לא משנה מה זה, כנראה שבסוף הדרך שאיפתך היא להשיג אושר.
וסביר להניח שהאושר הזה קשור לאיזו שהיא הצלחה בדרך:
לממש משהו ללב ולנשמה, להגשים חלום, להביא תועלת לאחרים, לעשות לביתך, ועוד…
מה שזה לא יהיה, יכולת ההגשמה שלך תלויה ברגשות שלך.
רגשות חיוביים – תומכים ומעצימים הצלחה;
ורגשות שליליים – מונעים ומדכאים הצלחה.
בוידיאו פוסט זה אני מבקש לחלוק איתך אבחנה חשובה שעשיתי,
שתסייע לך לשמר ולחזק את הרגשות החיוביים שלך, ולהצליח.
אני מזמין אותך לראותו (22:05 דק’):
–
או סרטון ישן יותר, מקוצר (7:53 דק’):
לאחר הכנת הסרטון שמעתי על ממצא מדהים:
בתקופה שאדם נמצא מתחת לקו הוא מתפקד כאילו יש לו 13 נקודות פחות ב-IQ שלו!
חשבו כמה זה פוגע בתפקוד וכמובן בהצלחה!
–
הסרטון הבא של עופר לוי מציג את אותה הגברת בשינוי אדרת, דרך מצבי התודעה:
–
ולקראת סיום, הנה הסבר מעולה מדוע כ”כ חשוב להיות מעל הקו. מדובר בספר מעולה של נוויל גודארד (המכונה בקצרה – נוויל) Neville Goddard – Feeling Is The Secret – התחושות הן הסוד – המסביר ומתאר איך ליצור מציאות בעזרת הרגשות. הספר הזה נכתב ב-1944 ובעיני הוא אחד המדריכים הטובים שקראתי ליצירת מציאות בעזרת הרגשות והמוח הלא-מודע (1:11 ש’):
אני מזמין אותך גם לקרוא את הפוסט “נוסחת מה בתוך“, את המדריך “מה בתוך”, ולקבל במתנה את הפרקים הראשונים של הספר שלי “להתרגל להצליח“, המהווה את המדריך השלם ליישום המתודולוגיה. בפרק 3 יש תיאור מפורט יותר של העיקרון המתואר בסרטון – “מתחת לקו ומעל לקו”.
כמה מדהים זה לראות על עצמי דברים שאני מלמד. בפעם המי יודע כמה נוכחתי על בשרי עד כמה הראייה שלנו היא סובייקטיבית.
מעשה שהיה כך היה:
לפני כשבוע, חברי יגיל שלח לי מייל עם הזמנה לרכיבת אופניים ובשורת הנושא הוא כתב בפירוש “ביום שלישי”.
מכיוון שכמה ימים קודם שוחחנו על רכיבה ביום שישי, התפיסה המקובעת שלי סירבה לקלוט את “יום שלישי” בכותרת וכל הזמן הייתי משוכנע שמדובר ביום שישי.
וכך, במשך כל התכתובת של כמה מיילים הלוך ושוב, נשארתי בקיבעוני.
עובד או מנהל, האם הנך חווה אחד או יותר מהמצבים הבאים?
* הרגשת חוסר ביטחון, לחץ או חשש בתהליך הקבלה לעבודה
* הנך מתקשה להשיג את התפקיד שמתאים לך.
באפשרותך ללמוד ולתרגל כלים להצלחה בראיון, להרשים את המראיין ולהתקבל לתפקיד שהולם את כישוריך.
בפגישה אחת בת שלוש שעות נבצע סימולציה של ראיון ואתן לך משוב והמלצות לשיפור.
כתוצאה מכך:
* יהיה באפשרותך להבין טוב יותר כיצד המראיין רואה אותך, ואיך להבליט את היתרונות שלך
* להבין מה המראיין “באמת” מחפש
* ללמוד דרכים להתמודד עם מראיין פחות “אוהד” ויותר ביקורתי
* לקבל כלים שיסייעו לך להתקבל לתפקיד שרצית
הדרך הפשוטה והקלה ללמוד איך להצליח עסקית היא באמצעות ניתוח דוגמה של סיפור הצלחה.
את הדוגמה הבאה מצאתי בספר the E-myth מאת Michael E. Gerber:
–
סיפור ההצלחה של חברת IBM:
שאלו את תומאס ווטסון מייסד IBM ומנכ”לה (1914-1956), לְמה הוא מייחס את ההצלחה הגדולה של החברה, ותשובתו הייתה (ההדגשות הן שלי – חש): הייתה לי תמונה ברורה בראש איך החברה תיראה כשהיא תעמוד.
ברגע שהייתה לי התמונה בראש, שאלתי את עצמי איך חברה כזו תנהג.
הבנתי שכדי להגיע לשם עלינו לפעול כך מהרגע הראשון של ההקמה, אחרת לעולם לא נגיע לשם.
הבנתי הייתה שכדי להגיע להיות חברה גדולה ומצליחה עלינו להתנהג כמו חברה גדולה ומצליחה כל יום מההתחלה. בסוף כל יום עבודה שאלנו את עצמנו איך תפקדנו ובדקנו את הפערים בין המקום בו רצינו להיות למקום אליו הגענו. בתחילת היום הבא עשינו הכול כדי לשפר ולהקטין את הפער.
בואו ננתח את עקרונות ההצלחה הגלומים באמירה זו.
–
עיקרון מס’ 1 – הכל מתחיל בתמונת הדמיון
אם כך, השלב הראשון ביזמות הוא לראות את התמונה הסופית בבירור בראש.
במילים אחרות, לשאול את עצמינו מה אנו רוצים ליצור?
