שפת הגוף שלך משפיעה על התוצאות שלך ובאפשרותך לשלוט בה

יש מחקרים רבים שמראים שהחשיבה והרגשות שלנו משפיעים על שפת הגוף שלנו.

כך למשך די ברור לכולנו שכאשר הרגשות שלנו שפופים זה נראה בבירור באנרגיה שלנו, בפנים שלנו ובאופן שבו אני מתבטאים.

אך האם גם הקשר ההפוך קיים?

כלומר, האם שפת הגוף שלנו משפיעה על הרגשות שלנו, החשיבה שלנו, ובסופו של דבר גם על התוצאות שלנו?

האם תנועות פתוחות, אנרגטיות ועוצמתיות מביאות להשפעה חיובית על היכולות שלנו ועל הסביבה שלנו?

והפוך לגבי תנועות סגורות (של התכנסות, סטטיות ורפיסות)?

להמשך קריאה

איך להתמודד עם אנשים שמרגיזים אותנו?

איך להסיר דאגה?

אחד ממקורות התקיעות המרכזיים שלנו כבני אדם בכלל וכבעלי עסק בפרט, הם הרגשות השליליים.

אני רואה לא מעט לקוחות שמגיעים אלי לאימון עסקי במצב שהוא “מתחת לקו“, קרי – ברגשות שליליים.

ממקום זה קשה מאד להצליח, כי האנרגיה נמוכה, ההספק נמוך והתקשורת שלנו עלובה, ואז גם התוצאות בהתאם.

לכן, פיתוח של אינטליגנציה רגשית הוא נושא מרכזי בהרבה מתוכניות האימון שלי:
איך לשלוט ברגשות שלנו?
איך לא לתת לנסיבות בסביבתנו, ובפרט לאנשים מרגיזים, להשפיע עלינו רגשית?

בסרטון הבא, בו חברתי ללימור בר-שלמה, מומחית לתקשורת ניהולית, אנו נותנים כמה טיפים איך להתמודד עם אנשים שמרגיזים אותנו (9 דקות):

עוד סרטון עם כלי ספציפי איך לשלוט ברגשות השליליים אפשר לראות בלינק הזה.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

מה תוקע אותנו בדרך לשינוי? | מודל האגו והאני הגבוה

אולי התופעה הכי בולטת שאני מזהה אצל לקוחותיי, בעיקר בתהליך ההתקשרות, היא ההתנגדות המובנית בהם לשינוי. כל מטפל יודע בדיוק על מה אני מדבר: אותם פחדים וספקות שמונעים ותוקעים כל ניסיון לשינוי.Mother holding kid's hand

ביטויים כמו: “אני חייב את זה אבל לא עכשיו”, “אני צריך את זה אבל אין לי זמן ו/או כסף לזה”, “קשה לי להאמין שאוכל להשתנות”, או “אני לא יודע אם זה הדבר הנכון בשבילי כעת”, נשמעים תדיר, בצד שלל תירוצים, דחיינות ובחירה שלא ממש להחליט.

או שרגע אחד הם הכי מתוסכלים בעולם ורוצים שינוי כאן ועכשיו, ובבוקר הפגישה איתי הם מבטלים אותה בתואנה כזו או אחרת.

זאת, בשעה שברור לחלוטין לשני הצדדים שההתקשרות בינינו תועיל ותסייע.

וזו רק דוגמה, כי אותה התבנית חוזרת על עצמה בקרב בני האדם בכל צומת החלטה אם לבצע שינוי בכל דבר.

והנה דוגמה נוספת, הפעם הומוריסטית 🙂 , שממחישה כמה השמרנות וההתנגדות בפני שינוי מוטמעים בנו:

איזה מזל שיש בקרבנו אנשים חדשניים ונועזים שפועלים ומקדמים על אף קולות המתנגדים…

בפוסט זה אציג מודל פשוט וברור שמציג מה עובר עלינו כשאנו עומדים בפני שינוי, וכמובן איך באמת לקבל את ההחלטה הנכונה עבורנו.

אך לפני המלל, למי שמעדיף וידאו, הנה סרטון על המודל בפוסט זה, מתוך הקורס הדיגיטלי המשולב שלי:

אומרים שאני אינני אני, אז מי אני בכלל?

כשאני שואל אנשים: “מי את/ה?”, הם מרימים גבה בתמיהה ומפליטים: “מה זאת אומרת? אני זה אני!“.

כלומר, אנחנו נוהגים להתייחס לעצמנו כמקשה אחת.

אז זהו, שאנחנו לא!

הנה מודל הסתכלות מעניין – מי אנחנו בני האדם?

בצורה מאד פשטנית, בכל אחד מאיתנו יש שני חלקים. חלק אחד שמכונה “אגו” (ותשכחו בבקשה מכל הגדרה אחרת שאתם מכירים ל”אגו”), וחלק שני המכונה “האני הגבוה”. באנגלית זה נקרא “Higher Self”, ויש כאלו שיקראו לו רוח האדם, נשמה או נפש האדם. כולם אותה הגברת בשינוי אדרת.

האגו, הוא ההוויה שאנחנו חווים ביום יום, רוב הזמן. לפחות תשעים אחוז מהזמן אנחנו באגו. הוא ממשק המציאות שלנו, החיבור שלנו לעולם הפיזי, וגם החלק הנמוך והלא-מפותח שלנו.

תפקידי האגו

לאגו יש תפקיד אחד בחיים: לשמור עלינו. הוא מייצג את החלק בנו שרוצה לשרוד, ולכן הוא מעדיף סטאטוס-קוו ומתנגד לכל שינוי. כי כל שינוי נתפס כאי וודאות, שמצידה עלולה להיות איום על ההישרדות שלנו כבני אדם.

לכן התפקיד העיקרי של האגו הוא להשאיר אותנו בתוך הקופסה שבה אנחנו נמצאים. אם אנחנו לא כל כך מרוצים מהתוצאות שאנחנו מפיקים, את האגו זה לא מעניין, הוא רוצה להשאיר אותנו באותו המקום, באזור הנוחות (שהוא בעצם אזור הנכות, או האזור הנחות).

איך הוא עושה את זה? בכל פעם שאנחנו מנסים לצאת מחוץ לקופסה, לשנות, לצמוח ולהתפתח, הוא צועק, בועט, מעלה את הספק, מעורר פחדים, דאגות ורגשות שליליים, ומעלה בנו את כל אותם פקפוקים: “מה אני צריך את זה?”, “בשביל מה זה טוב?”, “כבר שמעתי את זה”. “לי זה לא מתאים”, “לא עכשיו”, “אין לי זמן לזה, אולי בחודש הבא” וכך הלאה. יתרה מכך, האגו גם מסדר לנו בגוף כימייה שלילית שאנו ממש מרגישים פיזית. “פרפרים בבטן” – מכירים?

האגו הוא החלק הלא בוגר שלנו ומבטא את השליליות, הספק, הביקורתיות והירידה מתחת לקו.

באמצעות כל המערכות שיש לו: רגשות, חושים ומחשבות, האגו יוצא לקרב הישרדות כנגד כל שינוי. כך עובד המנגנון הטריקי של האגו. ורוב בני האדם לא מודעים לאינטרסים שלו (שלרוב מנוגדים למה שאנו באמת רוצים), ומקשיבים לאגו כאילו הוא המהות האמיתית שלהם.

אז זהו, שהוא לא!

הקונפליקט המובנה בכל אדם

מצד שני, יש בנו חלק נעלה יותר, יותר בוגר. החלק הזה רוצה הגשמה. כאן החזון שלנו והייעוד, הטוב, האהבה, נתינה וערכים. הוא “האני הגבוה“. כאן הכל אפשרי, בגישה חיובית וברגשות חיוביים. האני הגבוה הוא נצחי, אמיץ, רוצה להתפתח, לצמוח ולגדול.

האני הגבוה הוא זה שמביא אנשים הרוצים שינוי אל פתח משרדי, עם המחשבה: “אני רוצה להשיג מה שחשוב לי, אני יודע שאני מסוגל ליותר, אני לא מוכן להסתפק בבינוניות ורוצה חיים טובים יותר”.

ואז האוטומט/האגו משתלט. האגו צועק ובועט ועובר לקדמת הבמה. הוא מפעיל את תחבולותיו, מוריד מתחת לקו, והמודעות לאני הגבוה ורצונותיו נעלמת.

וכך, האני הגבוה, שרוצה שינוי, נאלם דום ונכנע לאגו. זה קורה כי אנו לא מודעים מספיק אליו ולכוחותיו. בחוסר מודעות, אנו מכירים רק את האגו, ורואים את עצמנו כאגו בלבד, שמושל בכיפה וקובע את עתידנו, עתיד שאנו לא באמת רוצים. וכך האגו – האוטומט, סותם כל אפשרות לבחירה, ו”מותר האדם מן הבהמה” נשאר כסיסמה חסרת בשר.

ההורה האחראי בבית שהוא אנחנו

כדי עוד להבהיר את הקונפליקט ואת הדרך לפתרונו, אני מציע מטפורה פשוטה:

דמיינו לכם שאנו כמו בית ובבית מתגורר הילד הקטן שלנו, הוא האגו. “הילד” שלנו חכם, מוכשר ואהוב, ויחד עם זאת הוא ילד קטן, לא מפותח ולא בוגר. וכדרכם של ילדים, אם ניתן לו לנהל את החיים שלו אז הכאוס יחגוג: הילד יאכל שוקולד כל היום, יראה טלוויזיה כל הזמן, יעשה במכנסיים, ילכלך את הבית בלי משים, וכך הלאה. לימודים? התפתחות? צמיחה? לא ממש מעניינים אותו. רק נהנתנות. כמובן, אי אפשר לבוא אליו בטענות בגלל זה, כי הוא עוד לא מבין ולא יודע כיצד להתנהג ולנהל את חייו.

מצד שני, יש ב”בית” שהוא אנחנו גם הורה אחראי, הוא האני הגבוה. התפקיד של ההורה האחראי הוא לחנך את הילד, לדאוג לו ולשים לו גבולות. במילים אחרות, תפקיד “ההורה האחראי” הוא לקבוע מה קורה בבית הזה שהוא אנחנו, לנהל אותו ואת הילד.

הבעיה היא שבאוטומט שלנו ההורה לא בבית. ואם הוא כן בבית, ההורה ספון בחדרו, נחבא אל הכלים ונותן לילד לעשות כרצונו. הילד לכן גדל פרא, לא מתחנך וגם לא מתבגר. והתוצאה “בית מבולגן” וחיי כאוס.

וכך אנחנו בני האדם מתנהלים בחוסר מודעות: האגו שלנו מושל ברמה, הוא מכתיב לנו מה לעשות מתוך חוסר הבגרות והראייה הצרה שלו, קולו של האני הגבוה לא נשמע, והתוצאה היא שרבים מהשינויים והיוזמות של האני הגבוה שלנו מטורפדות, נעצרות ונגנזות.

בחירה, לא בריחה, כדי להימנע מבכי-רע

אז מה עושים?

