הצלחה

אחד התחומים שמרתקים אותי הוא המחקר המדעי שבודק כיצד מחשבות, רגשות ואמונות משפיעות על הפיזיות שלנו ועל התפקוד היומיומי.

כיום יש יותר ויותר מדענים שחוקרים תחומים אלו והתוצאות של המחקרים שלהם מדהימות בקשר החזק נפש-גוף שהן חושפות. לא, אין כאן הפתעות, אך בהחלט המון חומר למחשבה איך כל אחד ואחת מאיתנו יכול להשתמש בממצאים אלו כדי לשפר את בריאותו וחייו.

הפעם אני מציג תוצאות של מחקרים שסוקר ד”ר דויד המילטון, מדען-כימאי שאני עוקב אחריו כבר הרבה שנים.

את התוצאות הללו הוא מציג במקומות רבים: במאמרים, בספריו, בפוסטים באתר שלו ובהרצאותיו. אספתי את כולם כאן כדי להגיש לך בפוסט זה את עיקריי הממצאים ואת מסקנותיהם, כדי שתוכל לשפר את התוצאות שלך בכל המישורים של חייך. בגלל ריבוי המקורות וכדי לשמור על פשטות, לא ציינתי אותם כאן.

לגבי כל מחקר, אני מציג קודם כל את המסקנה בכותרת ולאחר מכן את פרוט המחקר ועוד כמה מילים שלי:

 

הדמיון משנה את מבנה המוח

מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד: החוקרים הזמינו מספר נחקרים לנגן כמה צלילים על פסנתר ב-5 אצבעות לאורך 5 ימים ברציפות, במשך שעתיים כל יום. החוקרים הבחינו בגדילה של החלקים הקשורים לשרירי האצבעות במוח. החוקרים קבעו שהמוח הוא כמו שריר: כאשר האדם משתמש במוח הוא גדל. החוקרים לקחו קבוצה נוספת של אנשים, אך במקום לנגן את הצלילים פיזית, הנחקרים בקבוצה השנייה רק דמיינו את הצלילים בראשם. כאשר חקרו את השינוי במוחם של הנחקרים בקבוצה השנייה, גילו תוצאות דומות לנחקרים בקבוצה הראשונה: החלק במוח הקשור לשרירי האצבעות גדל רק מעצם המחשבה על נגינה.

ח.ש. – זה ההסבר המדעי מדוע חזון (תמונה עתידית אידאלית) וחשיבה בדמיון על המטרות, מפתחים את המוח וגורמים לו לפעול לקידום מטרות אלו.

 

הדמיון יכול לשנות את מבנה המוח, כמו גם את הפיזיות של הגוף

מחקר שנערך במכון לאונרד להנדסת מכונות: מחקר דומה למחקר שנערך בהרווארד, רק שבמקום להשתמש ב-5 אצבעות כמו במחקר הקודם, הנחקרים התבקשו להשתמש אך ורק בזרת. הנחקרים הורו למתוח את הזרת במשך 15 דקות, 5 ימים בשבוע למשך 3 חודשים. הנחקרים נבדקו בתום 3 החודשים, והתגלה כי ממוצע הגידול בכוח של האצבע שנרכש אצל הנחקרים הוא 53%. קבוצה נוספת של נחקרים התבקשה לדמיין שהם מותחים את הזרת, מבלי להזיז אותה פיזית. קבוצת הנחקרים השנייה רכשה גידול של 35% בכוח בזרת, מבלי להזיז אותה כלל.

ח.ש. – אפשר לקחת את זה לפעולות להשגת היעדים שלך. דמיון בונה את המסוגלות הפיזית להשיג אותם!

 

לאמונה ולתודעה יש השפעה אמיתית וממשית על המוח והגוף

מחקר הפלסבו: חוקרים לקחו אספירין רגיל, ארזו אותו כך שייראה יקר יותר, בצד אספירין שנראה פשוט וזול יותר. 2 סוגי האספירין ניתנו לקבוצה של נשים שסבלו מכאבים. המחקר גילה שהאספירין אשר נארז כך שייראה יקר יותר השפיע בצורה יעילה יותר על קבוצת הנבחנות, למרות ששתי החבילות הכילו את אותו האספירין בדיוק. אצל הנבדקות התרחש אפקט הפלסבו: האמונה של הנבחנות כי האספירין “היוקרתי יותר” יהיה יותר טוב גרמה לו להשפיע על גופן בצורה חיובית יותר. כמו כן, באותו המחקר לקחו כדורי פלסבו (כדורים אשר נראים כמו אספירין, אך אינם מכילים כימיקלים ומשככי כאבים) וגם אותם מיינו לכדורים אשר נארזו באריזה יוקרתית בצד כדורים אשר נראו ככדורי אספירין רגילים ופשוטים. אותה התוצאה התרחשה גם במקרה הזה, רק שבחלק זה של המחקר הנחקרים כלל לא קיבלו אספירין אמיתי, אלא כדורים אשר רק גרמו להם להאמין שהם לוקחים אספירין.