שימו לב שזה לא רק לחשוב ולתכנן את העתיד, אלא ממש לראות את הדברים בדמיון.
רבות נכתב על חשיבות תמונת הדמיון בכל הגשמה שהיא.
הסבר אחד מיני רבים הוא שבכך אנו רותמים את המוח הלא-מודע שלנו למטרה. מוח זה חזק פי מיליון מהמוח המודע והוא למעשה המכשיר הכי מתוחכם ביקום ומחשב העל שיש לכל בן אנוש.
קצרה כאן היריעה מלפרט את כל יתרונותיו של המוח הלא-מודע, אבל לא אצא פטור אם לא אציין שבו כלולים כל הזיכרונות שלנו, כל האמונות שלנו וההרגלים, ושהוא אחראי ל-95% מהתוצאות שלנו.
כן, מה שמכיל המוח הלא-מודע גובר על תכולת המוח המודע. הבעיה היא שבדר”כ אין הוא נגיש!
לוח החזון של חגי שלו
הדמיון הוא אחת הדרכים לגשת למוח הלא-מודע ומכאן חשיבותו ביזמות והגשמה.
עוד אציין שחזון ולוח חזון הם כלים מצוינים להמחשת תמונת הדמיון וחיבורה לכאן ועכשיו.
תומאס ווטסון מלמד אותנו שקודם צריך את התמונה בראש ורק אח”כ לשאול איך חברה כזו תנהג.
שימו לב, זה הפוך מהדרך שרוב בני האדם מתכננים.
הם קודם כל שואלים איך אני יכול לזוז מהמקום הנוכחי שלי ולאן, ורק אח”כ (אולי) קובעים את היעד.
גישה זו מטרפדת כמעט כל יוזמה כי חוסר הוודאות חונק.
אז הדרך הנכונה לתכנן היא קודם כל להגדיר “מה” אני רוצה (ולא מה “בר השגה”) ורק אח”כ לתכנן את ה”איך” אוכל להגיע לשם.
או אז נתמקד כל פעם בצעד הבא להגיע את היעד.
–
עיקרון מספר 3 – קודם Being אח”כ Doing
עיקרון אוניברסאלי זה שחוזר בכל סיפור הצלחה קצת קשה להבנה, אז שימו לב.
תומאס ווטסון אמר ש”כדי להגיע להיות חברה גדולה ומצליחה עלינו להתנהג כמו חברה גדולה ומצליחה כל יום מההתחלה”.
הוא מדבר על כאן ועכשיו, לא בעוד תריסר שנים!
עיקרון זה אומר שכדי להצליח צריך להחליט מי אני רוצה להיות ולחיות הוויה זו כבר עכשיו, כאילו כבר השגתי זאת.
ושוב, זה הפוך מהדרך שרוב האנשים חושבים. למשל, אנו אומרים:
“אני אעבוד קשה (Do), אני אצבור כסף (Have), ואז אהיה עשיר (Be)”.
הדרך הנכונה להתעשר היא אחרת לגמרי:
“קודם אחליט שאני הולך להיות עשיר ואחיה הוויה זו בהווה (Be), ואז אני אעבוד מתוך הוויה זו (Do), וכך אוכל לצבור ממון (Have)”.
תשאלו אנשים עשירים שאינם יותר טובים מיכם ותראו.
כלי מצוין להיכנס למצב ההוויה הרצוי הוא שאלת ההוויה: “כשאני…. [מצב הוויה: עשיר, מצליח, מאושר, שמח וכד’] איך אני מרגיש? על מה אני חושב? מה אני עושה?” שימו לב שכשאנחנו עושים זאת, אנו אוטומטית נכנסים למצב ההוויה שאנו רוצים ליצור וכך מניחים את התשתית ההווייתית גם כדי ליצור אותו!
לרוב, אין לנו סבלנות ואנו רוצים הכל מיד ובדיעבד.
אנו מחפשים את פיתרון הקסם, את “הברכה מהרבי”, והמזל מאלוהים.
אז זהו, שגם זו לא הנוסחה להצלחה.
תומאס ווטסון מעיד שהצלחה היא עבודה יומיומית של שיפור מתמיד ועקבי בפרמטרים העסקיים:
“בסוף כל יום עבודה שאלנו את עצמנו איך תפקדנו ובדקנו את הפערים בין המקום בו רצינו להיות למקום אליו הגענו. בתחילת היום הבא עשינו הכול כדי לשפר ולהקטין את הפער”.
כלומר, להתחיל מהיכן שאנו נמצאים ולפעול בהתמדה ובנחישות כדי להתקדם ולשפר.
והנה סרטון נהדר על הבמבוק הסיני שממחיש בדיוק את אותו העיקרון בטבע – צעדי תינוק לאורך זמן ארוך יוצרים שינוי גדול:
והנה הוכחה מ”העולם הישן”.
חישבו רגע על פלאי תבל:
לדוגמה, את הפירמידה הגדולה של גיזה בנו לפני כ-4,500 שנה במשך עשרות שנים:
2.3 מיליון אבנים שכל אחת שוקלת 2.5 טון בממוצע, באמצעים המוגבלים של העולם העתיק.
והיא שורדת עד ימינו אנו!
מישהו הניח שם את האבן הראשונה, ואחריה עוד אחת, ועוד אחת…
הנה אמרה נהדרת לסיים פוסט זה:
“We are not Human-Doing, we are Human-Being”
או כפי ששנו רבותינו: “סוף מעשה במחשבה תחילה“.