כמו בכל הפתרונות שאני מציע, משתמשים בנוסחת מה בתוך כדי לצאת מברירת המחדל – האוטומט, וליצור שינוי.

אם אנחנו מודעים לאני הגבוה שלנו ולכוחו להיות “בעל הבית” האחראי בבית שהוא אנחנו, בכל פעם שהילד עושה כרצונו, אנחנו מתבוננים בסיטואציה ובוחרים להתחבר לאני הגבוה שלנו ולתת רק לו להחליט מה לעשות בסיטואציה, לא לאגו.

יישום הבחירה באני הגבוה בצעדים קטנים, בהתמדה ובנחישות לאורך זמן, יחזק את כוחו של “ההורה האחראי”, קולו יישמע יותר, והוא יקבל את הסמכות הראשית בבית, לטובת “הילד”, חינוכו והתבגרותו.

כן, “הילד” יצעק, יבכה, ישכב על הרצפה, יעשה דרמות ויתנגד בכל כוחו לסמכות ההורית. וזה יבוא לידי ביטוי בהתנגדות חסרת היגיון, ברגשות שליליים ובנטייה חזקה לשמור על סטטוס קוו.

אבל, ככל שההורה האחראי יהיה יותר בבית ויפעיל את “הסמכות ההורית” שלו, הזמן יעשה את שלו ובסוף הילד יקבל את המרות של ההורה.

דארל רוטרפורד, אחד המורים שממנו למדתי את המודל, הגדיר את פתרון הקונפליקט במילים הבאות:

כאני הגבוה, המטרה שלנו היא לצמוח במודעות. כאגו, המטרה שלנו היא לשמור על סטאטוס קוו. זה נראה כקונפליקט אבל זה לא. האני הגבוה שלנו בוחר מי נהייה, האגו נותן לנו את ההתנסות/חוויה. הקונפליקט מגיע כאשר אנו בוחרים מטרה והאגו מתנגד לשינוי, זמנית. כאשר האגו מקבל לבסוף את הזהות החדשה, הוא משתף פעולה ומסייע לנו לחוות/להתנסות בזהות הזאת כמציאות שלנו…

סדגורו החכם ממחיש את יכולת הבחירה שלנו באני הגבוה בסרטון הקצרצר הבא:

מותר האדם מן הבהמה

כך, בכל פעם שאתם מתלבטים, הקשיבו לקולות.

בדר”כ תשמעו קודם כל את קולו של האגו. זהו את קולו שהוא תמיד מתחת לקו. קול זה לעולם יהיה סקפטי, יפחד, יתנגד, יתמרמר, ויסלוד מהשינוי. החלטות מהאגו הן לעולם החלטות שגויות, כי תפקידו לשמור על ההישרדות שלכם (עלק) ולא להביא אתכם לצמיחה והתפתחות.

עכשיו, חפשו והשמיעו את קולו של האני הגבוה. שאלו את עצמכם מה באמת חשוב לכם בחיים, התחברו לחזון ולייעוד שלכם, להתפתחות, לצמיחה ולהגשמה.

ואז, האזינו יותר לקולו של האני הגבוה ותנו לו את הסמכות להחליט “בבית” שהוא אתם.

אכן, “מותר האדם מן הבהמה”. יש לנו יכולת בחירה, בואו נשתמש בה. בואו נבחר לתת להורה האחראי את הסמכות והבחירה שלנו, לטובת “הילד”.

האני הגבוה הוא קולה של האינטואיציה. הוא יודע הכי טוב מה טוב בשבילנו.

לכן, זהו הקול האמיתי שלו נרצה להקשיב.

לשם כך, יש להשקיט את שאון האגו המבוצר בשגרה.

הרחבה והעמקה של מודל האגו והאני הגבוה כאן בקליק על הלינק

לסיכום, בכל דילמה הקשיבו לקולות וזהו אותם. עשו בחירה נבונה באני הגבוה שלכם ולא באגו.

עם התרגול, יהיה יותר ויותר קל להפריד ביניהם, ואז הבחירה הנכונה באני הגבוה כהרגל קבוע היא בלתי נמנעת.

ולקינוח תן כאן קליק על הלינק לסיפור חכם שממחיש את העובדה שבכל אחד מאיתנו יש “ניצוץ אלוה ממעל”.

ולבסוף, מומלץ מאד לקרוא כאן פוסט של נירית כהן על הקונפליקט בין הקולות הללו בעת שינוי קריירה מזווית ריאליסטית

זהו כלי אחד מתריסר כלים שאני מלמד בסדנאות ובתוכניות האימון שלי. גם מודל האגו והאני הגבוה (בעמ’ 246), כמו גם שאר הכלים, מפורטים בספר שלי “להתרגל להצליח“, שזמין עכשיו לרכישה כאן בלינק מעבר לקליק ובכל חנויות הספרים, הפיזיות והווירטואליות.

לחילופין, אם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי המשולב בליווי אישי, כאן בקליק על הלינק.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

וידאו – מי אני חגי שלו?

אימון עסקי ומאמן עסקי

בראיון הבא לדקלה מור אני מציג את עצמי, משתף בניסיוני באימון עסקי של אלף בעלי עסקים מאז 2006,

ומציג את השיטה שלי לביצוע שינוי עסקי שמניב תוצאות באימון עסקי:

 

 

ואם ברצונך שאדריך אותך אישית בביצוע השינויים שלך, נא ליצור קשר לקביעת פגישת היכרות לאימון עסקי, בה אראה לך איך אלווה אותך צעד אחר צעד בביצוע פריצת הדרך שלך.

אהבת? אפשר להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.

“משולחנו של מאמן”:

“מאמנות לא עושים כסף” (??)

“מאמנות לא עושים כסף!”

כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה?אימון עסקי ומאמן עסקי

או: “מטיפול אי אפשר לעשות כסף”?

ומה עם השילוב ביניהם: “מטיפול באמנות אי אפשר להתפרנס”?

יש לא מעט אנשי מקצוע מעולים שהפרדיגמות הללו משביתות וחוסמות אותם מהאפשרות להצליח עסקית.

ולא חשוב באיזה תחום מדובר: מוסיקה, עבודה סוציאלית, ציור, משחק, אימון…

בפוסט זה אני מבקש להאיר את הדרך להתמודד עם אמונות מגבילות אלו ולגבור עליהן.

להמשך קריאה

להיות או לא להיות? מה הסדר הנכון להגשמה בכל תחום בחיים? | נוסחת ההוויה, שאלת ההוויה

מחשבות יוצרות מציאות

בטח להיות, ועוד איך להיות! השאלה היא איך להיות?אימון עסקי ומאמן עסקי
איך להיות כל מה שאנו חולמים להיות?
פוסט זה עוסק בכלי חשוב לביצוע שינוי הווייתי בר-קיימה ומציג פרספקטיבה הפוכה ממה שלמדנו כל חיינו.

Human Being

אנחנו Human Being, ויחד עם זאת אף אחד לא לימד אותנו איך “להיות” – Being.
מאז שחר נעורינו אמרו לנו מורינו והורינו: “תעבוד, תלמד, תחשוב, תעשה”, כולן פעילויות של Doing.
אכן, כולם כללים חשובים להצלחה בחיים.
ויחד עם זאת, רוב בני האדם עובדים קשה כל חייהם ולא מגיעים לתוצאות שהם רוצים.
מדוע? כי Doing בלבד אינו מספיק להצלחה.

למשל, רבים מאיתנו חושבים: “אני אעבוד קשה, יהיה לי כסף, ואז אוכל להיות עשיר”.
אך רק מעטים מצליחים באסטרטגיה זו. אחרים בכלל לא עובדים קשה (Doing) ובכל זאת הם נעשים עשירים…
ללמדנו, שזו לא הדרך להשיג יעדים וזו גם לא הדרך להצליח.

ועוד לפני שאר הפוסט, למי שמעדיף וידאו על מלל, הנה סרטון בנושא מתוך הקורס הדיגיטלי המשולב שלי (כשעה):

הנוסחה השגויה

קל לראות שהנוסחה שעל ברכיה חונכנו ואותה אנו מיישמים היא Do ==> Have ==> Be.
למשל: אני אוכל פחות ואתעמל יותר – Do, כתוצאה מכך אשיל X ק”ג – Have (שלילי במקרה  זה), ואז אוכל להיות רזה – Be.
ולמרות שהרבה אנשים מנסים לרזות באמצעות אסטרטגיה זו, רק מעטים מצליחים באמת לרזות.

כי הנוסחה הנכונה להשיג תוצאות היא הפוכה: Be ==> Do ==> Have.
הדבר הראשון שאנחנו צריכים כדי להשיג תוצאות (=שיהיה לנו), זה לא לעשות, אלא להיות. קודם כל להחליט מי אנחנו, רק אח”כ לפעול כדי להגשים זאת, וכך בסופו של דבר גם נשיג את אשר חפצה נפשנו.

וכאן אותה הגברת בשינוי האדרת – מודל פירמידת ההגשמה שפיתחתי שמסביר מה הסדר הנכון להגשמה ומימוש עצמי מיטבי:

בואו נראה דוגמאות ליישום הנוסחה השגויה שכולנו חיים לפיה:

הרזיה – רוב האנשים שמנסים לרזות באים עם הגישה: “אני כעת אדם שמן”. זהו Be שלא תומך בהרזיה. כי כל מה שנעשה על בסיס התפיסה הזאת ייתקל בהתנגדות הטבעית של “אדם שמן”. התוצאה היא מאמץ, תסכול, סבל, ולרוב כישלון.

כשאני בא אל הדיאטה ממקום של: “אני אדם רזה”, הדיאטה מצליחה. אל תתבלבלו: פיזית, יש לי אי אלו קילוגרמים מיותרים. אבל בראש, במודעות, בתודעה אני החלטתי ש”אני רזה” ולכן אני מתחיל לפעול כמו בן אדם רזה. בן אדם רזה לא אוכל הרבה, בן אדם רזה מתאמן, וכך הלאה.

בצד המחקרי, אמרו לקבוצת חדרניות אחת שעבודתם הפיזית בחדרנות מרזה, בעוד שלקבוצה שנייה לא אמרו זאת. הממצאים הראו שהחדרניות בקבוצה הראשונה רזו, בעוד שבקבוצה שנייה לא!

כלומר, הדרך הנכונה להשיג כל מטרה מתחילה עם החלטה בראש, שהיא ה- State of Being. אז ה- Doing שלי כבר הרבה יותר קל וגם מניב תוצאות – הפחתת משקל – Having.

עישון – דוגמה נוספת היא סיגריות. אני מכיר את זה ממקור ראשון, כי הפסקתי לעשן פעמיים. רוב המעשנים מנסים לעשות המון דברים כדי להפסיק לעשן: ללכת למטפל הזה או ההוא, להקטין את כמות הסיגריות בהדרגה, לקחת משככים או סיגריה אלקטרונית, או כל מיני דרכים דומות שלרוב לא עובדות. כשאני הפסקתי לעשן, זה היה בהחלטה של רגע. אמרתי לעצמי בגמירות דעת מלאה: “אני אדם שלא מעשן”. מאותו רגע הפסקת העישון הפכה להיות אפשרית ופשוטה יחסית.