יתרה מכך, בפוסט אחר אומר ד”ר המילטון שאפילו אם החולים יודעים שקיבלו פלסבו, יש לתרופת הדמה השפעה חיובית על הבריאות שלהם. הנה כאן אסופה של מחקרים בנושא זה.

ח.ש. – האמור לעיל מוכיח את חשיבות האמונה להשגת תוצאות. פיתוח אמונה בלתי מתפשרת ביכולתך להשיג ולשגשג הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה!

יתרה מכך, לגבי השפעת האמונה על הגוף, בסרטון הבא מדגים ד”ר המילטון איך להשתמש בדמיון כדי להפעיל את המוח לחיזוק המערכת החיסונית על מנת להתמודד עם סרטן:

–

גישה חיובית לחיים בריאה יותר לגוף מאשר גישה שלילית

מחקר אחד גילה כי אנשים בעלי גישה אופטימית לחיים חיים בממוצע 7.5 שנים יותר מאנשים בעלי גישה פסימית לחיים.

מחקר נוסף ערך ניסוי לגבי מחלת השפעת: חוקרים לקחו קבוצה של נבדקים וחילקו אותם לכאלו בעלי גישה חיובית ולכאלו בעלי גישה שלילית לחיים, על פי סט של פרמטרים. לשתי הקבוצות הזריקו וירוס של שפעת. את הנבדקים שמו בבידוד ובכל פעם שהם השתעלו או התעטשו הם התבקשו לשמור את ליחתם במטפחת. בסוף המחקר בדקו את ליחתם וגילו כי האנשים אשר הוגדרו בתחילת המחקר כבעלי גישה חיובית יצרו פחות ליחה במהלך מחלתם מאלו אשר הוגדרו כאנשים בעלי גישה שלילית.

ד”ר דויד המילטון אומר בפוסט הבא שנדיבות מעוררת את ייצור הורמון האוקסיטוצין, אשר מצידו תורם לבריאות הלב.
הנה המלצתו החמה בסיכום הפוסט, בתרגום חופשי שלי:
“הנה עצתי הקטנה לשמירה על בריאותכם: גילוי אהבה, אמפטיה וחמלה, סבלנות והקשבה לאחר כשהוא זקוק לקשב, חיבוק אנשים, ועוד אנשים, ושוב, לומר לאנשים שאתם אוהבים שאתם אוהבים אותם, וגילוי נדיבות. עשו את כל אלה בקביעות וכך תעשו גם לעצמכם טוב (ח.ש. – בריאותית)”.

אם כך – גישה חיובית יותר = יותר בריאות = יותר אנרגיה ועוצמה כדי לפעול ולהשיג את היעדים שלך.

יתרה מכך, בפוסט הבא מדגים ד”ר המילטון שההשפעה החיובית (או השלילית) של הגישה, אושר, דיכאון ונדיבות יכולה להגיע עד 3 דרגות מאיתנו, הן כמשפיעים והן כמושפעים. מדובר באנשים שאנו כלל איננו מכירים.

 

לסגנון החיים שאותו בוחר האדם, חיובי או שלילי, יש השפעה על בריאותו. כמו כן, גישה של חמלה ואהבה עשויה להגן על הלב מפני מחלות

חוקרים לקחו 150 זוגות נשואים וביקשו מכל זוג בנפרד לבחור נושא מחיי הנישואים שלהם ולדון בו במשך כ-30 דקות. הדיונים צולמו ונצפו על ידי החוקרים. החוקרים חילקו את הזוגות למספר קבוצות על בסיס איכות הקשר ביניהם. הקבוצה הקיצונית מצד אחד כללה זוגות בעלי קשר שלילי ועוין זה אל זה, בעוד הקבוצה הקיצונית השנייה כללה זוגות בעלי חמלה והבנה אחד כלפי השני. החוקרים גילו שחברי הקבוצה בעלי היחס העוין נטו יותר לחלות במחלות לב לעומת אלו בקבוצת היחס החיובי.

ח.ש. – גישה חיובית יותר = יותר בריאות = יותר אנרגיה ועוצמה כדי לפעול ולהשיג את היעדים שלך.

 

המוח מסוגל לשנות את ההרכב הכימי של אזור מסוים בגוף באמצעות ריכוז ומחשבה בלבד

מחקר שנעשה באוניברסיטת צ’ורון: במחקר קיבלו מתנדבים זריקות של קפססין (החומר החריף המצוי בפלפל חריף) בידיהם או בכפות רגליהם, ועליהם היה לתאר את רמת הכאב שלהם על פי סקלה. בהמשך הניסוי, הזריקו למתנדבים עוד לפני הקפססין, חומר מרדים כביכול, באותו האזור בו הזריקו להם מאוחר יותר קפססין. המתנדבים חשבו כי זהו חומר מרדים אמיתי אך למעשה זה היה פלסיבו. החוקרים מצאו כי כאשר קיבל המתנדב, לדוגמא, חומר מרדים בידו השמאלית והקפססין הוזרק לו בשתי הידיים, הוא חש כאב קטן יותר בידו השמאלית, למרות שלא קיבל חומר מרדים אמיתי בידו זו. המחקר הראה כי למרות שהמתנדבים לא קיבלו משכך כאבים אמיתי, עצם העובדה שהם התרכזו באזור בו  ניתן הפלסיבו וחשבו שהמקום הורדם, גרם להם להפחית את רמת הכאב המדווח באותו האזור.