לפני שאנו רצים לעשות הבה נשב ונתכנן:
נראה את תמונת העתיד, נגדיר קודם את ה”מה” ורק אח”כ את ה”איך”, נחליט מי אנו רוצים להיות, ונפעל כך כבר היום בצעדים קטנים תוך שיפור מתמיד, בנחישות ובהתמדה.
אז מי אמר שלא פשוט להצליח? 🙂
–
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.
כאן אוסיף את המחקרים שמראים ששינוי פרדיגמות עובד ומה הדרך הנכונה לשנות אותם – הנה זה כאן בקליק על הלינק.
בפוסט זה אני מוסיף ונותן לך שאלון למיפוי פרדיגמות שיאפשר לך לבצע את סעיפים 2 ו-3 לעיל.
היישום הוא זהה לפיתוח אישי כללי ולאימון עסקי. הורד את השאלון ומלא אותו.
–
ועוד לפני שאר הפוסט, למי שמעדיף וידאו על מלל, הנה אותו התוכן בסרטון מתוך הקורס הדיגיטלי היישומי שלי (19 דק’):
–
וכעת להסבר של סעיף 4:
לאחר שמילאתם את השאלון, סמנו בו את 5-10 הפרדיגמות השליליות שהכי מגבילות אתכם.
רשמו אותן על דף נפרד, בחלק הימני של הדף.
כנגדן, בחלק השמאלי של הדף, רשמו את הפרדיגמות החלופיות שברצונכם לאמץ. פרדיגמות אלו תהיינה כמובן חיוביות.
דוגמאות:
פרדיגמות שליליות:פרדיגמות חיוביות חלופיות:
אני לא יודע למכור אני פתוח ומוכן ללמוד בהדרגה למכור
אני דחיינית כרונית אני מודעת לדחיינות שלי ורוצה לשפר אותה בהדרגה
אני מבולגן נורא ולא מסודר אני לומד להיות מסודר יותר מיום ליום
אני דאגנית וחוששת מאד מפני העתיד אני מתמקדת במה שעובד ומסגלת גישה חיובית בהדרגה
שימו לב שבצד הפרדיגמות שתוקעות אתכם אנו לא רושמים דווקא את הפרדיגמות ההפוכות לגמרי.
זאת, כיוון שלמינד שלנו קשה לקבל פרדיגמה חדשה שהיא כל כך שונה מזו שהורגלנו אליה במשך שנים!
אם נבחר בפרדיגמות כל כך מנוגדות, המינד שלנו ילחש לנו כל הזמן בקול מקניט: “זה לא נכון, זה לא נכון…”.
לכן, אנו נבחר תחילה בפרדיגמות חדשות שמשנות את כיוון מחשבותינו ופותחות אותנו לשינוי.
הרעיון הוא תחילה לצאת מהתקיעות של הפרדיגמות הישנות האוטומטיות ולפתוח את הפתח לשינוי בעזרת הפרדיגמות החדשות.
רק אחרי שניצור את מומנטום השינוי, נוכל לעבור לפרדיגמות חיוביות חזקות יותר ולהעצים את השינוי.
כעת, יישום הפרדיגמות החדשות הוא בהתאם ל”נוסחת מה בתוך“.
העיקרון הוא להיות מודעים ומחויבים ליישום הפרדיגמות החדשות, להתבונן ולזהות כאשר הישנות עולות באופן אוטומטי, ולבחור בחדשות בכל פעם מחדש. לאחר תרגול של כמה שבועות, תיצרו הרגל חשיבה חדש ותוכלו לעבור לשלב הבא והוא לבחור פרדיגמות חדשות, חזקות יותר.
להסבר רחב יותר של “נוסחת מה בתוך” אתם מוזמנים להוריד בחינם את המדריך המלא של מה בתוך, או לרכוש את הספר “להתרגל להצליח“.
כל יזם או בעל עסק מכיר את הרגע בו יש לו פיק ברכיים כאשר הוא צריך לקבל החלטה משמעותית בקשר לפתיחת עסק או הרחבת עסק קיים. הסרטון, מבוסס על ניסיוני באימון עסקי עם מאות יזמים ובעלי עסקים, נותן טיפים איך להתמודד עם חששות אלו ולצאת לדרך על אף הקשיים והסיכונים.
אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.
ב ה צ ל ח ה !!!
אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגורית פתיחת עסק:
לכולנו יש ניסיון חיים ודעות מבוססות על כל דבר מסביבנו. ניסיון ודעות אלו קובעים את שגרת חיינו ואת ההרגלים שסיגלנו לעצמינו, בעסק או בקריירה.
האם עצרת פעם לבחון הרגלים אלו?
האם שאלת את עצמך פעם האם ההרגלים הללו משרתים אותך ומקדמים אותך בדרך אל המטרות שלך בקריירה שלך?
מרבית האנשים לא עושים זאת וחיים באוטומט הכולל לא מעט הרגלים שפוגעים ביכולותיהם להצליח ולהשיג את יעדיהם.
מהו אחד הגורמים העיקריים שתוקעים אותנו בדרך לשינוי?
אלו הן הפרדיגמות, שמודעות אליהן יכולה להוציא אותנו מהקופסה ולגרום לשינוי חיובי, לעיתים ברגע, כמו השינוי שאני חוויתי בקריירה שלי.
בפוסט זה אציג את הפרדיגמות ככלי מרכזי ליישום שינוי ולהשיג תוצאות.
–
הנה המחשה קצרצרה של עקרון הפרדיגמות:
–
ולפני שאר הפוסט, אם עדיף לך וידאו על מלל, הנה סרטון עם המידע מהקורס הדיגיטלי היישומי שלי (30 דק’):
מהי פרדיגמה?