הדרך להפסיק לעשן היא אם כן:
Be – החלטה שאני “אינני אדם מעשן”
Do – אני מפסיק לעשן
Have – אני מקטין את כמות הניקוטין בדם ומפסיק את ההתמכרות.

שיווק –  אני מכיר הרבה בעלי עסקים שהם אנשי מקצוע מצוינים ושונאים לשווק. ה- Be שלהם הוא “אני לא איש שיווק”. כשהם באים לשווק (כי אין ברירה 🙂 ) עם התפיסה הזו, ה- Do שלהם לא עובד. לא חשוב כמה כלים וטכניקות לשיווק הם יילמדו, כאשר ההוויה שלהם היא אנטי-שיווקית, הם לא משיגים מספיק לקוחות. רק דמיינו כשבעל עסק כזה עושה טלמרקטינג, איך הוא נשמע מהעבר השני של הקו…

המלצתי להם בהתאם לנוסחת מנגנון ההוויה  Be ==> Do ==> Have היא:
Be – החליטו ששיווק הוא חלק מהעסק וראו את עצמכם כמשווקים, בדיוק כפי שאתם אנשי מקצוע. מדובר בהחלטה בגמירות דעת מלאה וחסרת פשרות.
Do – למדו שיווק ובצעו פעולות שיווקיות לקדם את העסק שלכם.
Have – זו רק שאלה של זמן עד אשר פעולות השיווק שלכם תצלחנה ותצברו לקוחות.

כן, הכל בראש

הדוגמאות הללו מדגימות איך בחיים כשאנחנו מתחילים מ-Being נכון ההישגים קולחים. זו החלטה בראש: “אני הולך לעשות את זה”, ואז הרבה יותר קל להתמודד עם כל הקשיים. למעשה, זה נכון לגבי כל דבר. ההחלטה היא קודם כל “מי אני?”, לא מה אני אעשה, אלא “מי אני? איך אני תופס את עצמי? איזה אדם אני?”.

קודם כל להחליט, ורק אז לפעול.

כלים ליישום

כלים שעוזרים בכך הם: ערכים, חזון, יעדים, וכן להיות כמה שיותר בקבלה, הנאה והתלהבות. במילים אחרות, לעשות את מה שאנו אוהבים ונותן לנו משמעות בחיים.
בשפה שלי זה נקרא “להיות מעל הקו“.
קל לראות שבעלי עסקים שפועלים מתוך חזון חזק, בהנאה ובהתלהבות, העשייה שלהם היא אפקטיבית יותר והם גם משיגים יותר.

הנה כלי מצוין לעשות שינוי הווייתי מהיר בסרטון קצרצר – “עכשיו אני”:

כלי עיקרי מעולה להיכנס למצב ההוויה הרצוי הוא שאלת ההוויה:
“כשאני…. [מצב הוויה: עשיר, מצליח, מאושר, שמח וכד’] איך אני מרגיש? על מה אני חושב? מה אני עושה?”
שימו לב שכשאנחנו עושים זאת, אנו אוטומטית נכנסים למצב ההוויה שאנו רוצים ליצור וכך מניחים את התשתית ההווייתית גם כדי ליצור אותו!

גם חברי להקת Black Eyed Peas כיוונו לנוסחת ההוויה בשירם: I’ve  got a feeling that today’s gonna be a good day… כשאני מחליט שהיום הולך להיות יום נהדר זה מצב הווייתי – Being, וה- Doing שנובע ממנו גורם ליום הזה אכן להיות יום נהדר, בכיף – Having. לכן, זוהי החלטה פרואקטיבית, שגורמת לנו להיות במיקוד שליטה פנימי, ועוזרת לנו לקבוע את המציאות שלנו ואת החיים שאנו רוצים.

“אם ברצונך לבנות ספינה, אל תדרבן את האנשים לאסוף עצים, תחלק משימות ותיתן הוראות. במקום זאת, למד אותם את התשוקה אל הים הגדול והאינסופי” ~אנטואן די סנט אכזופרי (מחבר הנסיך הקטן)

אם יש לנו תשוקה (שהיא State of Being) לים הגדול והאינסופי, אז כל Doing של בניית ספינה יהיה קולח וקל יותר. רוב האנשים עושים הפוך, הם לא מחפשים את ה- Being, אלא רצים ישר ל- Doing ומתפלאים מדוע התוצאות שלהם אינן טובות מספיק.

בנוסף, הנה דוגמה עסקית טובה מסיפור ההצלחה של IBM, כפי שכתבתי בפוסט “4 עקרונות מפתח להצלחה עסקית“. שימו לב בעיקר לעקרון מס’ 3.

ולפני סיום, הנה פרק מעולה (מס’ 91) בפודקאסט הביולוגיה של הווינרים של איתן עזריה, המדבר על הדרך ליצירת מציאות דרך ההוויה. אני ממליץ מאד לשמוע (43 דק’):

https://podtail.com/podcast/–319/–91

לבסוף, את נוסחת ההוויה המוצגת כאן אפשר ליישם גם על שפע בכלל ועושר פיננסי בפרט. הפרטים בסדרת הפוסטים “פיתוח תודעת שפע” בבלוג זה.

לכן, אמרו מעתה ש”סוף מעשה במחשבה תחילה”. הדרך הנכונה להשיג תוצאות היא Be ==> Do ==> Have. דרך זו מגלמת את היותנו Human Being ומנחה אותנו קודם “להיות“, להחליט מי אנחנו, ורק אח”כ “לעשות” ולקדם את החלטתנו בדרך לתוצאות.
עוד על מודל ההוויה ועל דרך יישומו אפשר לקרוא בפוסט: פירמידת ההגשמה, או מדוע אני חרוץ ושקדן ובכל זאת אינני מצליח?

ואם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי המשולב שלי כאן בקליק על הלינק.

אהבת? אפשר להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

סיבה אחת מרכזית שמונעת ממך להצליח (3/3)

מאמן עסקי לפריצת דרך בצעדי תינוק

בפוסט הקודם למדו מהו מיקוד שליטה ונוכחנו שכדי להצליח, כדאי לנו לבחור ב”מיקוד שליטה פנימי”. בנוסף, ראינו שתי דוגמאות לגבי יכולותינו המופלאות כבני אדם ואיך דווקא ממשבר אנו יכולים לצמוח ולגדול.

מאמן עסקי לפריצת דרך בצעדי תינוק

לפני שאנו עוברים לפוסט השלישי בסדרה, אני מבקש להדגיש עוד נקודה חשובה:

לא רבים יודעים, שהמוח הלא מודע שלנו הוא למעשה מחשב העל שמפעיל אותנו וקובע את התוצאות שלנו. המוח הלא מודע הוא זה שמנהל את הגוף שלנו 24/7, בו מאוחסנים הזיכרונות שלנו כולם (של כל החיים), והוא מכיל את האמונות וההרגלים שלנו. מוח זה חזק פי מיליון מהמוח המודע והוא זה שקובע 95% מהתוצאות שאנו משיגים.

אומר זאת ישירות וברורות: כאשר יש סתירה בין מה שאנו רוצים במוח המודע (למשל – “להצליח!”) לבין האמונות וההרגלים בלא-מודע (למשל – “אני לא יכול, זה בלתי אפשרי…”), המוח הלא מודע הוא זה שגובר ב-95% מהמקרים!

לא כאן המקום לספר לכם יותר על אנומליה זו ואיך מתגברים עליה. עשיתי זאת בסדרת פוסטים נפרדת.

מה שכן אציין כאן בהקשר לענייננו, הוא שמיקוד שליטה חיצוני, במחשבה, בדיבור ובמעשה, משדר למוח הלא-מודע ש”אני לא יכול”, ובכך גורם למחשב העל שלנו לפעול דווקא כנגד רצוננו המודע ולפגוע בתוצאות שאנו משיגים.

הנה כי כן עוד סיבה מדוע לבחור במיקוד שליטה פנימי, המשדר למוח הלא מודע שלי: “אני רוצה, אני מתמודד, אני עושה, אני יכול!”.

ועוד לפני הפוסט ה-3 כאן, הנה סרטון בנושא מתוך הקורס הדיגיטלי היישומי שלי (33 דק’):

איך לעבור ממיקוד שליטה חיצוני למיקוד שליטה פנימי?

לאחר ההקדמה הלא קצרה הזו, נעבור לפוסט השלישי ונעסוק בשינוי מיקוד השליטה.

הנה זה כאן בסרטון קצר, למי שמעדיף לראות מאשר לקרוא (5:05 דק’):

הפרקטיקה, כמו לגבי כל שינוי שאני מלמד, מתבצעת דרך יישום המתודולוגיה שלי  “נוסחת מה בתוך“: עלינו קודם כל להיות מודעים לאוטומט להיות במיקוד שליטה חיצוני, ולנטייה הטבעית שלנו כבני אדם להתלונן, לקטר, לוותר ולהקטין את עצמנו ואת כוחנו, מי יותר ומי פחות. לאחר מכן, להתבונן בעצמנו בזמן אמיתי כשזה קורה ולזהות איך האוטומט הזה נכנס לפעולה ומשבית אותנו. ואז, לקבל החלטה ובחירה לא להיגרר להרגל האוטומטי, אלא לשאול את עצמי מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לעבור למיקוד שליטה פנימי, גם אם הנסיבות הן קשות. כמובן, בחירה אחת או שתיים לא ייצרו שינוי, ולכן חשוב גם לתרגל את זה לפחות 30 יום ברציפות על מנת להשלים את התהליך ולחולל את השינוי.

עוד פרטים על יישום הנוסחה ראו בפוסט “נוסחת מה בתוך“, ויותר בפרוט במדריך האלקטרוני שלי שניתן להורדה בלינק הזה.

היישום הוא דרך קידום כל שינוי שאתם רוצים לעשות צעד אחר צעד, תוך התעוררות מהשינה התודעתית והנטייה למסוּבַבות שקיימים אצל רבים מאיתנו. פשוט להחליט: אני מפתח מיקוד שליטה פנימי בצעדי תינוק, באמצעות התבוננות עצמית ובחירות קטנות יום-יומיות לקחת יוזמה ואחריות, לא להיתלות בנסיבות, ולהיות פרואקטיבי ונחוש להתמקד ולהאמין בכוחי להוביל את חיי למחוזות שאני חפץ בהם.


“עשה את הדברים הקשים שמעולם לא עשית, ועורר את הכישרון שמעולם לא ידעת שיש לך” ~רובין שארמה

אם המשפט הזה היה שלי, הייתי מעדיף במקום “הדברים הקשים” לומר “הדברים הקטנים”. דברים קשים עלולים להפחיד, אך כשלוקחים מטלות, מטרות ותכניות גדולות ופורטים אותם לצעדים קטנים, כל “צעד תינוק”, כבר הופך להיות אפשרי ובר-יישום. אכן, האתגר הוא בדברים הקטנים. בחירות ועשייה לאורך זמן של הרבה מאוד דברים קטנים תוך התמדה ונחישות, בסופו של דבר מצטברות להישגים גדולים.

