שאלה שנשאלתי מחברה בפייסבוק:
אני מכוונת את המחשבות וגם את הדרך להגיע לאן שאני רוצה להגיע.
אני רוצה לנעול את הפוקוס שלי על המטרה, אבל מתקשה בגלל הסביבה.
מה אפשר לעשות כדי שאנשים יפסיקו להציק ולהפריע בחוסר האמונה שלהם?
ואיך להשיג יותר שקט בלי שיפריעו לי להתרכז?
כיצד אוכל לשמור על היכולת להתרכז ולשמור על מיקוד בלי שאאבד את חוט המחשבה כתוצאה מהפרעות הסביבה?
זה קורה לי כמה פעמים כשאני מגיעה לרגע האמת ונוצר קו שמפריד ביני לבין הגשמת המטרה שלי.
ותשובתי הקצרה לחברה:
אנשים “מפריעים” זו הפרשנות שלך.
זו החוויה הסובייקטיבית האמיתית שלך, אבל זו אינה עובדה מוכחת.
למשל, יש אחרים שנשים במקומך בדיוק באותו המצב, אבל אותם “מפריעים” לא יפריעו להם.
המפריעים מגיבים כפי שהם רוצים, עם כוונה או ללא כוונה.
את לא יכולה לשנות אותם. הם נסיבות לא נוחות שמפריעות לך.
כל עוד את תלויה בהם, ביחס שלהם, את חסרת כוח ולכאורה קורבן שלהם.
הדבר היחידי שאת יכולה לעשות זה לשנות את עצמך;
לבדוק מה מפריע לך ביחס שלהם, באלו נקודות רגישות זה נוגע אצלך, ואז לשנות אותן.
זה תרגול שעובר גם דרך שינוי המחשבות והפרשנות שלך לגבי היחס שלהם אליך.
למשל, תראי פוליטיקאים עם עור של פיל.
לא מעניין אותם מה אחרים חושבים או אומרים עליהם.
הם פיתחו חוסן מנטלי ואמונה מוחלטת בדרכם ללא רגישות לסביבה.
זה כמובן גם יכול לפעול לכיוונים שליליים.
מעבר להתמודדות עצמית כאמור, את לרוב יכולה לנתק את עצמך מהגורם המפריע.
יחד עם זאת, זו תהיה בריחה מהתמודדות שלך עם עצמך והנקודות הרגישות שלך.
לכן, זה לא מומלץ, כי אז האתגר להתמודד עם הקושי שלך לקבל ביקורת יחזור אליך במקומות אחרים בחיים.
כלומר, זה כמו שריר שאם לא תחזקי אותו הוא לא יוכל לשאת בנטל הולך וגדל מהסביבה, שזה חלק מהחיים.
ועוד מילה לגבי כיוון המחשבות: זה רק חלק מהעבודה להשיג מטרות.
נכון שמחשבות בוראות מציאות, אבל צריך גם את הרגשות בתמונה.
חשוב לשלב עם המחשבות רגשות חיוביים כאילו מושא המחשבות כבר הושג.
רק השילוב של מחשבות ורגש חיובי (תשוקה, הנאה, אהבה וכד’) יוצר את המציאות. ראי את מה שנוויל גודארד אומר על זה.
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.