חיי היום-יום שלנו הם מורכבים. תארו לכם שבכל פעם שהיינו צריכים ליישם מיומנות כלשהי, אפילו שגרתית ופשוטה, היינו צריכים להתעלם מכל ניסיון החיים שצברנו וליישם את המיומנות הזו כאילו שהיא מבוצעת כעת לראשונה.
למשל, לנהוג ברכב כמו בשיעור הנהיגה הראשון שלנו…
בלתי נסבל, נכון? הלא בינתיים למדנו לנהוג ומיומנות הנהיגה היא כיום קלה לנו ופשוטה ליישום.
זוהי דוגמה לפרדיגמה.
פרדיגמה היא אם כן תבנית התנהגות, תבנית חשיבה או אמונה. היא תפיסה של המציאות, פרשנות אישית סובייקטיבית של המציאות ולא עובדה מוכחת, למרות שאנו רואים אותה כעובדה מוחלטת. פרדיגמה היא משהו שאנחנו רגילים אליו וחיים לפיו ביום-יום באופן אוטומטי. פרדיגמה בדרך כלל עוזרת לנו לפשט את החיים, כי כשאנחנו מקטלגים כל מיני דברים בחיים לתוך תבניות זה עושה לנו סדר. כשאנחנו נכנסים לתבנית מסוימת אנו יודעים מה לעשות בה בדיוק, מכורח הניסיון וההרגל. פרדיגמה עושה לנו חיים קלים כי היא מאפשר לנו לפנות את המחשבה, לקבל החלטה מהירה ולפעול בקלות.
אם פרדיגמה היא כל כך טובה אז מה הבעיה?
פרדיגמות שתורמות לאיכות חיינו ולהצלחותינו (כמו נהיגה) הן מצוינות ומן הראוי לשמרן.
אך קלות התפישה ואוטומטיות היישום של פרדיגמות הן גם סכנה, כי פרדיגמה יכולה להיות גם שלילית, כזאת שלא משרתת אותנו. זו עלולה להיות פרדיגמת עבר שכבר אינה רלוונטית ולא מסייעת לנו, אך אנו בטעות מתייחסים אליה כמו תורה מסיני, מאמינים לה ומיישמים אותה באדיקות. כשאנו שבויים בה והיא הופכת להיות חלק מאיתנו, ופה כבר מתחילה בעיה.
מדוע? כי אם החדר הזה הוא כל מרחב האפשרויות שלנו, ונניח שהוא מרחב ענק ויש לנו המון אפשרויות בחירה בו, כל פרדיגמה שלילית כזאת היא קיר זכוכית חוסם אפשרויות. הכיצד? כי אם אני אומר לעצמי- “אה, עזוב, אני צעיר מידי בשביל לעשות את הדברים האלה”, בום, ברגע זה שמתי קיר לפני וחסמתי לעצמי את האפשרות לעשות אותם. וייתכן ש”הדברים הללו” הם בדיוק מה שאני צריך עכשיו לעשות כדי לפרוץ לדרך חדשה ומתגמלת.
הנרי פורד אמר על זה: “אם אתה מאמין שאתה יכול או שאתה לא יכול, בשני המקרים אתה צודק“.
כלומר, הסכנה עם היצמדות לפרדיגמות היא הדבקות בפרדיגמות שלא משרתות אותנו וחוסמות אותנו מלהגיע למחוז חפצנו.
פרדיגמות שלא משרתות אותנו
מרבית האנשים נוטים להישאר באזור הנוחות, וכדי להצדיק את עצמם, הם עוטפים את עצמם במגוון פרדיגמות מגבילות שלא משרתות אותם, ומונעות מהן לבצע שינוי בקריירה או בעסק. לתשומת ליבך שהם מדברים כביכול בעובדות, אך אלו בעצם עמדתם האישית בלבד וממש לא עובדות.
הנה מקבץ של פרדיגמות שכל אדם שומע מסביבו (או מעצמו 🙂 ) בשגרת יומו:
אני צעיר מידי, אני מבוגר מידי, במדינה הזאת אי אפשר לעשות עסקים, בזמן משבר כלכלי לא עושים שינויים, אין לי מספיק כסף, אין לי מספיק זמן, לא עכשיו, הבוס הזה לא מאפשר לי להתקדם, זו אשתי אשמה, ההורים שלי, בעלי, ועוד ועוד…
כך, מתוך כל מרחב האפשרויות, אנחנו נשארים בתוך קופסא סגורה מזכוכית, בלתי נראית, לא מסוגלים לצאת ממנה וכל הזמן מתפלאים מדוע אנו לא יכולים לממש את מה שאנו באמת רוצים. ממש כמו הזבוב שרוצה לצאת מחדר מבעד לשמשה הסגורה ולא רואה שהדלת פתוחה לרווחה…
–
להמחשה נוספת של פרדיגמות שאינן משרתות אותנו, הנה מה שנחשב בעיני לאחד העיוותים הגדולים ביותר שעשו פרדיגמות הנשענות על פחד וחרדה לתודעה האנושית. אם נוסיף לכך שיקולים פוליטיים מכוונים (להבדיל מהפרדיגמות שהן אוטומטיות ואינן מכוונות), נגיע לדעתי לאחת הטעויות הגדולות שעשו מנהיגים בארץ ובעולם לפחות בעידן המודרני, שיהיה לצערי בכייה לדורות.
סרטם של אורלי וגיא שעשו עבודת תחקיר אמיצה ומקצועית (38 דק’ אבל שווה כל דקה):
האם לפרדיגמות יש תוקף מדעי?