עיקרון זה מומחש מצוין במאמר החשוב הבא: חוק ה- 1%: איך לבנות הרגלים חדשים ולהגיע לתוצאות יוצאות דופן


“החדשות הרעות הן שהזמן הטס, החדשות הטובות הן שאתה הטייס” ~מ. אלטשולר

חלק חשוב במימוש הרעיון של מיקוד שליטה פנימי דרך “מה בתוך” הוא הבחירה, ההחלטות שאנחנו מקבלים והצעדים הקטנים שאנחנו עושים בתכלס, בכדי להתקדם ולהשיג הישגים. חשוב גם לזכור לתרגל את הדברים האלה, כי רק תרגול פעם אחר פעם יוצר, בסופו של דבר, את ההרגל החדש.

עוד אזכיר את המבנה למימוש, שיושב ברקע ותומך בנו כל הזמן. המבנה למימוש הוא התזכורות שאני ממליץ לשים לעצמנו כדי לממש את ההתבוננות העצמית, בכדי לא לשכוח לבצע אותה. כי ללא התבוננות עצמית אין בחירה ולכן גם לא נוצר שינוי.

עוד פרטים על כך ראו בפוסט “נוסחת מה בתוך“, ועוד יותר בפרוט במדריך האלקטרוני שלי “נוסחת מה בתוך” שניתן להורדה בלינק הזה.

אז זה הפורמט וזאת המתכונת לכל שינוי בכלל וליישום מיקוד שליטה פנימי בפרט. התייחסו אל עצמכם כגורם, אל תפנו אצבע מאשימה אל אף אחד, ופעלו עקב בצד אגודל בכדי להתקדם ולפרוץ דרך.

ולפני סיכום הסדרה, הנה בכמה מילים של קווין טרודו המשמעות והתועלת ב”מיקוד שליטה פנימי מלא”:


סיכום הסדרה

“אפשר ליטול מאיתנו את הכל כמעט – את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חירותנו וגם את היקר לנו; חוץ מדבר אחד, והוא החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנו אדונים לגורלנו ולא קורבנותיו” ~פרופ’ ויקטור פרנקל, ביום הולדתו ה- 84.

זוהי אמרה דגולה של פרופ’ פרנקל, אשר בתוך התופת של השואה חקר את ההתנהגות של בני האדם. זהו סיכום מעולה של המסר שהעברתי לכם בסדרת הפוסטים הזו.

והנה הסיכום לפי שלבים:

  • משיח לא בא וגם קרוב לוודאי לא יבוא. אין כוונתי כאן כאן לשלול את ביאת המשיח לפי היהדות, אלא רק במובן המטפורי של העניין.
  • כדי להצליח אנחנו צריכים להתעורר תודעתית ולהגיד: “אני אחראי על החיים שלי, ההצלחה שלי היא אך ורק בי”.
  • להפנים וליישם מיקוד שליטה פנימי, להיות מסוֹבֶב ולא מסוּבֵב.
  • להחליט על בחירה ולא בריחה (מאחריות או מהתמודדות). אמור: יש לי יכולות בלתי רגילות והכל בחיי תלוי רק בי.
  • אני אעשה את מה שאני יכול כדי לקדם את החלום שלי, צעד אחר צעד, בצעדים קטנים, אך בהתמדה ובנחישות.
  • היישום לפי “נוסחת מה בתוך” – מודעות, התבוננות עצמית, בחירה ותרגול, עד להפנמת ההרגל החדש של מיקוד שליטה פנימי.

 

ואם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“פיתוח אישי”:

סיבה אחת מרכזית שמונעת ממך להצליח (2/3)

אימון עסקי לשינוי עצמי והצלחה עסקית

בפוסט הראשון בסדרה למדנו כי לרבים וטובים מאיתנו יש נטייה לחכות למשיח, לחכות שדברים טובים יקרו לנו מבלי שנעשה דבר. כמו כן, דנו בכך שגישה חיובית ואופטימיות הן תכונות חשובות, אך ללא יוזמה ועשייה לא מגיעים לתוצאות חיוביות. אימון עסקי לשינוי עצמי והצלחה עסקית

היום ניקח את ההבחנה הזו עוד שני צעדים קדימה, ונתחיל לראות איך כל אחד מאיתנו יכול להחזיר את השליטה לחיים שלו.

מיקוד שליטה

ראשית, אני רוצה לשתף אתכם ברעיון מאוד חשוב אשר תוקע הרבה אנשים. זהו כלי שאם תהיו מודעים אליו תוכלו לרתום אותו לטובתכם. אני מתכוון ל”מיקוד שליטה”. מיקוד שליטה פירושו לשאול את עצמכם: “מי שולט בחיים שלי?”. בשליטה הכוונה היא ללקיחת אחריות, בקרה, ידיעה והחלטה בקשר למה שקורה בחיים שלי; וכל אלו אינם חייבים להיות בצורה מושלמת, אלא לעשות כמיטב יכולתי.

מיקוד שליטה חיצוני

לטענתי, “מיקוד שליטה חיצוני” קיים אצל כל אדם ברמה כזאת או אחרת. מיקוד שליטה חיצוני הוא מה שקראנו לו בפוסט הראשון “לחכות למשיח”. זה המקום שבו אנחנו מאשימים אחרים ובאים בטענות, המקום שבו אנחנו מתרצים, מושפעים מאחרים, “מפילים תיקים”, וכך מקטינים את עצמנו.

גם קיטורים ותלונות, שהם התנהגות מאד שכיחה המאפיינת כמעט כל אדם, כלולה במיקוד שליטה חיצוני. זאת, מכיוון שבכל פעם שאני מקטר או מתלונן, אני אוטומטית מתמקד בדברים שלא עובדים בחיי ומעצים אותם. אני משדר אז לעצמי ולעולם שיש משהו חיצוני לי שאני תלוי בו, ועד שהוא לא יסתדר, אני לא מסודר… עוד על כך בפוסט איך לפעול בעוצמה ולהגדיל את מיצוי הפוטנציאל שלנו.

כשאנו במיקוד שליטה חיצוני אנו רק מגיבים לסביבה ומנסים לשרוד. כאן אנחנו כמו מנוע של מכונת כביסה שמסתובב ועושה רעש, אך לא מתקדם לשום מקום. אנו נמצאים בתחושה של חוסר שליטה בחיים, ערך עצמי נמוך, מסכנות, קורבנות והרבה פעמים גם התמרמרות ותסכול.

בדה-מרקר פורסמה כתבה ביום 5/7/22 על השלכות הקורבנות:
“מחקרים הראו התאמה גבוהה בין תכונת הקורבנות לבין מגוון תכונות אישיותיות אחרות, כמו רגישות לדחייה, אי־אמון באחרים, נרקיסיזם ונוירוטיות. קשר חזק במיוחד נמצא בין ציון גבוה במדד הקורבנות לבין הנטייה לחשוב ש”יש לי זכות לנהוג בתוקפנות או בחוסר מוסריות כלפי מי שפגע בי”, וכן הנטייה לשאוף ולחתור לנקמה”.

מיקי ברקל, המורה שלי  ל-NLP, קורא לזה “להיות מסוּבָב“, כלומר יש משהו שמסובב אותי ואני מסתובב כתוצאה ממנו. לצערי, יותר מידי אנשים נמצאים במקום הזה של מיקוד שליטה חיצוני, בעוד שזה לא המקום שבו כדאי לנו להיות. אנחנו רוצים להיות “במיקוד שליטה פנימי”.

מיקוד שליטה פנימי

מיקוד שליטה פנימי פירושו: אני מתכוון, אני יוצר, אני ער, זה תלוי בי ולא באף אחד אחר, אני המקור, אני הגורם, אני עושה ואני מתכוון להצליח. בהמשך למטפורה של מיקוד שליטה חיצוני כמנוע של מכונת כביסה, מיקוד שליטה פנימי הוא כמו מנוע של מטוס. הוא עוזר לנו להמריא, לקחת את עצמינו ואחרים יחד איתנו ולחצות יבשות וימים בדרך למחוז חפצנו.

סאדגורו אומר זאת נפלא בפחות מ-2 דקות:

אנשים שנמצאים במיקוד שליטה פנימי הם פרו-אקטיבים, יש להם שליטה בחיים שלהם, ביטחון וערך עצמי רב, יצירתיות וחיוניות. בלשונו של מיקי ברקל זה נקרא להיות מסוֹבֶב. אנשים שמתקדמים בחיים, נמצאים לרוב במיקוד שליטה פנימי.

אז מה עושים כדי להשיג מיקוד שליטה פנימי?

“בחירה, ולא בריחה, כדי שלא יהיה בכי רע”

חשוב לי להעביר לכם את המסר הבא: עברו כמה שיותר מהר ממיקוד שליטה חיצוני למיקוד שליטה פנימי. ככל שתעשו זאת יותר מהר, ככה תשיגו יותר בחייכם. מיקוד שליטה פנימי הוא אם כן תנאי מאוד חשוב להצלחה: השתמשו ביכולת הבחירה שלכם, קחו את האחריות והיוזמה, והביטו על עצמכם כמקור לכל הדברים בחייכם.

הנה דוגמה מה מיקוד שליטה פנימי מחולל בסרטון קצר בו מספר מנכ”ל עלי-באבא על כישלונותיו:

כשאנחנו לוקחים לעצמנו את המושכות של החיים שלנו, אנחנו יכולים לחולל נפלאות. קחו לדוגמא את סיפור החיים המדהים של הנער בן, לו ייחדתי בבלוג שלי פוסט נפרד.

“בכל מצוקה יש זרעים של הזדמנות שוות ערך” ~נפוליאון היל

אני לא מאחל לכם משברים בחיים, אך לפעמים דווקא המשבר מעורר בנו מיקוד שליטה פנימי חזק המחבר אותנו לכוחות חריגים בעוצמתם: פרו-אקטיביות ויוזמה, נחישות והתמדה, רצון עז, מסוֹבֶבות ולא מסוּבֵבות. או אז אנשים רגילים עושים דברים “בלתי אפשריים”.

ראו לדוגמה את סיפורו של אבנר שילה, אשר דווקא מתוך המשבר שעבר בדמות מחלת הסרטן הצליח לצמוח ולהגשים. הנה דבריו כפי שצוטט בדה-מרקר בכתבה מיום 25/12/08:

“אני מאוד מזדהה עם מה שאומרים לפעמים על משברים כלכליים: משבר הוא דבר יקר מדי מכדי לוותר עליו. הסרטן היה נקודת מפנה חיובית בחיים שלי. ההתמודדות איתו לימדה אותי המון דברים על עצמי ועל העולם, להתפתח מבחינה רגשית, לקבל על עצמי יותר, לקבל את עצמי יותר ולאהוב יותר. לא הייתי מוותר על הדברים האלו שהם מאוד חיוביים וטובים. זה נכון לגבי כל מיני סוגים של משברים, כלכליים, בריאותיים נפשיים ומשפחתיים. יכול להיות שלא היינו בוחרים במשבר, אך בסופו של דבר הוא הביא אותנו למקום אחר, חדש, גבוה יותר, ועל זה, לא היינו רוצים לוותר.”