עוד על מסקנת המחקר: המוח מסוגל לשנות את ההרכב הכימי של איזור מסוים בגוף באמצעות ריכוז ומחשבה בלבד. כאשר האדם מתרכז באזור ספציפי בגוף (כמו לדוגמא יד שמאל כפי שראו במחקר) הוא מפעיל את החלק במוח המתייחס לאותו איזור ומשנה את ההרכב הכימי של האזור הזה בגופו.

ח.ש. – אם המוח מסוגל לשנות את הפיזיות של בני האדם, הבה ננצל אותו לא רק להיות בריאים יותר, אלא גם להפעיל אותנו בעוצמה ובאפקטיביות רבה יותר כדי להשיג את יעדינו.

 

האדם יכול לשפר את התפקוד של איברים מסוימים בגופו באמצעות המחשבה בלבד

במחקר זה נבדקו אנשים שעברו שבץ, חלקם בתקופה שקרובה למחקר וחלקם כמה שנים לפני כן, והיו מוגבלים בתנועותיהם. כל הנבדקים השתתפו בפיזיותרפיה ארבע פעמים בשבוע, כאשר מחצית מהנבדקים התבקשו גם לדמיין את עצמם מניעים את אחד האיברים בגופם באופן קבוע, 3-4 פעמים בשבוע, מחוץ לזמן הפיזיותרפיה. לדוגמא: אם הנבדק התבקש לדמיין תנועה בידו הימנית, הוא דמיין שהוא משתמש ביד ימין (אוכל, מעביר דפים בספר וכו’). החוקרים גילו כי הנבדקים אשר בנוסף לפיזיותרפיה דמיינו את עצמם מתפקדים באופן מלא באיבר המוגבל שלהם, שיפרו את התפקוד שלהם באותו איבר של הגוף, יותר מהנבדקים אשר עברו פיזיותרפיה בלבד.

ח.ש. – אם המוח מסוגל לשנות את הפיזיות של בני האדם, הבה ננצל אותו לא רק להיות בריאים יותר, אלא גם להפעיל אותנו בעוצמה ובאפקטיביות רבה יותר כדי להשיג את יעדינו.

 

6 דרכים בהן המוח לא יודע להבחין בין דמיון ומציאות

במאמר הזה סוקר ד”ר דויד המילטון את 6 הדרכים:

1. אמונה
2. לחץ
3. נדיבות
4. אכילה
5. תנועה
6. המערכת החיסונית

הוא אומר שמחקרים מראים שדמיון בנושאים אלו יוצרים אפקט פיזי זהה למצבי חיים אמיתיים!

 

ולפני הסיכום, הנה הדרך בה ד”ר ברוס ליפטון, שגם הוא מדען, מסביר את ההבדל בין רוח לחומר בעזרת מודל האנרגיה שלקוח מפיסיקת הקוונטים:

 

סיכום

בפוסט מאוחר יותר, מביא ד”ר המילטון תוצאות של מחקרים נוספים ואומר בבירור:

“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”

וגם בפוסט הזה הוא מתאר ומדגים על הקשר בין חומר לרוח.

וואו! כשמסתכלים על כל המחקרים הללו כמקשה אחת, עולה בבירור המסקנה שהיכולות המנטליות שלנו בפיקודו של המוח הן הרבה יותר חזקות ממה שניתן לשער מלכתחילה!

החשיבות של היכולות המנטליות שלנו מקבלת משנה תוקף. הכל בעצם מתחיל מהמחשבות, האמונות והתפיסות שלנו. אם נשלוט בהן, נוכל לשלוט הרבה יותר טוב במציאות שאנו חווים ובתוצאות שאנו מפיקים. האתגר הוא כמובן להיות מסוגלים לעשות זאת, לצאת מהאוטומט שמנהל את חיינו ולקחת שליטה על המערכת המנטלית שלנו. הקושי הוא שרוב בני האדם לא יודעים כיצד לעשות זאת, פשוט מכיוון שאיש לא לימד אותם לעשות זאת.

חישבו על כל שנות הלימוד והחינוך שקיבלנו. מסתבר שאת הדבר החשוב ביותר להצלחתנו לא לימדו אותנו: כיצד לצאת מהאוטומט, ולנהל ולנווט את המימד המנטלי שלנו לכיוונים שיניבו לנו את התוצאות שאנו רוצים.

ואם המוח שלנו יכול לעשות את כל הדברים המופלאים המתוארים במחקרים הללו, מדוע שלא יוכל לעשות עבורנו את הפעולות שכה חשוב לנו לעשות בכדי לשגשג ולהצליח?

אם ברצונך ללמוד איך לעשות זאת, אני מזמין אותך להכיר את הספר שכתבתי “להתרגל להצליח”, בלחיצה כאן על הלינק.

 

אהבת? אני מזמין אותך ל”לייק”. מומלץ גם להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.