ד”ר דויד המילטון, כימאי וחוקר מודעות אומר שכן. בפוסט שפרסם בשם The science of affirmations הוא כותב: “מדענים גילו שכאשר אנשים משתמשים באפירמציות אישיות [חש – affirmation זו מילה נרדפת לפרדיגמה], הם נוטים לאחר מכן לעשות בחירות חיוביות ובריאות יותר, וגם לחוש חזקים יותר ובעלי מודעות עצמית גדולה יותר”.
ד”ר המילטון מעיד על עצמו שנעזר בפרדיגמות חיוביות שסייעו לו וגם אני יכול להעיד על כך בביטחון. למשל, את הפרדיגמה שאני משתמש בה כבר יותר משנה לפני עדכון פוסט זה (2022) למדתי מלואיז היי – בכל פעם שאני עובר ליד מראה אני מחייך לעצמי במראה ואומר לעצמי: “אני אוהב אותך, אני מאד אוהב אותך. אני אוהב את החיים והחיים אוהבים אותי”. אני מייחס חלק נכבד מהצמיחה שלי בתקופה זו לחזרה מתמידה ועקבית על הפרדיגמה הזו.
ובחזרה לשאלה שבכותרת, ד”ר המילטון כותב בפוסט הנ”ל: “חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה הראו שחזרה על פרדיגמות על עצמנו יוצרת שינויים פיזיים במוח, באזורים הקשורים לעיבוד מידע. עוד גילו ששינויים אלו השפיעו על תפיסת העצמי שלהם וגרמו לשינויים חיוביים עקביים בהתנהגותם”. במחקר אחר שנערך בלונדון הוא כותב, גילו החוקרים שאנשים שרשמו פרדיגמות חיוביות על עצמם ונחשפו ליתרונות של אימון פיזי, עסקו יותר באימון פיזי מאלו שלא רשמו. בנוסף, הם גילו גישה חיובית יותר כלפי אימון וכוונה להתאמן יותר בעתיד. בפוסט האמור מציג ד”ר המילון מחקרים נוספים בנושא.
ההסבר המדעי הוא פשוט: חזרה עקבית על מילים (כמו גם מחשבות ומעשים) יוצרת קשרים חשמליים חדשים בין נוירונים במוח שלנו ועושה בו שינויים. כך למדנו כל דבר בחיינו, כמו: ללכת, קרוא וכתוב, נגינה, רכיבה על אופניים, נהיגה וכדומה. השינוי נחרט במוח הלא-מודע שלנו, הופך להרגל ונשאר לנו לעד.
הפרדיגמה שתקעה אותי
הנה דוגמה של פרדיגמה שלילית מרכזית בחיי, שמנעה ממני במשך לפחות שנתיים מלבצע את שינוי הקריירה שעשיתי בסופו של דבר בשנת 2005:
בערך בשנת 2003 אימצתי שתי פרדיגמות חיוביות חשובות: “אני רוצה להיות עצמאי, ולעסוק בדברים אחרים שמעניינים אותו, שאינם ניהול כספים וכיוצא בזה”.
אבל במקביל, הוספתי פרדיגמה שלילית, חוסמת: “בכל עיסוק עתידי אני חייב להרוויח לפחות את מה שאני מרוויח היום”. ומכיוון שבאותה העת, כסמנכ”ל כספים בהייטק, השתכרתי יותר מ-30,000 ₪ עם כל התנאים הנלווים, משמעות הפרדיגמה היתה שכל שינוי קריירה כלשהו נחסם בפני.
זאת, מכיוון שלָרוב הקמת עסק עצמאי בתחום חדש כוללת תקופת הקמה שבה ההשתכרות, אם בכלל, היא נמוכה.
כיצד איפה אוכל לעשות את השינוי אם “מישהו” חייב לספק לי את אותה רמת ההכנסה שהורגלתי אליה?
קל לראות מאיפה נולדה פרדיגמה זו. כמפרנס עיקרי של משפחתי חשבתי שללא שמירה על רמת ההכנסה הקיימת לא תוכל משפחתי להתקיים באותה רמת החיים שהורגלה אליה.
המפנה אירע כשלקחתי עט ונייר ובדקתי את חסכונותיי. או אז התברר לי שיש לי מספיק חסכונות כדי להתקיים בתקופת המעבר. באותו הרגע הוסרה הפרדיגמה המגבילה ונפתחו בפני אופציות רבות לשינוי הקריירה, ובראש וראשונה להתפטר מעבודתי ולפנות לי זמן לחיפוש העיסוק הבא ומימושו.
השאר מסופר בשינוי שאני עברתי ובפתיחת העסק שלי.
תכף נראה איזה תהליך עברתי בדרך לשינוי הפרדיגמה, בצורה לא מודעת.
ולפני כן, סרטון מעורר השראה שמדבר על שבירת פרדיגמות בדרך לחולל חדשנות:
איך משנים פרדיגמות שלא משרתות אותנו?
אם כך, אתגר גדול שלנו כבני אדם הוא קודם כל להיות מודעים לעובדה שחיינו מלאים בפרדיגמות ושכדאי לנו לזהות אותן. כי בלי שנזהה את הפרדיגמות העיקריות שלנו, אין לנו סיכוי לשנות את אלו שאינן משרתות אותנו. ברגע שזיהינו את הפרדיגמות וקראנו לילד בשמו, שמנו עליהן תג של סובייקטיביות, כלומר, הן אינן עובדות.
אמרנו – “אתן ניתנו לשינוי”. כך, הן כבר לא גזירת גורל חיצונית ובלתי תלויה שאנו קורבנות שלה, אלא תפישה סובייקטיבית של המציאות שהיא תוצאה של הפרשנות שלנו ולא עובדה מוצקת אקסיומטית.