בעת משבר ובחיים בכלל, השאלה החשובה היא במה אנחנו מתמקדים, במצוקה או בזרעים של ההזדמנות, קטנים ככל שיהיו? אליבא דה נפוליאון היל  בכותרת של פרק זה, שניהם קיימים, והשאיפה שלנו היא להתמקד דווקא בזרעי ההזדמנות.

זה הזמן למיקוד שליטה פנימי, לזנוח את נסיבות המשבר ולהתמקד דווקא בחזון ובחלום שלנו, שבצוותא יסייעו לנו להתקדם בצעדי תינוק ולעבור למחוזות חיוביים, של הגשמה והצלחה.

סיכום

אז איך נוכל לשחרר תקיעות מרכזית זו שקיימת אצל רבים מאיתנו?
בואו נארוז את כל הכתוב לעיל בצורה יותר מרוכזת שתעזור לנו לאסוף את הכוחות, המוטיבציה והאנרגיה שלנו כדי להוציא זאת אל הפועל בצורה מיטבית.

ראשית, עובדת היסוד היא שרוב האנשים ישנים תודעתית וחיים באוטומט שלפחות חלקו אינו משרת אותם. כתוצאה מכך, הם אינם מרוצים, אינם מאושרים, תלויים בנסיבות ומחכים למשיח. רוב בני האדם אינם מבינים עד כמה יש להם שליטה ויכולת לכוון (לסובב) את החיים שלהם.

לכן, הפתרון הוא קודם כל “התעוררות תודעתית”, לאמץ את ההבנה כי יש לנו את הכוח והיכולת לעשות ולשנות כל דבר בחיים שלנו שאיננו מרוצים ממנו.

להפנים וליישם: כל אחד יכול הכל, יש לנו יכולות בלתי רגילות ויש לנו מסוגלות להביאן לידי ביטוי. ראינו שתי דוגמאות לכך בפוסט זה, וקיימות עוד רבות אחרות.

כן, המציאות שלי תלויה בי, לא במשיח ולא באף אחד אחר. 

ברור, נסיבות לא נוחות תמיד תהיינה. האמריקאים אומרים: Shit Happens. ב”נסיבות” אני מתכוון לדברים מחוצה לנו שאין לנו שליטה עליהם. אבל גם אז, תמיד, אבל תמיד, אנו יכולים לעשות משהו בנידון ולא להישאר קורבנות של הנסיבות, כמו אבנר שילה לדוגמה.

הנה מה שאמר ג’ורג’ ברנרד שואו על הנסיבות:


מיקוד שליטה פנימי פירושו בדיוק זאת.

כדי ליישם מיקוד שליטה פנימי מה שאנו צריכים לעשות זה לצאת מהאוטומט, להפסיק עם הקיטורים, התלונות וההאשמות (העצמיות ושל אחרים). כמו כן, לא לראות את עצמינו  כקורבנות מסכנים המשותקים מחוסר הודאות.

במקום זאת, לצאת מהאוטומט ולהפנים: יש לנו את היכולת להגיב, ליזום ולעשות. ואז, להתחיל לעשות ולקדם את העשייה בצעדי תינוק, גם אם לא הכל וודאי וידוע.

בשורה תחתונה, זה אומר לקחת אחריות מלאה על החיים שלי.

רק אני, לא אף אחד אחר…

בפוסט הבא והאחרון בסדרה, נעבור מהתאוריה לפרקטיקה ונסקור כיצד אנו יכולים לקחת אחריות על החיים שלנו ולעבור ממיקוד שליטה חיצוני למיקוד שליטה פנימי.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“פיתוח אישי”:

סיבה אחת מרכזית שמונעת ממך להצליח (1/3)

אימון עסקי לפריצת דרך

מהו אחד ממקורות התקיעות העיקריים שלנו?אימון עסקי לפריצת דרך

מה מונע ממרבית בני האדם למצות את הפוטנציאל שלהם ולהשיג את אשר חשקה נפשם?

בפוסט זה ובעוקבים אחריו שיפורסמו בשבועות הקרובים, אני אענה על השאלות הנ”ל ואתן לכם כלים פרקטיים להצלחה.

ועוד לפני הפוסט, אם וידאו עדיף לך על מלל, הנה סרטון בנושא מתוך הקורס הדיגיטלי היישומי שלי (33 דק’):

“משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן” ~שלום חנוך

יש לנו, בני האדם, תכונה מאוד אנושית, והנה היא בפשטות:

אנו מצפים שיקרה לנו משהו טוב בלי שנצטרך לעמול בשבילו.

לדוגמה: אנו מחכים שנזכה בפיס, מחכים שהדוד העשיר מאמריקה ימות (חס וחלילה 🙂 ), או שפתאום תבוא לנו איזו שהיא הארה, נתעורר מאיזה שהוא חלום בלהות ונגלה שכל הקשיים שלנו נעלמו. זהו מנגנון מובנה היטב בתוכינו, כעין “פצצת חיוביות מתקתקת “, שכל הזמן חיה ואנו מאמינים שהיא עתידה יום אחד “להתפוצץ”, ולפתע כל הדברים הטובים יקרו מעצמם.
באנגלית זה נשמע מצוין: Someday, some time, somewhere, some body, somehow…

צר לי לבשר לכם שהציפייה הזאת מטרפדת אותנו, מעכבת וגורעת מהכוח שלנו.
כל עוד אנו מצפים לניסים ומחכים ש”יבוא המשיח”, הכוח שלנו קטֵן ואיננו יכולים להשיג את יעדינו.
לצערי, “משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן…”. אנחנו עשויים לחיות בתחושה, בציפייה ובתקווה שמשהו טוב יקרה בלי שננקוף אצבע. בכל פעם שאנחנו חיים בציפייה הזאת, אנחנו מקטינים את עצמנו עוד קצת, גורעים מהיכולת והאנרגיות שלנו, ובסופו של דבר פוגעים בפוטנציאל שלנו להשיג הישגים.

לכן, אני מביט היום אליכם ישירות ואומר: “חבריה, תפסיקו לחכות למשיח”.
הערה חשובה: אין באמור בפוסט זה כדי לכפור באמונה הדתית בדבר ביאת המשיח. אני משתמש פה במשיח בצורה מטפורית כדי להמחיש את העיקרון של ציפייה למשהו טוב שלא תלוי בנו.

ציפיות מאחרים – טובות לכריות, ציפיות מעצמי – הן חיוניות” ~חגי שלו

לחלק מכם, הציפייה הזאת היא בוודאי לא מודעת ועל פניו אתם אנשים יוזמים ופרואקטיביים; אך מתחת לפני השטח הציפייה הזו חייה ובועטת כמעט בכל אדם, שכן היא חלק מהטבע האנושי, והדרך בה פועלת “מערכת ההפעלה” שלנו.

חשוב לי להעביר לכם מסר ברור – אל תחכו ל”משיח” (=משהו חיצוני טוב שיקרה לכם מבלי שתטרחו למענו), וגם אם הוא “יבוא”, לא מומלץ לחכות לו בצורה פסיבית. במקום זאת, בואו נסתכל על עצמינו, נראה מה אנחנו יכולים לעשות בעצמינו נוכח הנסיבות, גם אם הן לא טובות ולא נעימות. המבט פנימה לתוך עצמינו, ייתן לנו הרבה עוצמה, יכולת להתמודד עם הנסיבות ולצעוד קדימה.

פול ולרי אמר ש”הדרך הטובה ביותר להגשים את החלומות שלנו, היא להתעורר“.
כן, להתעורר מהציפייה ל”משיח”, להתעורר מהתקווה שיום אחד מישהו יעזור לנו ומשהו טוב יקרה לנו. במקום זאת, בואו נסתכל עלינו אנו, ונשאל את עצמינו איך אנחנו יכולים להביא את ה”משיח” שנמצא בכל אחד מאיתנו.

ג’ורג’ ברנרד שואו ביטא זאת מצוין באומרו:
אנשים תמיד מאשימים את נסיבות חייהם, שגרמו להם להיות מי שהם. אני לא מאמין בנסיבות, האנשים שמתקדמים בעולם הם האנשים שקמים ומחפשים את הנסיבות שהם רוצים ואם אינם מוצאים אותן, הם יוצרים אותן.”

כמה דוגמאות בסרטון הקצרצר הבא ממחישות זאת מצוין:

“יגעת, מצאת, תאמין”! ~מהמקורות

רגע, אני שומע אתכם אומרים: ומה עם אופטימיות, חזון, גישה חיובית ודמיון מודרך, שכולם מלמדים אותנו לצפות להכי טוב שיכול להיות? נכון, אני משיב, כל אלו חשובים ומקדמים, ויחד עם זאת, אם אתם מסתפקים רק בכך, ללא יוזמה וללא עשייה, אתם מחכים ל”משיח”.
וזו בדיוק הסכנה: לחשוב שכל אלו יביאו אותנו למחוז חפצינו רק על ידי כך שנהגה בהם. צר לי לנפץ את המיתוס, רבותיי, אבל נדרשת גם יוזמה, עשייה ופעולה כדי למצות את הפוטנציאל שלנו, לפרוץ דרך ולהגשים.

אומרים שבכל פעם שאנחנו מצביעים על מישהו, יש גם 3 מאצבעות כף ידינו שמופנות אלינו. ללמדנו, בואו נביט קודם כל על עצמינו ונשאל מה בעשייה ובפעולות שלנו יכול לקדם אותנו.

אם במקרה (או שלא במקרה 🙂 ), תוך כדי יוזמה ועשייה, ייקרו לנו דברים חיצוניים טובים והנסיבות תהיינה לטובתנו, אהלן וסהלן, נקבל אותן בברכה. רק בואו לא נבנה עליהם…
כך מסכם זאת הפתגם העממי: “אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו“. ותחשבו על זה…

אין כמו אמרתו של נפוליאון היל, מתוך הספר “חשוב והתעשר”, כדי לסכם פוסט זה:

העושר אינו נענה למשאלות לב. הוא נענה רק לתוכניות ברורות, הנתמכות ע”י שאיפות ברורות, דרך התמדה רצופה“.

היל, שחקר בראשית המאה העשרים במשך 20 שנה את עשירי העולם והגדיר על בסיס מחקרו את אחת המשנות הראשונות להצלחה, מתווה את הדרך להגשמה בפשטות ובבהירות:

  1. לא (רק) משאלות לב, אלא גם:
  2. תכננו את דרככם
  3. חזקו את נפשכם וצקו בה רצון חזק להצליח (“תשוקה בוערת”)
  4. בצעו ויישמו את תוכניתכם בנחישות ובהתמדה

בפוסט הבא בסדרה, נחדד ונרחיב עקרון זה ונתחיל לראות איך כל אחד מאיתנו יכול להחזיר את השליטה לחיים שלו.

