבע, הם כמו כל דבר אחר בטבע. כל מה שלא עמל, צומח וגדל, קמל ונובל“.
מה קורה כאשר אין צמיחה והתפתחות
אכן, מהות קיומנו היא צמיחה והתפתחות; זה יסוד הטבע שאנו חלק ממנו; וכשאלו אינן מתקיימות, האנשים שנשארים באזור הנוחות כבים, אינם ממצים את הפוטנציאל שלהם, אינם מצליחים לממש את חלומותיהם וכמובן גם אינם מרוויחים את כמות הכסף שהם רוצים ויכולים להרוויח.
יתרה מכך, הקושי בקבלת החלטות גורם לעיתים שלא להחליט וזה הרבה יותר גרוע מלהחליט “לא” או להחליט “כן” ולטעות.
כי כאשר לא מחליטים, “עבר זמנו, בטל קורבנו“. אנו נמנעים מפעולה לא מבחירה, אלא מכורח הפקפוק והצורך המופרז בוודאות ובשליטה; ואז אין התנסות, אין תוצאה ולכן גם אין למידה שהיא תוצאה ישירה של העשייה, גם אם טועים.
כלומר, עדיף להחליט, לטעות ולתקן את הטעות, מאשר לא להחליט ולהיתקע באזור הנוחות כאשר לא מרוצים בו; כי השארות בגבולותיו מנציחה את התקיעות ואת חוסר שביעות הרצון, ללא מוצא.
מיקוד שליטה חיצוני וקורבנות
אם כך, האמונות המגבילות, ה”שריטות” בילדות, הסטרס, הצורך המופרז בוודאות ובשליטה, הפרפקציוניזם והריצוי – כולם גורמים למיקוד שליטה חיצוני ולקורבנות, לפִקפוק, לקושי בקבלת החלטות, להימנעות מבחירה ומנקיטת יוזמה, לדחיינות, וכך גם לשקיעה ולקמילה הדרגתית.
לכן, הסממנים של אנשים הלוקים במלכוד המצוינות כוללים גם הימנעות מקבלת החלטות ודחיינות כרונית. אלו הם כמובן מקלות בגלגלי ההצלחה, מכיוון שהם מטרפדים פעולה והתקדמות.
אסיים תת-פרק זה באמרה הבאה, שהיא קלישאה כל-כך נכונה: “מי שאינו לוקח סיכון לא מעז, מי שאינו מעז לא מנסה, מי שאינו מנסה לא טועה, ומי שאינו טועה לא מצליח“.
אכן, טעויות הן חיוניות בדרך להצלחה ומי שנמנע מהן פוגע ביכולתו להצליח.
כעת נוכל להוסיף את הדחיינות וההימנעות כמרכיבים הבאים בשרשרת הקריטית של מלכוד המצוינות:”
המידע בפוסט מבוסס על ספרי השני מלכוד המצוינות שיצא לאור במרץ 2023.
הספר מִלכּוד המצוינות נמצא בשלבי עריכה מתקדמים, כבר סיים בהצלחה קמפיין הדסטארט וניתן לרכישה מאתר זה בהנחה כאן בקליק החל מאפריל 2023.
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