כעת, לאחר שזיהינו את הפרדיגמות העיקריות בחיינו, מה שנשאר לנו זה לבדוק אלו מהפרדיגמות הללו אינן משרתות אותנו. או אז נפתח פתח להסרתן ולשינוין.
לאחר זיהוי הפרדיגמות וסיווגן לחיוביות (כאלו שמסייעות לנו) ולשליליות (כאלו שמגבילות אותנו), נמיר כל פרדיגמה שחוסמת אותנו בפרדיגמה אחרת, מעצימה יותר, נוחה יותר וטובה יותר.
כעת נבחן מה קורה. אגב, תמיד אפשר להחזיר בחזרה פרדיגמה שהסרנו, אבל האתגר הגדול הוא להתנסות בפרדיגמה החדשה עד שנוכל להסיק מסקנות על האפקטיביות שלה.
הנה דוגמה לשבירת פרדיגמה בתחום התחבורה. מי אמר שצריך רכבת תחתית כדי לפתח תחבורה ציבורית אפקטיבית בערים גדולות?
והנה עוד שבירת פרדיגמה – רכבות מעופפות:
סיכום
הנה אם כן הנוסחה המלאה לשינוי פרדיגמות חוסמות שלא משרתות אותנו, בעסק או בקריירה:
הבן מהי פרדיגמה. הכר בכך שפרדיגמות אינן עובדות והן יכולות לסייע לך בחיים או להגביל אותך
סווג אותן לפרדיגמות טובות, שמסייעות לך בחיים, לבין פרדיגמות רעות, שמגבילות אותך וחוסמות לך אפשרויות.
החלף כל פרדיגמה רעה בפרדיגמה טובה. דוגמאות לפרדיגמות משני הסוגים אפשר למצוא בשאלון מיפוי הפרדיגמות.
בעת ששיניתי קריירה, הפרדיגמה החדשה שאימצתי היתה: “יש לי מספיק חסכונות כדי לעבור בשלום תקופת מעבר בה הכנסותיי תהיינה נמוכות מאלו שיש לי היום”.
פרדיגמה חדשה זו פתחה לי פתח אדיר לבצע שינוי דרמטי כמעט בכל פרמטר של חיי ולהגיע לחיים טובים, מאושרים ומתגמלים יותר.
זה היה שינוי הפרדיגמה המשמעותי ביותר בחיי.
אסיים במילותיו של הסופר הרמן הסה:
“כדי שיקום האפשרי חייבים לנסות את הבלתי אפשרי“.
הרחבה נוספת על פרדיגמות ועל הדרך לשנות אותן באפשרותך למצוא בספר שלי להתרגל להצליח (בעמ’ 237), כמו גם תריסר כלים נוספים לביצוע שינוי אפקטיבי שמניב תוצאות. הספר ניתן לרכישה ישירות ממני בהנחה כאן בלינק ובכל חנויות הספרים הפיזיות והווירטואליות.
הורינו החליטו בגיל צעיר מה הם רוצים לעשות, או לפעמים החיים הובילו אותם לעיסוק מסוים, והם התמידו בו כל חייהם. המחשבה “לשנות” אפילו לא עלתה וכולם היו מרוצים (או שיש לומר “השלימו”) עם (מר?) גורלם… כן, מבחינה זו החיים פעם היו הרבה יותר פשוטים…
ראשית, קצב השינויים בעולם גבר. מקובל להמחיש זאת במספר השנים שלקח לטכנולוגיות מדיה שונות להגיע ל-50 מיליון משתמשים: לרדיו זה לקח 38 שנה, לטלוויזיה 13 שנה, לאינטרנט 4 שנים, ולפייסבוק שנה וחצי בלבד…
שנית, מספר העיסוקים גדל ונוצרו התמחויות בכל תחום. פעם היה “רופא”, היום “רופא אורטופד” זה כבר לא מספיק מפורט ויש בהם מומחים לכתף, לשורש כף היד ועוד… כתבתי על זה בהרחבה כאן.
שלישית, בני האדם השתנו. רמת החיים עלתה, מימוש עצמי לפי מאסלו הוא כבר לא אי שם בקצה פירמידת הצרכים אלא כאן ועכשיו באג’נדה של הדור הצעיר.
אבל כאן נכנס הטבע האנושי לתמונה. מנגנונים הישרדותיים מימי קדם הם חלק מהאוטומט המובנה ב”מערכת ההפעלה האנושית” שאינסטינקטיבית תופסת כל שינוי כאיום ומתנגדת לו.
עוד מאז שהיינו אדם קדמון ידענו שאנו בטוחים בקרחת היער בה יושב השבט וכל יציאה ממנה חושפת אותנו לסכנות כמו פגעי טבע, אויבים וחיות טורפות…
“קרחת היער” המודרנית השתנה אבל האינסטינקטים וההתנגדות לשינויים נשארו…
אז מה עושים?
ראשית, כדאי להבין איך עובד “מנגנון ההפעלה האנושי”; להכיר בכך שמטבענו אנו מתנגדים לשינויים וללמוד לכן את פיסיקת השינוי ואיך להתמודד עם שינויים; לפתח מודעות ליכולותינו האמיתיות כבני אדם ולעסוק בפיתוח האישי שלנו בכלל וכבעלי מקצוע בפרט.
שנית, מסתכלים עמוק פנימה בכנות ובודקים מה באמת חשוב לנו בחיים? מה אנו אוהבים לעשות? במה אנו טובים? מה יש לנו לתת לעולם? מה נותן לנו משמעות בחיים? מה הייעוד שלנו?