ואם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק.

 

אהבת? אפשר להעביר לחברים, לעשות לייק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“פיתוח אישי”:

יום כיפור בראי הקבלה – ממש לא מה שחשבת!

לא רבים יודעים שבבסיס המנהגים ביהדות יש חכמה עתיקת יומין שרחוקה רחוק מזרח ממערב מהפרשנות השכיחה בציבור. היהדות במקורה הנה למעשה מהתורות הקדומות והמקיפות ביותר להתפתחות אישית ורוחנית. תורה זו היא הקבלה.

לקראת יום כיפור אני מביא פוסט אורח מאיר עיניים מאת אלי רייפמן על המהות האמיתית של יום כיפור, והיא כה שונה ממה שלמדנו בבית הספר…

“תולדותיו והתדרדרותו של יום הכיפורים הן מהטרגדיות הנוראיות ביותר שקרו לעם היהודי. “קרו” זו מילה מטעה, כי זה לא סתם “קרה” לנו, אלא אנחנו, ורק אנחנו, היינו ועודנו הגורם לירידה האנושית והרוחנית אולי מהגדולות ביותר בתולדות היהדות.

להמשך קריאה

חגי, אני מרגישה עייפה ויש עלי עומס כבד…

לאחרונה, התחלתי לעבוד עם נועה (שם בדוי) באימון עסקי.

הנה מה שנועה כתבה לי היום, כבר אחרי מפגש אחד, ותשובתי אליה.

לא נגעתי, זה אותנטי לגמרי, ובטוחני שכל מי שהתחיל בשינוי כלשהו בחייו  חווה זאת.

אז הנה שיעור אמיתי איך להתמודד עם ההתנגדות הטבעית שלנו לשינוי:

 

המייל של נועה אלי:

שלום חגי,
מה קורה איתי:
אני נמצאת בתקופה לא כל כך טובה.
מרגישה פיזית מאוד עייפה וגם כשאני ישנה זה לא מספיק.
יש לי חשש שאני מעמיסה על עצמי יותר מידי
(זאת הבעיה העיקרית אצלי וחלק מהסיבה לכך שחליתי).

אני משתפת אותך בכך כיוון שאנחנו בתחילתו של תהליך אימון עסקי שיילך ויהיה יותר ויותר אינטנסיבי.
ואם אני כך עכשיו … מה יהיה אח”כ?

בעצם אני שוקלת לדחות את העניין במספר שבועות,
לא מתאים לי להיות עייפה ושפוכה…
אני אמורה לבוא עם אנרגיות מטורפות לכל פגישה,
כי בעצם אני מגשימה משהו שרציתי זה זמן רב,
וגם מצאתי את האדם הנכון.

כפי שאמרתי לך יש עלי כרגע הרבה עומס פיזי ונפשי.
אני רוצה לעשות את הדברים נכון.
נכון מבחינתי זה קודם כל שאני ארגיש טוב…
אז מה דעתך?…

שבת שלום,
נועה

נ.ב.
אני ממשיכה לתרגל כל הזמן
ובסוף שבוע הבא אצא לחופשה קצרה לטעינת מצברים.

 

ותשובתי לנועה:

נועה יקרה,

כל מה שקורה לך הוא טבעי לגמרי!
כמו כל אדם, את לא עשויה ממקשה אחת.
יש לך אגו, ויש לך נשמה/נפש/רוח/אני גבוה.
הנשמה שלך רוצה שינוי והאגו שלך מתנגד לשינוי.
זו אחת המשימות של האגו בחיים.
הוא רוצה לשמור על הסטטוס קוו.
כי כל שינוי הוא איום על ההישרדות וסכנה (עלק…), ותפקיד האגו הוא “לשמור עליך”.

מצד שני, הנשמה שלך רוצה שינוי.
לכן באת אלי מלכתחילה לאימון עסקי.
האתגר הוא לא לתת לאגו לגבור על הנשמה, שהיא האני האמיתי שלך.
עוד על כך בפוסטים המצ”ב.
[ח.ש. – ראו לינקים לפוסטים בתגובה שלי בתחתית הדף]

לכן, אל תתרגשי מאנרגיה נמוכה.
אל תרגישי לא טוב שאינך נלהבת לאימון העסקי.
זו התוצאה של עבודת הגיס החמישי של האגו שלך.
כפי שאני בטוח שאת יודעת, המצב הפיסי שלנו הוא התוצאה של המחשבות שלנו.
הדרך לאנרגיה ועוצמה לא עוברת בלנוח דווקא,
אלא בכוונון המחשבות והפוקוס שלנו לדברים שחשובים לנו ומקדמים אותנו בחיים.
אם תשלטי במחשבות שלך, תשלטי גם באנרגיה שלך ובבריאות שלך.
אני אלמד אותך איך לשלוט במחשבות שלך ומכאן ייפתח הפתח לשיפור.

עכשיו יש לך 2 ברירות:
להיכנע לאגו, לוותר ולהישאר בסטאטוס קוו,
או לגייס את הכוחות של הנשמה שלך לתהליך.
לחכות בסבלנות, לעשות את העבודה כפי שאנחה אותך,
צעד אחרי צעד, תוך שיפור מתמיד והשגת שליטה על המחשבות,
ומכאן גם על הגוף שלך ועל התחושות שלך.
כי זה הסדר הנכון: ספיריט => מינד => גוף.

מה שאת חווה עכשיו אינו סימן לאח”כ.
ה- ‘אח”כ’ יהיה הרבה יותר טוב.
כי את תלמדי לשלוט במינד שלך ומכאן גם על המחשבות שלך והגוף שלך.

לכן, אני מזמין אותך לא לוותר.
אני מזמין אותך לבטוח בי ולהמשיך בדרך שהנפש שלך בחרה בה מלכתחילה.
אל תתני לאגו להשבית את השמחה.
בואי נמשיך עוד כמה מפגשים ותראי איך את מתקדמת.

“עומס” הוא דבר סובייקטיבי.
האגו מפרש אותו כ”לא לעשות כלום”.
אבל דווקא אנשים עמוסים הם אנרגטיים מאד.
כך אני לדוגמה כאשר אני בתוך עשייה מטורפת להגשים את החזון שלי,
וכותב לך ביום שישי בערב.
כי הנשמה שלי היא השולטת, וכתיבה לך בערב שבת אינה עומס, אלא עשייה ונתינה ברוכה ותורמת.
וזה נותן לי אנרגיה.
זכרי את הסדר: הנפש שולטת במינד, והמינד שולט בגוף וברגשות.
אם תשלטי במינד באמצעות הנפש, תשלטי בחייך ובהרגשתך.
ואת זה אני אלמד אותך.

אז אני מזמין אותך לא לוותר.
אני יודע שזה לא פשוט,
אבל אני בטוח שאת יכולה לגייס את תעצומות הנפש ולהמשיך.
כי מכאן זה לא יהיה יותר אינטנסיבי,
אלא רק ילך וישתפר, ואז גם תרגישי טוב יותר…
השעה החשוכה ביותר היא השעה לפני הזריחה!

באהבה גדולה,
חגי

[ח.ש. – בתגובות לפוסט זה בתחתית העמוד, פרסמתי את המשך העלילה – תכתובות נוספות שהיו לי עם נועה מאז זו שלעיל, בתהליך האימון העסקי שלה.
הכל אותנטי, לא נגעתי, פרט לשינוי מספר פרטי זיהוי כדי לשמור על הפרטיות של נועה.
שוב, המקרה הוא כל כך אופייני, מתאים לכל כך הרבה אנשים, כך שבטוחני שכל אחד יוכל לראות בו את עצמו וללמוד ממנו.
בפרט, שימו לב לשיפור המדהים ב”טון” של נועה ובעובדות במשך חודש ימים בלבד!] 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

וידאו – איך לנהל את תקציב המשפחה בצורה אפקטיבית?

זה לא סוד שרוב משקי הבית בישראל מנהלים תקציב גרעוני.

האוברדראפט הפך להיות מכת מדינה ומציאות עגומה בכל בית  כמעט.
אצל רבים, מדובר בהתנהלות פיננסית כושלת שלאורך זמן גורמת לצבירת חובות ולקשיים כלכליים.

בראיון הבא שנתתי לערוץ המומחים AskimoTV פרטתי את השלבים ליציאה מתקציב גרעוני:

איך לנהל משק בית בצורה חכמה, מה הם השלבים ליציאה מהחובות והאם יש מקומות בהם כדאי לקצץ יותר.

אהבת? אפשר להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.

ראיונות נוספים שנתתי לאתר המומחים אפשר לראות בערוץ היוטיוב שלי.

אולי יעניין אותך לראות סרטונים נוספים בקטגוריה “וידיאו פוסט”:

כוס המים והאתגרים בחיים

כוס המים והאתגרים בחיים

הנה משל קצרצר וחביב, ומוסר השכל בצידו:

פרופסור אחד החל את השיעור ע”י הרמת כוס עם מעט מים. הוא החזיק את הכוס לוודא שכולם רואים אותה ושאל את הסטודנטים: “כמה לדעתכם הכוס הזאת שוקלת?”

“50 גרם !” … “100 גרם!” …” 125 גרם!” … השיבו הסטודנטים.כוס המים והאתגרים בחיים

“אני באמת לא יודע. על מנת לדעת כמה היא שוקלת עלי לשקול אותה.” אמר הפרופסור.

“אבל השאלה שלי היא: מה יקרה אם אחזיק את הכוס כך למעלה כמה דקות?”

“שום דבר” ….. אמרו הסטודנטים.

 

” OK . מה יקרה אם אחזיק את הכוס כך במשך שעה?” שאל הפרופסור.

“ידך תתחיל לכאוב” אמר אחד הסטודנטים.

להמשך קריאה

מה אמרו הפרופסורים על הרציונליות

אימון עסקי

“אנשים אינם רציונליים. לא רק שהם לא רציונליים,
למעשה אפשר לצפות מראש באיזו דרך לא רציונלית
הם יקבלו החלטות …”
(פרופ’ דניאל כהנמן – חתן פרס נובל לכלכלה 2002)

אני מגיע מהעולם המאוד רציונאלי.
כרואה חשבון וכלכלן, עד שנת 2005 בגיל 45, הסתכלתי על העולם אך ורק במשקפים רציונאליות.
ולא הבנתי למה דברים לא עובדים לי כמו שרציתי.

להמשך קריאה

איך לפתח יחסים עם הכסף? (5/5)

תודעת שפע

סדרת הפוסטים על פיתוח תודעת שפע מסתיימת היום עם הפוסט החמישי. תודעת שפע
היום נאיר איך יחסים עם כסף יסייעו לנו לפתח תודעת שפע, ונסכם את כל הסדרה.