אלו שאלות מפתח שכל אחד צריך לשאול את עצמו, ומוטב מוקדם…
ממרום שינוי הקריירה שאני עשיתי בגיל 45 ומניסיון בעבודה עם שכירים רבים בשינוי קריירה אני יכול להגיד בבטחה: רק מי שיביט נכוחה לשאלות אלו ויחפש את התשובות, ימצה את הפוטנציאל האישי שלו ו”יחיה בגדול” כמאמר המשורר הצרפתי אמיל זולה: “I am here to live out loud”.
שלישית, לא להתפשר על בינוניות. “חיים רק פעם אחת” כמאמר הפתגם העממי, אז מדוע שנתפשר על פחות מהטוב ביותר? כאן חשוב לזנוח את מה שמקובל, את הסיבות מדוע “לא” ואת הנסיבות של החיים שתמיד, אבל תמיד, מפתות אותנו לדחות דברים ולהתפשר על פחות…
רביעית, מי שלא לוקח סיכונים לא מנסה, מי שלא מנסה לא טועה, ומי שלא טועה לא מצליח.
מחקרים מראים שמיליונרים אמריקאים נכשלו 16 פעם לפני שהצליחו לעשות את המיליון הראשון שלהם.
מספרים על תומאס ווטסון, הנשיא הראשון של IBM, שיום אחד הגיש לו אחד המנהלים הבכירים שלו את התפטרותו. כששאל אותו ווטסון מדוע הוא מתפטר, התוודה המנהל שהוא טעה טעות קריטית ובכך גרם לחברה הפסד של מיליון דולר (במונחים של לפני כ-70 שנה). אמר לו ווטסון: “השתגעת? אך זה השקעתי מיליון דולר כשכר הלימוד שלך ואתה רוצה שאזרוק אותם לפח?”.
אז.. קחו סיכונים! העזו, יזמו, עשו דברים בלתי שגרתיים ולאורך זמן גישה זו תניב לכם דיבידנדים רבים…
חמישית, אל תוותרו! “אנשים לא נכשלים, הם פשוט מפסיקים לנסות” אמר וורן גרשס.
זכרו, החיים הם לא ספרינט, אלא מרתון, ומרתון צריך רק לסיים… אם תפעלו בנחישות ובהתמדה לממש את רצונכם גם תצליחו.
הדרך להצלחה אינה נסללת בין לילה, אלא מורכבת מהרבה צעדי תינוק קטנים שמצטברים על פני זמן להישגים אדירים. חשבו למשל על החומה הסינית: מישהו שם בה פעם את האבן הראשונה, ואחריה עוד אחת, וכך במשך מאות שנים נבנתה החומה לאורך 6,259 קילומטר והפכה לאחד מפלאי תבל.
כששאלו את המנהלים הבכירים של 500 החברות הגדולות בעולם (Fortune 500) מה התכונה המרכזית שלהם שאחראית להצלחתם, הם אמרו – “אינטואיציה“. עובדה מדהימה לגבי צמרת ההנהלה המצליחה בעולם!
ולכן, האמינו לאינטואיציה שלכם. אמנו אותה, כמו שמאמנים שריר, וברבות הימים היא תגמול לכם בהצלחה.
ומילה על כסף…
ה”אימא היהודייה” היא מאד פרקטית ודוחפת אותנו להיות רופאים, עו”ד או רואי חשבון. ברקע, חוץ מה”פולניות”, קיימת ההנחה שהפרנסה שם מובטחת…
אז ראשית, כחלק מהשינויים בעולם גם זה קצת השתנה. ושנית, הכסף הוא לא המטרה אלא לעולם התוצאה של כישורים טובים, שבאים לידי ביטוי בביצוע מעולה ומביאים ערך רב לזולת.
כן, כסף הוא אנרגיה שמתקבלת בתמורה לאנרגיה שאנו נותנים, לפי חוק שימור האנרגיה.
לכן, התרכזו במה שאתם טובים בו, במה שאתם אוהבים, בצעו אותו בנחישות, בהתמדה ובמצוינות, אל תשכחו תמיד לתת ערך רב ללקוחות שלכם, וכך גם תהיו עשירים. וכן, כל אחד מסביבכם הוא לקוח שלכם, גם אם אתם שכירים…
אסיים באמרתו המדהימה של המחזאי הבריטי ג’ורג’ ברנרד שואו:
“אנשים תמיד מאשימים את נסיבות חייהם, שגרמו להם להיות מי שהם. אני לא מאמין בנסיבות, האנשים שמתקדמים בעולם הם האנשים שקמים ומחפשים את הנסיבות שהם רוצים ואם אינם מוצאים אותן – הם יוצרים אותן“…
ולקראת לסיום, כמה טיפים איך לבצע שינוי קריירה שקשה לך לעשות אותו, שנתתי בראיון לגלי צהל (3:38 דק’):
וגם, איפה נכון להתחיל שינוי, בקריירה או כל שינוי אחר? התשובה בסרטון הקצר הבא (2:28 דק’):
אם עד היום הדפתם בגיחוך את ההטפה לחשיבה חיובית, חכו עד שתקראו מה דפוסי חשיבה שליליים מעוללים לגוף שלכם. ספר מדעי חדש העוסק בהשפעת החשיבה והרגשות על ההזדקנות והבריאות, מגלה:
חשיבה חיובית היא לא סתם עצה מעצימה אלא עשויה למנוע מחלות ואפילו להאריך חיים.
הנה ציטוט מתוך הספר ולינק לפרטים נוספים:
“מחקרים מראים שאורך הטלומרים* מנבא באופן מהימן התפרצות מוקדמת של מחלות הקשורות להזדקנות ותמותה מוקדמת. אבל מתברר שהטלומרים אינם רק דרג ביצועי שממלא את הפקודות המועברות אליו מה-- DNA הם גם מושפעים במידה רבה ממגוון גורמים הקשורים באורח החיים שלנו, בהן מחשבות שליליות, תזונה ופעילות גופנית. גורמים אלה קובעים במידה רבה באיזו מהירות יתקצרו הטלומרים שלנו, ומכאן עד כמה מהר נזדקן ונחלה.” https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5047061,00.html
* אזור הקצה של הכרומוזומים, המכילים את החומר התורשתי שבגרעין התא. לכל כרומוזום שני קצוות ולפיכך – שני טלומרים, המיועדים בעיקר להגן עליו, בדומה לדרך בה מוגן שרוך נעל על ידי האגלט (קצוות השרוכים העשויים פלסטיק).
ומעבר לבריאות, בינינו, זה גם לא כיף גדול להיפגע ע”י אחרים. הנה המחשה מצוינת לכך ב-2 דק’:
אוקי, רשמתי בפתיח את העובדות המדעיות. עכשיו נשאלת השאלה איך מתמודדים עם מחשבות שליליות ואיך משנים אותן?
בסרטון הזה אני מסביר בפירוט ונותן כלים פרקטיים איך להתמודד עם אירועים בחיינו באופן שיאפשר לנו לשלוט גם ברגשות שלנו ולא רק בתגובות, שהן ברירת המחדל האוטומטית. הכל מתחיל במחשבות…
מודל אפר”ת הוא מודל ידוע מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, אך אני הוספתי עליו והפכתי אותו לכלי פרקטי ויישומי, שמנחה ומסביר כיצד להשתמש בו לפיתוח אישי ולאימון עסקי.
הכל כאן בסרטון ב-16 דק’ (זהו סרטון מחודש, משופר ומשודרג שהקלטתי ב-2017. גרסה ארוכה יותר מתחת לסרטון זה):
המודל הזה הוא כלי אחד מתוך כתריסר כלים פרטיים ויישומיים שאני נותן באימון העסקי ובאימון לשינוי קריירה האישי כדי להפיק תוצאות מיטביות.
לכל מי שסבור שזה לגיטימי ואפילו חיוני לתת ביטוי לרגשות השליליים שלנו – אני מסכים!
רק השאלה היא לכמה זמן… אני טוען שלאחר שנתנו לרגשות השליליים ביטוי, כל אחד לפי הבנתו ורצונו, כדאי להמיר אותם ברגשות חיוביים כפי שאני מנחה לעיל, כי: זה יותר כיף, זה יותר בריא וגם תומך יותר ביכולתנו להצליח, לממש את הפוטנציאל שלנו ולעשות טוב בעולם.
יש אפילו המבקרים את השימוש במונח “רגשות שליליים”, בגלל הקונוטציות השליליות המיוחסות לו. אז שוב, אפשר לקרוא לרגשות הללו, שאני משייך אותם למושג מתחת לקו, איך שרוצים.
אבל זה לא כיף לשהות שם יותר מידי זמן וזה גם לא מקדם הגשמה ומימוש עצמי. אז לאחר שנתנו לעצמנו לחוש אותם, בואו ונתמיר אותם.
נסו ותיהנו! 😀
מסתבר שיש לחוקרים אפילו יחס מומלץ של רגשות חיוביים לשליליים. החוקרת ברברה פרדריקסון מצאה שהוא 3:1. כלומר אם יש לנו פי 3 ויותר רגשות חיוביים על כל רגש שלילי, אז אנו אנשים יותר נוכחים, חזקים, מחוברים, מסופקים ושמחים (ואני מוסיף – גם מצליחים). אגב, סטטיסטית, מספר האנשים לגביהם היחס הוא 3:1 או יותר הוא רק 10-20% מהאוכלוסייה! מה שמסביר בעיני למה רוב האנשים אינם מצליחים!
הפרטים המלאים במאמר המצוין הבא של חברתי ד”ר דליה רזניצקי:
לבסוף, הנה המשמעות והתועלת של ניהול המחשבות וניווטן לטריטוריות חיוביות לוולביינג שלנו, לצלילות, לרוגע ולשלווה. בסוף הסרטון הקצרצר גם תרגיל פרקטי שכל אחד יכול לתרגל:
בחלק הראשון של המאמר ראינו שכשהמחויבות גוברת על הנסיבות והתעוזה על יצר ההישרדות נוצר מנוף ליציאה מאזור הנוחות ומתחולל שינוי.
בחלק זה נבחן פנים נוספות של תהליך שינוי, שישלימו את חמשת העקרונות לביצוע תהליך שינוי מוצלח, בעסק או בקריירה.
השבוע חגגנו יומולדת 80 לאבי בנימין וכנס מחזור של התיכון לאחר 32 שנה.
ה”מספרים הגדולים” הללו עוררו בי מחשבות על עד כמה אנחנו משתנים במהלך חיינו ואיך הניסיון וחכמת החיים שצברנו משפיעים עלינו.
פעם חשבתי שאנשים לא משתנים. היום ברור לי שכל אחד יכול להשתנות ולהשיג הכל, אם הוא רוצה כמובן…
כבר מספר שנים ש”הסוד” מופיע בספרות פופולרית והסרט נצפה ע”י מיליונים בעולם.
היה לי היה את העונג לצפות בו בין הראשונים בארץ עוד בשנת 2006. מעבר לסרט, אני רוצה להפנות אתכם לאתר הסוד הנפלא של אלכס זיו, שכולל מגוון עצום של תכנים רלבנטים.
בעיניי זהו אחד המקורות הטובים לפיתוח אישי ואני נעזר בו כבר מספר שנים לפיתוח האישי שלי ולעבודה עם לקוחותיי באימון עסקי.