$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$

יחסים עומדים בבסיס כל עשייה והישג. כך למשל, לא אוכל למכור ללא פיתוח יחסים עם הלקוחות שלי, או לקדם שותפות ללא יחסים עם השותף שלי. ואם אני עצמאי יחיד, לא אוכל לפתח את העסק שלי ללא יחסים עם עצמי.
דברים אלו אמורים גם לגבי פיתוח תודעת שפע. במקביל ליישום העקרונות לשפע שלמדנו בארבעת הפוסטים האחרונים, עלינו לפתח יחסים עם כסף, כדי להשלים את מצב ההוויה (Being) הרצוי של תודעת שפע, בדרך לעשייה ופיתוח השפע הלכה למעשה בחיינו (Doing).

פיתוח יחסים עם כסף משמעו – להיות ידידים של הכסף ולא להימנע מעיסוק בכסף בטענה ובתואנה שעניינים הקשורים בכסף שמורים לאדם אחר (למשל לבן הזוג, או השותף העסקי, או הרו”ח). כלומר, “יחסים” פירושם להיות מיודדים ובתקשורת עם משהו או מישהו, ולענייננו זה עם הכסף. אם אנו לא מיודדים ומתקשרים עמו, לא נוכל להשפיע עליו, בדיוק כמו עם בני אדם. כלומר, האנשת הכסף היא אמצעי מעולה לפיתוח תודעת שפע.
אם כן, איך יראו היחסים שלנו עם הכסף? איך נוכל להפיק ערך מ”החברות” שלנו איתו?

איך עושים את זה?

ישנן מספר דרכים לפתח יחסים מוצלחים עם הכסף:

1.  הכרת מושגי הכסף

ראשית עלינו להכיר את מושגי הכסף, על מנת שנוכל להתיידד איתו. מי שחסרה לו השכלה בנושא יוכל להיעזר בספרים (אני ממליץ להתחיל מ”אבא עשיר אבא עני”, מאת רוברט קיוסאקי), בסדנאות ייעודיות, בקורסים דיגיטליים או דרך ארגון פעמונים. עלינו להבין מהי ריבית, מהו תקציב ומהו תזרים מזומנים. חלקינו מכירים זאת מהיום היום אך רבים מאיתנו אינם מספיק מודעים למושגים הקשורים בכסף. כדי לפתח יחסים עם הכסף, עלינו ללמוד את מושגיו ושפתו של הכסף, בדיוק כמו בכל תקשורת אפקטיבית עם אדם אחר בכלל וחבר בפרט – ההכרח לדבר בשפתו. אם נהיה “חברים” של הכסף, נוכל “לשוחח” איתו, “להשפיע” עליו ו”לרתום” אותו לטובתנו.

2.  תודעת שפע

דבר נוסף ומרכזי מאוד, אשר עוזר לנו בפיתוח היחסים שלנו עם הכסף, הוא שמונת העקרונות לתודעת שפע אשר סקרנו בפוסטים הקודמים. תודעת שפע עוזרת לנו לפתח את ה-State of Being המתאים עליו אנו בונים את יחסינו עם הכסף.

3.  שליטה ברמת ההוצאות וחיסכון

הדבר השלישי וחשוב ביותר, הוא פיתוח שליטה ברמת ההוצאות שלנו. הבסיס של התעסקות בכסף הוא קודם כל לשים לב לכמה אנו מוציאים, על מה מוציאים וכן לחסוך. מה שלא נמדד לא מנוהל, ולכן דוח מעקב אחר ההוצאות הוא חיוני לשליטה בהוצאות. אמצעי נוסף לשלוט בהוצאות שאני ממליץ עליו היא התנהלות במזומן, במקום בכרטיסי אשראי. כך, מושכים את תקציב ההוצאות שלנו במזומן מידי שבוע ולא מוציאים שקל מעבר לו.

ואם אנו שולטים בהוצאותינו, אנו גם יכולים לחסוך.
בכל מצב ניתן לחסוך, לפעמים זה לא הרבה, לפעמים אפילו רק 100 שקל בחודש, אך גם זה מועיל. חיסכון עוזר לנו לפתח יחסים עם הכסף, שכן לחיסכון, בהתאם לחוק הריבית והריבית דריבית בפרט, יש פוטנציאל להפוך מעט כסף להרבה כסף. לכן, בהמשך לשליטה ברמת ההוצאות חשוב לחסוך בכל מצב. יש כאלו הקוראים לזה “לשלם לעצמך תחילה”. אפילו לפני תשלום החובות, קודם כל לשים בצד בחיסכון, לשלם קודם לעצמינו, לאחר מכן לכל השאר.

לכל מי שמתקשה לשלוט ולנהל את תקציב המשפחה שלו, מומלץ לפנות לעמותת פעמונים ולקבל מהם ייעוץ והדרכה פרטנית לניהול תקציב המשפחה בחינם.

4.  פיתוח מקורות הכנסה רבים

הדבר האחרון אשר עוזר לנו לפתח את היחסים עם הכסף הוא פיתוח מקורות ההכנסה רבים ככל האפשר. למשל, עובד שכיר לרוב נמצא ברמת סיכון גבוהה מאוד, שכן יש לו מקור הכנסה אחד. להיות שכיר זה כמו לטוס במטוס עם מנוע אחד, וכשהמנוע מתקלקל אין אלטרנטיבה, אין אפילו מצנח. עם זאת, גם בתור שכיר אפשר לפתח מקורות הכנסה, למשל השקעת חסכונות בשוק ההון או בנדל’ן.

פיתוח יחסים עם כסף משמעו חיפוש והתכוונות למקורות הכנסה רבים ככל האפשר. ככל שמקורות ההכנסה הללו פאסיביים יותר – כך עדיף; כלומר – מצריכים השקעת זמן פחותה ככל האפשר ו”עובדים עבורנו” (לדוגמה: נדל’ן מניב, אתר אינטרנט שמוכר, השקעות דרך בית השקעות, או השקעות אחרות מסוגים שונים). גם כאן עקרון הפוקוס הוא תנאי הכרחי: היו מודעים לנושא של מקורות הכנסה פאסיביים וחפשו אותם.

אני יכול להעיד על עצמי כי במשך שנים לא השקעתי בנכסים מניבים, על אף ההשכלה הפיננסית הרחבה שיש לי כרואה חשבון. השמרנות והזהירות שלי חיבלו בכל דבר, והסקפטיות שמה לאל כל ניסיון השקעה. אך דווקא בשנים האחרונות, ודווקא לאחר שבמעבר משכיר לעצמאי “אכלתי” את כל החסכונות שלי, דווקא אז, ביצעתי כמה השקעות פיננסיות, אשר היום, בין שנה לשנתיים אחרי נראות כהשקעות מעולות.
זה הכל אם כך שאלה של פוקוס וזיהוי הזדמנויות. אם תרצו בכך, תמצאו את ההזדמנויות לפיתוח מקורות הכנסה נוספים ותשקיעו בהם, גם כשאין כסף.

לסיכום פיתוח היחסים עם כסף:
המטרה שלנו בשורה התחתונה, ברמה הכי פרקטית שיש, היא ליצור תזרים מזומנים חיובי. מי שאינו נמצא היום בתזרים מזומנים חיובי, לא יכולה להיות לו מערכת יחסים טובה עם כסף. המלצתי היא להפנים את ארבעת המרכיבים הללו (הכרת מושגי הכסף, פיתוח תודעת שפע, שליטה בהוצאות ובחסכון, ופיתוח מקורות הכנסה פאסיביים) ולבצעם, על מנת ליצור תזרים מזומנים חיובי. ברגע שאנו יוצרים תזרים מזומנים חיובי אנחנו מתחילים ליישם, הלכה למעשה, תודעת שפע ומחוללים זרימה חיובית של ממון לכיסנו.

סיכום חמשת הפוסטים ליצירת תודעת שפע:

בשבועות האחרונים הלכנו יחדיו במסע מרתק אחר צפונות השפע. וכי מי לא היה רוצה להיפטר מהאוברדרפט וליצור זרם חיובי של ממון לחשבונו?
התחלנו בתפישת השפע כמצב הווייתי (Being) ולאו דווקא כמקובל במקומותינו ששפע הוא קודם כל תוצאה של עשייה (Doing). ראינו עוד שגם בנסיבות קשות של מחסור, תודעת שפע היא יחסית וקשורה לשמונה עקרונות שמומלץ ליישם ביום-יום:

  • הימנעות מתחושות אשמה בקשר לכסף
  • הימנעות מדאגה בקשר לכסף
  • מתן ערך לזולת וקבלת תמורה בעדו
  • הודיה
  • נתינה
  • הימנעות מתחרות ותפישת ה”אין מספיק”
  • התמקדות בקיים
  • לשחרר, לקבל, לסמוך

חשוב לזכור ולהפנים שראוי וכדאי ליישם עקרונות אלו גם במצב של חוסר, על אף הקושי.
רק כך, אפשר יהיה לשבור את “מעגל השוטה” (הלופ) שבו אנו שבויים ולפיו חוסר פיזי של אמצעים מוביל באוטומט לעוד חוסר, לא חשוב מה נעשה.

כאן המלצנו להיות מודעים להמשגה “מתחת לקו ומעל לקו“.
מומלץ להתבונן בעצמנו ולשאול את עצמנו לעיתים קרובות – האם אנחנו מתחת לקו או מעל הקו ביחס לעקרונות אלו לתודעת שפע.
אם אנו מעל הקו, נטפח לעצמנו על השכם ונמשיך הלאה באותה המגמה.
אם אנו מתחת לקו, נזהה שמה שגורם לכך הם עיסוק במחסור, תפיסת הכסף כמשחית או “רע”, או דאגה. או אז נשאף לעלות מעל הקו באמצעות יישום העקרונות האחרים: הודיה, התמקדות במה שיש ובמה שאפשרי לנו, התמקדות במתן ערך לזולת, נתינה, ושחרור וקבלה. כאשר אנו לוקחים את העקרונות הללו, מתבוננים בעצמנו, מזהים מי מהם מוריד אותנו מתחת לקו ולאחר מכן דבקים בעקרונות אשר מעלים אותנו מעל הקו, נפתח תודעת שפע ברמה הפרקטית ביום-יום.

ושינוי בתודעה נעשה לתפישתי בתהליך אבולוציוני, לא רבולוציוני. כלומר, התמדה ונחישות בביצוע ההנחיות הללו בצעדי תינוק יביאו בסופו של דבר את השינוי המיוחל.

לבסוף, עסקנו בפיתוח היחסים עם הכסף והתווינו ארבעה עקרונות לכך:

  • הכרת מושגי הכסף
  • פיתוח תודעת שפע לפי שמונת העקרונות שסקרנו קודם לכן
  • שליטה ברמת ההוצאות וחיסכון
  • פיתוח מקורות הכנסה רבים (ופאסיביים)

איך מיישמים כל זאת ברמה הפרקטית? באמצעות “נוסחת מה בתוך“: מודעות, התבוננות עצמית ובחירה, תרגול בצעדי תינוק, משמעת, התמדה ונחישות. זהו המרשם.
תשומת לב לעקרונות הללו וקבלת הרבה החלטות קטנות לאורם ביום-יום, יסייעו לכם לפתח את תודעת השפע ויניבו לכם, בסופו של דבר, רווחים גדולים וחיי שפע.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.
אפשר ללמוד וליישם איך לפתח תודעת שפע ועוד באימון עסקי בהדרכתי.

“ניהול פיננסי”:

מתיאוריה לפרקטיקה – העקרונות לפיתוח תודעת שפע (4/5)

תודעת שפע

בפוסט הקודם סקרנו שלושה עקרונות נוספים לפיתוח תודעת שפע: הודיה, נתינה, והימנעות מתחרות ומתפיסת ה”אין מספיק”.
לקריאת הפוסט הראשון בסדרה נא ללחוץ כאן.

היום, בפוסט הרביעי והלפני אחרון בסדרה, נסקור את שני העקרונות האחרונים לפיתוח תודעת שפע ונמליץ איך ליישמם ביום-יום.תודעת שפע

 

7.   התמקדות בקיים

עיקרון זה הוא בעצם הדגשה של הנקודה המרכזית אשר עוברת כחוט השני לאורך כל העקרונות האחרים: עלינו להתמקד במה שיש בחיינו ולא במה שאין, גם אם הנסיבות אינן לטובתנו. עיקרון זה נכון לא רק לגבי תודעת שפע, אלא לגבי כל תודעה חיובית חדשה שאנו מאמצים לעצמנו. ההתמקדות במה שאין, מחזקת את החוסר, מנציחה אותו, מרחיבה אותו ולמעשה יוצרת את “החוויה” השלילית. לכן, גם אם אין פיזית, האתגר הוא לשאול את עצמנו מה כן יש  ולהחליט למקד את תשומת הלב שלנו בכך.

 

להמשך קריאה

מתיאוריה לפרקטיקה – העקרונות לפיתוח תודעת שפע (3/5)

פיתוח תודעת שפע

בפוסט הקודם, השני בסדרה, סקרנו את שלושת העקרונות הראשונים לפיתוח תודעת שפע: הימנעות מתחושות אשמה, הימנעות מדאגה ומתן ערך וקבלת תמורה בעבורו. פיתוח תודעת שפע

היום, בפוסט השלישי בסדרה (מתוך חמישה), נסקור עוד שלושה עקרונות לפיתוח תודעת שפע:


4. הודיה

הקפידו להודות על מה שברשותכם ועל מה שאתם מקבלים בחייכם. חשוב לעשות זאת בכל מצב, גם אם כרגע אינכם חווים את השפע האולטימטיבי אליו אתם חותרים. זכרו את הדברים החשובים בחיים והתמקדו באלו שברשותכם, גם אם הם טריוויאליים: קורת גג, משפחה אוהבת, אוכל, חברים, עבודה וכדומה. הנה כבר חמש סיבות להודות על חיים טובים וליהנות מהם.

להמשך קריאה

מתיאוריה לפרקטיקה – העקרונות לפיתוח תודעת שפע (2/5)

תודעת שפע

בפוסט הראשון בסדרה עסקנו בהגדרת תודעת שפע ולמדנו שתודעת שפע היא מצב הוויה (Being) בר-בחירה, הקודם לכל פעולה לפיתוח תודעת שפע הלכה למעשה (Doing). תודעת שפע

בפוסט זה, השני בסדרה של חמישה פוסטים, ניכנס לעובי הקורה ונפרט שלושה מתוך שמונת העקרונות לפיתוח תודעת שפע.

 

העקרונות לפיתוח תודעת שפע

1.   הימנעות מתחושות אשמה

הדבר הראשון והבסיסי ביותר, הוא לא להרגיש אשמה בנוגע לכסף. יש לא מעט אנשים אשר עבורם כסף הוא משחית, למשל האמירה שמי שעשיר הוא בהכרח גם גנב. התפיסה הזו מרחיקה אותנו מכסף, כי לפיה כסף הוא לא כשר, עשיית כסף באה על חשבון אחרים ולכן גורמת לאשמה, מודעת או מודחקת.

תפיסות כאלה, פעמים רבות קשורות בבית ובחינוך שקיבלנו. במקרים רבים אנו אף רוכשים אותן בתור ילדים שלא מרצון ונשארים עמן כל החיים.
אם כך, הדבר הראשון הוא להבין שאין שום דבר רע בכסף.

אם נסתכל עליו בהיבט הפיזי שלו, כסף הוא למעשה תמורה שאני מקבל עבור ערך שאני נותן, ולכן מי שיש לו כסף הוא בהכרח מי שנתן תמורה לזולת.
בלשון אחרת, לפי חוק שימור האנרגיה, כסף הוא אנרגיה המתקבלת תמורת אנרגיה המוענקת.
נכון שישנם מצבים של חוסר שיווי משקל בטבע, כאשר לפושעים או גנבים דווקא יש כסף, אך לדעתי בטווח הארוך נוצר האיזון, ומי שפשע יפסיד במקום אחר. למשל, רבים מהגנבים סובלים מבריאות לקויה.

בהתאם, הפרדיגמה שמומלץ לאמץ היא שאין שום דבר רע בכסף, אלא כסף הוא דבר לגיטימי, ומי שעושה עבודה טובה ומביא ערך לזולת, וודאי גם זכאי לכסף בתמורה. בהקשר זה, קל גם לראות שמי שיש לו כסף יכול גם לתרום לנזקקים, ושוב אין בסיס לטענה שכסף הוא משחית.
לכן, לסיכום, תחושות כמו אשמה והתייחסות לכסף כאל דבר רע, הן פרי הדמיון ואמונות מגבילות, וחיוני לזנוח אותן כדי לפתח תודעת שפע.

 

2.   הימנעות מדאגה

דאגה היא ברירת מחדל אצל מרבית האנשים ומהווה חלק מרכזי באוטומט שלנו. מדהים לגלות ש-93% מהדאגות שלנו הן מיותרות! איש חכם אמר פעם: “דאגות הן הריבית שאנו משלמים על הלוואות שלא לקחנו. דאגות גם לרוב מעוררות פחד או חרדה שהם מהרגשות הכי שליליים שיש. כך, האתגר שלנו הוא לשלוט במחשבות, להימנע מדאגות, ולהישאר “מעל לקו” בדרך לפיתוח תודעת שפע.

בהקשר לכסף, חשוב לא לעסוק במה שחסר. האוטומט שלנו מוביל אותנו להתעסק במה שחסר, ב”אין” הכסף, באוברדרפט, שהרי אנו חיים וחווים אותו ביום יום שלנו. וכן, אלו נסיבות חיינו, שקשה להתעלם מהן. עם זאת, אנו כן יכולים להתמקד באפשרות ובהזדמנות לעשות כסף, ובשאלה איך ניתן להרוויח עוד כסף. אנו יכולים להסתכל על העתיד בהרבה יותר תקווה, אופטימיות, קונסטרוקטיביות, פרודוקטיביות ויצירתיות מאשר חשש ודאגה. זו שאלה של הפוקוס שלנו, להיכן שאנו בוחרים להפנות את תשומת ליבנו, וזה הרגל שכל אחד מאיתנו יכול לרכוש.

חשוב להכיר כאן את עקרון הפוקוס האוניברסאלי: “מה שאנו מתמקדים בו גדל, כל השאר אינו קיים“. לפי עקרון זה, התפיסה שלנו מוגבלת ואיננו יכולים לראות גם את הכישלונות וגם את ההצלחות, גם את החולשות וגם את החוזקות, גם את השלילי וגם את החיובי, גם את ה”אין כסף” וגם את השפע.
הנטייה האוטומטית של מרבית האנשים היא לראות את חצי הכוס הריקה; ובהקשר של כסף, את הכסף שאין לנו. במצב זה איננו יכולים גם להתמקד במחסור וגם להיות בתודעת שפע ולעסוק בדרכים להכניס עוד כסף לחיינו.

הבשורה הטובה היא שהתמקדות בשפע שאנו רוצים ליצור, במקום בחוסר, זו מיומנות שאנו יכולים לרכוש ולפתח: בגישה, בתפיסה, בשליטה על מחשבותינו, ובדרך שבה אנחנו מסתכלים על ההווה ועל העתיד. הכלי שאני מיישם לכך, בחיי שלי ובעבודה עם לקוחותיי, הוא “נוסחת מה בתוך” שפיתחתי.

אם כן, לסיכום, על מנת לפתח תודעת שפע חשוב שלא לדאוג בקשר לכסף, ולא לעסוק בחוסר הכסף. במקום זאת, נתמקד בחצי הכוס המלאה, ונחפש אפשרויות והזדמנויות להרוויח יותר כסף ולשגשג.

 

3.   מתן ערך וקבלת תמורה

אחת הדרכים לפיתוח תודעת שפע היא מתן ערך ללקוחות שלנו וקבלת כסף תמורתו. הכסף הוא לעולם התוצאה של הבאת הערך, ולא המטרה בפני עצמה. אין כמובן שום פסול בלעשות כסף, אך אם אין חזון או מניע ערכי בבסיס העשייה, כמו גם רצון וכוונה אמיתית להביא ערך לאנשים, אזי מקור השפע יהיה מוגבל ולא בר-קיימא. ייתכן וההתמקדות ברווחים כספיים אכן תוביל לרווחים בטווח הקצר, אך בסופו של דבר יהיה קשה בדרך זו להרוויח ממון בטווח הארוך. לכן, עלינו להתמקד דווקא במתן ערך וקבלת תמורה בעבורו. קודם מתן ערך ואח”כ כסף, ולא רק התמקדות בקבלת כסף ללא מתן ערך. גישה זו תסייע לפתח את תודעת השפע באופן אופטימאלי.

הסרטון הקצר הבא ממחיש זאת מצוין:

לסיכום, בפוסט זה דנו בשלושה עקרונות מרכזיים לפיתוח תודעת שפע: הימנעות מתחושות אשמה, הימנעות מדאגה ומתן ערך וקבלת תמורה. נזכיר:

  • תחושות אשמה – קיימות אצל רבים מבני האדם כאשר זה נוגע לעשיית כסף. לרוב, מקורן של התחושות הללו בחינוך מהבית, הן חסרות בסיס ועומדות בדרכנו לפיתוח תודעת שפע. לכן, מומלץ לזנוח אותן.
  • הדאגה – ממקדת אותנו בחוסר במקום בשפע וכאמור, “מה שאנו מתמקדים בו גדל”. כאשר אנו דואגים מפני העתיד אנחנו מכוונים את הפוקוס שלנו כלפי החוסר ובכך מאמצים לעצמנו רגשות שליליים אשר מורידים אותנו “מתחת לקו“, ומכאן קשה מאד לפתח תודעת שפע.
  • מתן ערך וקבלת תמורה – הקפידו לתת ערך לאנשים ודרשו תמורה בהתאם. פתחו לעצמכם חזון ומניע ערכי בבסיס העשייה אשר יובילו אתכם לרווחים לאורך זמן.

בפוסט הבא, נמשיך בסקירת העקרונות המעשיים לפיתוח תודעת שפע.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“ניהול פיננסי”:

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי