האם חשיבה יכולה להשפיע על ביטוי הגנים?

כן! אומר ד”ר דויד המילטון, PhD, שמתארח היום כאן בבלוג. genes-DNA

החיבור בין המדע לרוח, בין המינד לגוף, בין התכלס למיסטיקה, תמיד סיקרן ואתגר אותי.

כמי שעשה דרך ארוכה מראיית חשבון hardcore למודעות ועבודה מנטאלית בעצמי (כולל מדיטציה כל בוקר) ועם לקוחותיי, אני עוקב תדיר אחרי שורת מדענים שמחפשים איך המדע יכול להסביר טוב יותר תופעות מטפיסיות שאין להן הסבר נראה לעין.

ד”ר דויד המילטון הוא ללא ספק אחד המבריקים שבהם.

והיום אני מביא כלשונו פוסט שלו שעונה על השאלה בכותרת:

האם חשיבה יכולה להשפיע על ביטוי הגנים?

ומכאן, רשות הדיבור לד”ר דויד המילטון, בתרגום חופשי שלי:

“כן!

David Hamilton

החשיבה עושה זאת 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה.

זה בלתי אפשרי בעצם להפריד את החשיבה (mind) שלכם מהגנים שלכם.

כשאתם לומדים משהו חדש, או חושבים על משהו שוב ושוב, המוח יוצר נתיבים עצביים.

נתיבים אלו לא צצים או נמוגים סתם כך באוויר.

הם יוצרים סדרת אירועים שתוצאתם היא ההפעלה או אי-ההפעלה של מאות גנים.

והנה הנקודה:

אירועים אלו מונעים ע”י מה שאתם חושבים עליו!

אם נשים לרגע בצד את הפרטים, אנחנו נשארים עם העובדה שחשיבה גורמת להפעלה או אי-הפעלה של גנים. לזה אני קורא “ממשק המוח (mind) – גנים”.

ניתן לראות זאת גם במדיטציה. מדיטציה עקבית יוצרת שינויים מבניים במוח ובגוף.

הפוקוס המנטאלי של מדיטציה על רעיון או נשימה יוצר אפקט זה על המוח ובעקבותיו גם על הגנים.

מחקר של 8 שבועות שבוצע בהרווארד בקשר מדיטציה, הראה שהיא השפיעה על 1,561 גנים אצל מודטים מתחילים ו-2,219 גנים אצל מודטים מנוסים.

לגבי המתחילים, 874 גנים הופעלו ו-687 גנים כבו.

[זאת, מתוך סך כולל של כ-20,000 גנים שיש לנו! – ח.ש.]

חלק מיכם עשוי לתהות מדוע זה חשוב

ובכן, זה חשוב מפני שאנו גדלים באמונה שהמוח שלנו מוגבל ביכולותיו, ומשמש רק לחשיבה וניתוח של אירועי החיים. אך זוהי גישה לא מעצימה. היא מובילה אותנו לחשוב שאיננו יכולים לסייע לעצמינו [פיזית, באמצעות חשיבה – ח.ש.] ושאיננו יכולים לשנות דבר.

חבר טוב שלי שהה כמה שבועות בבית חולים במהלך השנה האחרונה. בהיותו אדם פרואקטיבי עם נחישות לעשות כל שביכולתו על מנת להחיש את החלמתו, הוא שאל את הרופאים מה הוא יכול לעשות כדי לסייע לעצמו להחלים, ונענה בתשובה: “כלום”.

תשובה זו היא אך ורק תוצאה של הרגל חשיבה המבוסס על הדעה שהמוח הוא חסר יכולות [ריפוי], וקרוב לוודאי שהייתי נותן תשובה זהה אם הייתי נושא באותה הדעה.

למעשה, אפשר לראות את המוח ככוח, כך שהפוקוס שלו יכול לגרום אפקטים ביולוגיים ופיזיולוגיים על המוח עצמו ועל הגוף. בידיעה זו, לעולם אין זה “כלום” שאדם יכול לעשות [לטובת בריאותו באמצעות מוחו].

הרי אנחנו חייבים לחשוב, אז מדוע שלא נלמד על מה לחשוב כדי להועיל לעצמנו?

ברמה הכי ברורה, כשאדם חולה, למשל, חשיבה על דברים מלחיצים לא תעזור. כימיקלים של לחץ ייוצרו וינועו במעגלים בגוף. דווקא חשיבה על דברים רגועים עשויה לסייע. בצורה דומה, חשיבה על חיבה טובה ללב. מאידך, חשיבה בעוינות ובאגרסיביות איננה מועילה ללב.

במידת מה כולנו כימאים.

הכימיה של המוח והגוף מגיבה למה שאנחנו מתמקדים בו ולאיך שאנחנו מרגישים.

אם נלמד במה להתמקד לתועלתנו, במידה מסוימת נפעיל ונפסיק כימיה שונה [בגוף שלנו]. אז נוכל לקחת את המיומנויות הכימיות שלנו לרמה חדשה. אני רואה זאת כהתפתחות הגדולה הבאה ברפואת נפש-גוף.

אני מאמין שיש ביכולתנו להשפיע על בריאותנו הרבה יותר מאשר אנו סבורים. אנו רק צריכים להיפטר מהדעה שלמוח אין השפעה על הגוף. אם מישהו מנסה לומר לכם זאת, שאלו אותם אם אי פעם היתה לו פנטזיה מינית.

הסיבה לכך שאני מסביר את המדע של רפואת מוח-גוף היא לפתח באנשים אמונה בעצמם. אני מאמין שאמונה זו יכולה לעשות הבדל אמיתי [בבריאות של בני האדם].

מתן אמון בתרופות וברופא גורמת לתוצאות טובות יותר מאשר אי מתן אמון, כה ברורה היא השפעת האמונה. אז מה בדבר שנלמד להאמין בעצמנו? לא במקום עצה רפואית, כמובן, אלא בנוסף אליה.

המוח שלכם יותר רב-עוצמה מאשר אתם חושבים, ואתם אלו שמכוונים אותו

מה דעתכם שנלמד להתמקד בדברים שאנו מודים עליהם? מה דעתכם שנפתח יותר רגשות אמפטיה וחמלה? אולי נלמד לטפח מחשבות של אהבה וחיבה? אתם כולכם כימאים וזו תהיה כימיה נחמדה ומועילה.

זוהי ההתחלה. והמעט ביותר הוא לעשות משהו חיובי עם המוח שלנו.”

עד כאן הפוסט של ד”ר דויד המילטון.

דוגמה נוספת של השפעת המוח על הגוף הוא אפקט הפלסבו:

כאשר נותנים לאנשים תרופת דמה אך אומרים להם שזו תרופה אמיתית, ההשפעה החיובית של “התרופה” על בריאותם מגיעה עד 70%!!! כמובן, מחשבות הריפוי של המוח עושות כאן את העבודה.

בפוסט מאוחר יותר, אומר ד”ר המילטון:

“There is no question that the mind impacts the body. Research now clearly shows that the mind can impact the immune system, in ways that increase activity and in ways that decrease activity. With more research and practice, it may be that we can learn techniques that can help us to maintain our health much better by optimizing our immune systems, or develop techniques for selectively targeting different systems of the body for speeding recovery from injury, illness and disease.”

יתרה מכך, בפוסט הבא אומר ד”ר המילטון שהמחשבות והרגשות שלנו הם מדבקים. הוא מדגים שההשפעה החיובית (או השלילית) של הגישה, אושר, דיכאון ונדיבות יכולה להגיע עד 3 דרגות מאיתנו, הן כמשפיעים והן כמושפעים. מדובר באנשים שאנו כלל איננו מכירים.

ואני מוסיף ואומר:
אם המוח יכול להשפיע על הגנים, בואו לא נסתפק רק בניצולו להשפעה חיובית על בריאותינו.
בואו נבין שהפוקוס, הגישה והחשיבה שלנו מחוללים את המציאות שלנו.
אז בואו נפנה את המוח שלנו אך ורק למקומות שמקדמים אותנו ומשפרים את התוצאות שלנו!
בואו נבין שבאמצעות המוח שלנו אנו יכולים לשנות תכונות אישיותיות שלנו!

וזו כבר לא פרשנות כזו או אחרת של מיסטיקנים – זה מדע צרוף!

את המקור של הפוסט אפשר לקרוא בלינק הבא:

http://drdavidhamilton.com/?p=1052

ניתן לקרוא עוד על ד”ר דויד המילטון באתר שלו:

http://drdavidhamilton.com/

אגב, ד”ר המילטון הוא סקוטי במוצאו, ולמי שלא מאומן בהקשבה למבטא סקוטי יהיה קשה מאד להבינו עד הסוף באודיו ובוידאו…  😉

ואם ברצונך לדעת וליישם איך לשנות את החשיבה שלך כדי להשיג תוצאות טובות יותר, יש לי את השיטה ואת התהליך המתאים.
לחץ כאן לפרטים נוספים.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

הגורם החשוב ביותר להנעה עצמית ולמוטיבציה

איך כל בעל עסק יכול להתמודד בהצלחה עם הנטייה לדחיינות ולפיזור, כדי להניע את עצמו לקדם את העסק שלו?

אנו מכירים את זה: אין לי בוס, כי אני הבוס של עצמי, אבל אני לא בוס כ”כ טוב…

אני קם בבוקר וקודם כל עושה דברים אחרים חשובים מאד ולעיתים דחופים.

קידום העסק נדחק לשוליים והרבה פעמים לא נשאר בשבילו זמן…

בסרטון הקצר הבא (5:02 דק’) לימור בר שלמה ואני סוקרים את הגורם החשוב ביותר להנעה עצמית של בעל העסק:

 

הבסיס למוטיבציה גבוהה הוא אם כן חיבור רגשי ותשוקה לעשות דברים שאני, בעל העסק, טוב בהם.

חזון הוא כלי מצוין להנעה עצמית ואני מציע לכל יזם ובעל עסק לא לוותר עליו.

עוד פרטים על בניית חזון, כולל כלים פרקטיים, כאן בקליק על הלינק

 

והנה עוד סרטון חזק שיסייע לך לפתח מוטיבציה חזקה לעשייה:

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “חזון”:

אחד מסרטוני המוטיבציה הטובים ביותר בכל הזמנים

כשראיתי את הסרטון הבא אחזה בי צמרמורת…why do we fall 3

לא רק בפעם הראשונה שראיתי אותו, אלא גם בעשרות הפעמים אח”כ.

כי סרטון זה מסכם ב-6:16 דקות כמה מהאירועים הבלתי נשכחים בהיסטוריה של המין האנושי בצד קטעים מעוררי השראה מסרטים, ונאומים חוצבי להבות של אנשים שהטביעו חותם על חיינו.

בין האזכורים שם: נלסון מנדלה, הנרי פורד, טוני רובינס, קטעים מהסרטים רוקי והמרדף אחרי האושר, אירועי ספורט מעוררי השראה, ועוד ועוד…

להמשך קריאה

הפחד מכישלון תוקע את ההצלחה

אחד הכוחות ההרסניים ביותר שתוקע כל יוזמה הוא הפחד.כישלונות מפורסמים

כרגש השלילי החזק ביותר שיש, הפחד משליך ומחזק רגשות שליליים אחרים (כמו: דאגה, לחץ, דכדוך ועוד), מוריד אותנו מתחת לקו, ומשבית את העשייה שלנו ואת חדוות החיים.

נדמה לנו אז שאנו חולמים באספמיה, שמה שמעבר לפחד הוא בלתי אפשרי להשגה, ואז הוויתור הוא כמעט בלתי נמנע…

בעבודתי עם לקוחותיי באימון עסקי, נוכחתי שאחד הפחדים שהכי מרתיעים יזמים הוא הפחד לטעות, או כפי שרבים מפריזים ואומרים – הפחד מכישלון.

אז ראשית, לא כל טעות היא כישלון, והנטייה לראות כל דבר ככישלון  היא בעצמה מכשילה. למשל, אנו אומרים “נכשלתי בבחינה” כאשר מדובר בעצם בטעות שהיא ברת תיקון די בקלות.

ולכן, עצתי הפרקטית היא שימו דברים בפרופורציה וקראו לילד בשמו.

שנית, טעויות הן חיוניות בדרך להצלחה.

כמאמר הפתגם: “מי שלא מעז לא מנסה, מי שלא מנסה לא טועה, ומי שלא טועה לא מצליח”.

ללמדנו שטעויות הן הכרחיות כדי ללמוד ולהתקדם.

וכאן נכנסות אין ספור דוגמאות של אנשים מפורסמים בהיסטוריה האנושית שטעו בגדול בדרך להצלחה.

התמונה בפוסט זה מציגה כמה מהם.

והנה גם סרטון בו ג’ק מא מנכ”ל עלי-באבא מספר על הכישלונות שלו:

לכן, המטרה האמתית של כל יזם היא לא להימנע מטעויות, אלא לקבל את הטעויות בהבנה, להבין שהן חלק מהעשייה, ללמוד מהן, לקום מהר מה”אבל”, ולהמשיך קדימה בנחישות ובהתמדה.

לסיום, ציטוט של אבי בנימין שמשמש נר לרגליי:

“הטעות הגדולה ביותר שאפשר לעשות היא לא ללמוד מטעות שנעשתה”.

וכדי שלא נעשה את הטעות הזו, עלינו לא לתת לטעות להוריד אותנו מתחת לקו, להתעשת, ומכאן ללמוד מהטעות ולהמשיך הלאה…

 

והנה עוד סרטון קצרצר להשראה בדיוק על איך להתייחס לכישלון:

ולסיום, סרטון מעורר השראה שמדבר על התמודדות עם פרדיגמות תוקעות בדרך לחולל חדשנות:

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

שפת הגוף שלך משפיעה על התוצאות שלך ובאפשרותך לשלוט בה

יש מחקרים רבים שמראים שהחשיבה והרגשות שלנו משפיעים על שפת הגוף שלנו.

כך למשך די ברור לכולנו שכאשר הרגשות שלנו שפופים זה נראה בבירור באנרגיה שלנו, בפנים שלנו ובאופן שבו אני מתבטאים.

אך האם גם הקשר ההפוך קיים?

כלומר, האם שפת הגוף שלנו משפיעה על הרגשות שלנו, החשיבה שלנו, ובסופו של דבר גם על התוצאות שלנו?

האם תנועות פתוחות, אנרגטיות ועוצמתיות מביאות להשפעה חיובית על היכולות שלנו ועל הסביבה שלנו?

והפוך לגבי תנועות סגורות (של התכנסות, סטטיות ורפיסות)?

להמשך קריאה

מה תוקע אותנו בדרך לשינוי? | מודל האגו והאני הגבוה

אולי התופעה הכי בולטת שאני מזהה אצל לקוחותיי, בעיקר בתהליך ההתקשרות, היא ההתנגדות המובנית בהם לשינוי. כל מטפל יודע בדיוק על מה אני מדבר: אותם פחדים וספקות שמונעים ותוקעים כל ניסיון לשינוי.Mother holding kid's hand

ביטויים כמו: “אני חייב את זה אבל לא עכשיו”, “אני צריך את זה אבל אין לי זמן ו/או כסף לזה”, “קשה לי להאמין שאוכל להשתנות”, או “אני לא יודע אם זה הדבר הנכון בשבילי כעת”, נשמעים תדיר, בצד שלל תירוצים, דחיינות ובחירה שלא ממש להחליט.

או שרגע אחד הם הכי מתוסכלים בעולם ורוצים שינוי כאן ועכשיו, ובבוקר הפגישה איתי הם מבטלים אותה בתואנה כזו או אחרת.

זאת, בשעה שברור לחלוטין לשני הצדדים שההתקשרות בינינו תועיל ותסייע.

וזו רק דוגמה, כי אותה התבנית חוזרת על עצמה בקרב בני האדם בכל צומת החלטה אם לבצע שינוי בכל דבר.

והנה דוגמה נוספת, הפעם הומוריסטית 🙂 , שממחישה כמה השמרנות וההתנגדות בפני שינוי מוטמעים בנו:

איזה מזל שיש בקרבנו אנשים חדשניים ונועזים שפועלים ומקדמים על אף קולות המתנגדים…

בפוסט זה אציג מודל פשוט וברור שמציג מה עובר עלינו כשאנו עומדים בפני שינוי, וכמובן איך באמת לקבל את ההחלטה הנכונה עבורנו.

אך לפני המלל, למי שמעדיף וידאו, הנה סרטון על המודל בפוסט זה, מתוך הקורס הדיגיטלי המשולב שלי:

אומרים שאני אינני אני, אז מי אני בכלל?

כשאני שואל אנשים: “מי את/ה?”, הם מרימים גבה בתמיהה ומפליטים: “מה זאת אומרת? אני זה אני!“.

כלומר, אנחנו נוהגים להתייחס לעצמנו כמקשה אחת.

אז זהו, שאנחנו לא!

הנה מודל הסתכלות מעניין – מי אנחנו בני האדם?

בצורה מאד פשטנית, בכל אחד מאיתנו יש שני חלקים. חלק אחד שמכונה “אגו” (ותשכחו בבקשה מכל הגדרה אחרת שאתם מכירים ל”אגו”), וחלק שני המכונה “האני הגבוה”. באנגלית זה נקרא “Higher Self”, ויש כאלו שיקראו לו רוח האדם, נשמה או נפש האדם. כולם אותה הגברת בשינוי אדרת.

האגו, הוא ההוויה שאנחנו חווים ביום יום, רוב הזמן. לפחות תשעים אחוז מהזמן אנחנו באגו. הוא ממשק המציאות שלנו, החיבור שלנו לעולם הפיזי, וגם החלק הנמוך והלא-מפותח שלנו.

תפקידי האגו

לאגו יש תפקיד אחד בחיים: לשמור עלינו. הוא מייצג את החלק בנו שרוצה לשרוד, ולכן הוא מעדיף סטאטוס-קוו ומתנגד לכל שינוי. כי כל שינוי נתפס כאי וודאות, שמצידה עלולה להיות איום על ההישרדות שלנו כבני אדם.

לכן התפקיד העיקרי של האגו הוא להשאיר אותנו בתוך הקופסה שבה אנחנו נמצאים. אם אנחנו לא כל כך מרוצים מהתוצאות שאנחנו מפיקים, את האגו זה לא מעניין, הוא רוצה להשאיר אותנו באותו המקום, באזור הנוחות (שהוא בעצם אזור הנכות, או האזור הנחות).

איך הוא עושה את זה? בכל פעם שאנחנו מנסים לצאת מחוץ לקופסה, לשנות, לצמוח ולהתפתח, הוא צועק, בועט, מעלה את הספק, מעורר פחדים, דאגות ורגשות שליליים, ומעלה בנו את כל אותם פקפוקים: “מה אני צריך את זה?”, “בשביל מה זה טוב?”, “כבר שמעתי את זה”. “לי זה לא מתאים”, “לא עכשיו”, “אין לי זמן לזה, אולי בחודש הבא” וכך הלאה. יתרה מכך, האגו גם מסדר לנו בגוף כימייה שלילית שאנו ממש מרגישים פיזית. “פרפרים בבטן” – מכירים?

האגו הוא החלק הלא בוגר שלנו ומבטא את השליליות, הספק, הביקורתיות והירידה מתחת לקו.

באמצעות כל המערכות שיש לו: רגשות, חושים ומחשבות, האגו יוצא לקרב הישרדות כנגד כל שינוי. כך עובד המנגנון הטריקי של האגו. ורוב בני האדם לא מודעים לאינטרסים שלו (שלרוב מנוגדים למה שאנו באמת רוצים), ומקשיבים לאגו כאילו הוא המהות האמיתית שלהם.

אז זהו, שהוא לא!

הקונפליקט המובנה בכל אדם

מצד שני, יש בנו חלק נעלה יותר, יותר בוגר. החלק הזה רוצה הגשמה. כאן החזון שלנו והייעוד, הטוב, האהבה, נתינה וערכים. הוא “האני הגבוה“. כאן הכל אפשרי, בגישה חיובית וברגשות חיוביים. האני הגבוה הוא נצחי, אמיץ, רוצה להתפתח, לצמוח ולגדול.

האני הגבוה הוא זה שמביא אנשים הרוצים שינוי אל פתח משרדי, עם המחשבה: “אני רוצה להשיג מה שחשוב לי, אני יודע שאני מסוגל ליותר, אני לא מוכן להסתפק בבינוניות ורוצה חיים טובים יותר”.

ואז האוטומט/האגו משתלט. האגו צועק ובועט ועובר לקדמת הבמה. הוא מפעיל את תחבולותיו, מוריד מתחת לקו, והמודעות לאני הגבוה ורצונותיו נעלמת.

וכך, האני הגבוה, שרוצה שינוי, נאלם דום ונכנע לאגו. זה קורה כי אנו לא מודעים מספיק אליו ולכוחותיו. בחוסר מודעות, אנו מכירים רק את האגו, ורואים את עצמנו כאגו בלבד, שמושל בכיפה וקובע את עתידנו, עתיד שאנו לא באמת רוצים. וכך האגו – האוטומט, סותם כל אפשרות לבחירה, ו”מותר האדם מן הבהמה” נשאר כסיסמה חסרת בשר.

ההורה האחראי בבית שהוא אנחנו

כדי עוד להבהיר את הקונפליקט ואת הדרך לפתרונו, אני מציע מטפורה פשוטה:

דמיינו לכם שאנו כמו בית ובבית מתגורר הילד הקטן שלנו, הוא האגו. “הילד” שלנו חכם, מוכשר ואהוב, ויחד עם זאת הוא ילד קטן, לא מפותח ולא בוגר. וכדרכם של ילדים, אם ניתן לו לנהל את החיים שלו אז הכאוס יחגוג: הילד יאכל שוקולד כל היום, יראה טלוויזיה כל הזמן, יעשה במכנסיים, ילכלך את הבית בלי משים, וכך הלאה. לימודים? התפתחות? צמיחה? לא ממש מעניינים אותו. רק נהנתנות. כמובן, אי אפשר לבוא אליו בטענות בגלל זה, כי הוא עוד לא מבין ולא יודע כיצד להתנהג ולנהל את חייו.

מצד שני, יש ב”בית” שהוא אנחנו גם הורה אחראי, הוא האני הגבוה. התפקיד של ההורה האחראי הוא לחנך את הילד, לדאוג לו ולשים לו גבולות. במילים אחרות, תפקיד “ההורה האחראי” הוא לקבוע מה קורה בבית הזה שהוא אנחנו, לנהל אותו ואת הילד.

הבעיה היא שבאוטומט שלנו ההורה לא בבית. ואם הוא כן בבית, ההורה ספון בחדרו, נחבא אל הכלים ונותן לילד לעשות כרצונו. הילד לכן גדל פרא, לא מתחנך וגם לא מתבגר. והתוצאה “בית מבולגן” וחיי כאוס.

וכך אנחנו בני האדם מתנהלים בחוסר מודעות: האגו שלנו מושל ברמה, הוא מכתיב לנו מה לעשות מתוך חוסר הבגרות והראייה הצרה שלו, קולו של האני הגבוה לא נשמע, והתוצאה היא שרבים מהשינויים והיוזמות של האני הגבוה שלנו מטורפדות, נעצרות ונגנזות.

בחירה, לא בריחה, כדי להימנע מבכי-רע

אז מה עושים?

כמו בכל הפתרונות שאני מציע, משתמשים בנוסחת מה בתוך כדי לצאת מברירת המחדל – האוטומט, וליצור שינוי.

אם אנחנו מודעים לאני הגבוה שלנו ולכוחו להיות “בעל הבית” האחראי בבית שהוא אנחנו, בכל פעם שהילד עושה כרצונו, אנחנו מתבוננים בסיטואציה ובוחרים להתחבר לאני הגבוה שלנו ולתת רק לו להחליט מה לעשות בסיטואציה, לא לאגו.

יישום הבחירה באני הגבוה בצעדים קטנים, בהתמדה ובנחישות לאורך זמן, יחזק את כוחו של “ההורה האחראי”, קולו יישמע יותר, והוא יקבל את הסמכות הראשית בבית, לטובת “הילד”, חינוכו והתבגרותו.

כן, “הילד” יצעק, יבכה, ישכב על הרצפה, יעשה דרמות ויתנגד בכל כוחו לסמכות ההורית. וזה יבוא לידי ביטוי בהתנגדות חסרת היגיון, ברגשות שליליים ובנטייה חזקה לשמור על סטטוס קוו.

אבל, ככל שההורה האחראי יהיה יותר בבית ויפעיל את “הסמכות ההורית” שלו, הזמן יעשה את שלו ובסוף הילד יקבל את המרות של ההורה.

דארל רוטרפורד, אחד המורים שממנו למדתי את המודל, הגדיר את פתרון הקונפליקט במילים הבאות:

כאני הגבוה, המטרה שלנו היא לצמוח במודעות. כאגו, המטרה שלנו היא לשמור על סטאטוס קוו. זה נראה כקונפליקט אבל זה לא. האני הגבוה שלנו בוחר מי נהייה, האגו נותן לנו את ההתנסות/חוויה. הקונפליקט מגיע כאשר אנו בוחרים מטרה והאגו מתנגד לשינוי, זמנית. כאשר האגו מקבל לבסוף את הזהות החדשה, הוא משתף פעולה ומסייע לנו לחוות/להתנסות בזהות הזאת כמציאות שלנו…

סדגורו החכם ממחיש את יכולת הבחירה שלנו באני הגבוה בסרטון הקצרצר הבא:

מותר האדם מן הבהמה

כך, בכל פעם שאתם מתלבטים, הקשיבו לקולות.

בדר”כ תשמעו קודם כל את קולו של האגו. זהו את קולו שהוא תמיד מתחת לקו. קול זה לעולם יהיה סקפטי, יפחד, יתנגד, יתמרמר, ויסלוד מהשינוי. החלטות מהאגו הן לעולם החלטות שגויות, כי תפקידו לשמור על ההישרדות שלכם (עלק) ולא להביא אתכם לצמיחה והתפתחות.

עכשיו, חפשו והשמיעו את קולו של האני הגבוה. שאלו את עצמכם מה באמת חשוב לכם בחיים, התחברו לחזון ולייעוד שלכם, להתפתחות, לצמיחה ולהגשמה.

ואז, האזינו יותר לקולו של האני הגבוה ותנו לו את הסמכות להחליט “בבית” שהוא אתם.

אכן, “מותר האדם מן הבהמה”. יש לנו יכולת בחירה, בואו נשתמש בה. בואו נבחר לתת להורה האחראי את הסמכות והבחירה שלנו, לטובת “הילד”.

האני הגבוה הוא קולה של האינטואיציה. הוא יודע הכי טוב מה טוב בשבילנו.

לכן, זהו הקול האמיתי שלו נרצה להקשיב.

לשם כך, יש להשקיט את שאון האגו המבוצר בשגרה.

הרחבה והעמקה של מודל האגו והאני הגבוה כאן בקליק על הלינק

לסיכום, בכל דילמה הקשיבו לקולות וזהו אותם. עשו בחירה נבונה באני הגבוה שלכם ולא באגו.

עם התרגול, יהיה יותר ויותר קל להפריד ביניהם, ואז הבחירה הנכונה באני הגבוה כהרגל קבוע היא בלתי נמנעת.

ולקינוח תן כאן קליק על הלינק לסיפור חכם שממחיש את העובדה שבכל אחד מאיתנו יש “ניצוץ אלוה ממעל”.

ולבסוף, מומלץ מאד לקרוא כאן פוסט של נירית כהן על הקונפליקט בין הקולות הללו בעת שינוי קריירה מזווית ריאליסטית

זהו כלי אחד מתריסר כלים שאני מלמד בסדנאות ובתוכניות האימון שלי. גם מודל האגו והאני הגבוה (בעמ’ 246), כמו גם שאר הכלים, מפורטים בספר שלי “להתרגל להצליח“, שזמין עכשיו לרכישה כאן בלינק מעבר לקליק ובכל חנויות הספרים, הפיזיות והווירטואליות.

לחילופין, אם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי המשולב בליווי אישי, כאן בקליק על הלינק.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

שמונה כללי ברזל לחשיבה נכונה לצבירת הון

פוסט אורח מאת: חיים לוי – מומחה נדל”ן, מרצה ובעל טור במגזין דה מרקר. שותף בחברת בטרפליי להשקעות נדל”ן בארה”ב.

המיליארדר והגורו רוברט שמין, מאמין שעל מנת לצבור עושר, עליך “לחשוב מחוץ לקופסה”, לשבור כללים נפוצים, ולפעול באומץ בדרך לא קונבנציונאלית. הנה שמונה טיפים מפי רוברט שמין לחשיבה נכונה לצבירת הון והתעשרות:Treasure לאתר

כלל מספר שמונה – לפני שאתה משקיע, תשקיע מספיק זמן בלימודים, כדי למזער טעויות

רוברט שמין מספר – פחד גורם לעצירה, לאי פעילות. כל בחירה בחיים מגיעה עם סיכון ועם מחיר, גם הבחירה באי עשייה מגיעה עם מחיר וסיכון. אנשים רבים, מספר שמין, נמנעים מהשקעה מפני שהם חוששים לקחת את הסיכון. לימודים יכולים להגדיל את הוודאות ולמגר את הפחד.

להמשך קריאה

הדגמה מפורטת בוידאו – איך לבצע שינוי בכל הרגל שלא משרת אותך

הנוסחה החדשנית של חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

אז אחרי הפוסט, המדריך המפורט בעברית,והספר, מגיע גם הפלייליסט בן 4 שעות עם הדרכה מלאה על הנוסחה:הנוסחה החדשנית של חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

זו המתודולוגיה הייחודית שלי לביצוע שינויים מנטליים בני-קיימא: באמונות, בהרגלים וברגשות.

צעד אחרי צעד אני מסביר איך להשתמש בנוסחה כדי לשנות מגוון הרגלים שלא משרתים אותנו, כמו דחיינות, כסיסת צפורניים, ועוד.

 

ב-4 שעות מאירות ומחדשות, באפשרותך ללמוד ולחזות בהדגמה של הנוסחה המנצחת לשינוי של כמעט כל הרגל שלא משרת אותך.

בבקשה:

 

את הפלייליסט המלא של הנוסחה, כולל הקדמה חיונית, תוכל לראות כאן בקליק על הלינק

ואם ברצונך לגשת לעיקר ולראות רק את הסרטונים של הנוסחה עצמה, הנה הם:

 

 

 

 

 

ואם ברצונך שאדריך אותך אישית בביצוע השינויים שלך, נא ליצור קשר לקביעת פגישת היכרות לאימון עסקי, או אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי המשולב לאימון עסקי, בה אלווה אותך צעד צעד בביצוע שינוי לפי הנוסחה.

ב-2015 גם יצא לאור הספר שלי “להתרגל להצליח” עם הפרטים המלאים ודוגמאות רבות ליישום הנוסחה.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“שינוי”:

“מאמנות לא עושים כסף” (??)

“מאמנות לא עושים כסף!”

כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה?אימון עסקי ומאמן עסקי

או: “מטיפול אי אפשר לעשות כסף”?

ומה עם השילוב ביניהם: “מטיפול באמנות אי אפשר להתפרנס”?

יש לא מעט אנשי מקצוע מעולים שהפרדיגמות הללו משביתות וחוסמות אותם מהאפשרות להצליח עסקית.

ולא חשוב באיזה תחום מדובר: מוסיקה, עבודה סוציאלית, ציור, משחק, אימון…

בפוסט זה אני מבקש להאיר את הדרך להתמודד עם אמונות מגבילות אלו ולגבור עליהן.

להמשך קריאה

להיות או לא להיות? מה הסדר הנכון להגשמה בכל תחום בחיים? | נוסחת ההוויה, שאלת ההוויה

מחשבות יוצרות מציאות

בטח להיות, ועוד איך להיות! השאלה היא איך להיות?אימון עסקי ומאמן עסקי
איך להיות כל מה שאנו חולמים להיות?
פוסט זה עוסק בכלי חשוב לביצוע שינוי הווייתי בר-קיימה ומציג פרספקטיבה הפוכה ממה שלמדנו כל חיינו.

Human Being

אנחנו Human Being, ויחד עם זאת אף אחד לא לימד אותנו איך “להיות” – Being.
מאז שחר נעורינו אמרו לנו מורינו והורינו: “תעבוד, תלמד, תחשוב, תעשה”, כולן פעילויות של Doing.
אכן, כולם כללים חשובים להצלחה בחיים.
ויחד עם זאת, רוב בני האדם עובדים קשה כל חייהם ולא מגיעים לתוצאות שהם רוצים.
מדוע? כי Doing בלבד אינו מספיק להצלחה.

למשל, רבים מאיתנו חושבים: “אני אעבוד קשה, יהיה לי כסף, ואז אוכל להיות עשיר”.
אך רק מעטים מצליחים באסטרטגיה זו. אחרים בכלל לא עובדים קשה (Doing) ובכל זאת הם נעשים עשירים…
ללמדנו, שזו לא הדרך להשיג יעדים וזו גם לא הדרך להצליח.

ועוד לפני שאר הפוסט, למי שמעדיף וידאו על מלל, הנה סרטון בנושא מתוך הקורס הדיגיטלי המשולב שלי (כשעה):

הנוסחה השגויה

קל לראות שהנוסחה שעל ברכיה חונכנו ואותה אנו מיישמים היא Do ==> Have ==> Be.
למשל: אני אוכל פחות ואתעמל יותר – Do, כתוצאה מכך אשיל X ק”ג – Have (שלילי במקרה  זה), ואז אוכל להיות רזה – Be.
ולמרות שהרבה אנשים מנסים לרזות באמצעות אסטרטגיה זו, רק מעטים מצליחים באמת לרזות.

כי הנוסחה הנכונה להשיג תוצאות היא הפוכה: Be ==> Do ==> Have.
הדבר הראשון שאנחנו צריכים כדי להשיג תוצאות (=שיהיה לנו), זה לא לעשות, אלא להיות. קודם כל להחליט מי אנחנו, רק אח”כ לפעול כדי להגשים זאת, וכך בסופו של דבר גם נשיג את אשר חפצה נפשנו.

וכאן אותה הגברת בשינוי האדרת – מודל פירמידת ההגשמה שפיתחתי שמסביר מה הסדר הנכון להגשמה ומימוש עצמי מיטבי:

בואו נראה דוגמאות ליישום הנוסחה השגויה שכולנו חיים לפיה:

הרזיה – רוב האנשים שמנסים לרזות באים עם הגישה: “אני כעת אדם שמן”. זהו Be שלא תומך בהרזיה. כי כל מה שנעשה על בסיס התפיסה הזאת ייתקל בהתנגדות הטבעית של “אדם שמן”. התוצאה היא מאמץ, תסכול, סבל, ולרוב כישלון.

כשאני בא אל הדיאטה ממקום של: “אני אדם רזה”, הדיאטה מצליחה. אל תתבלבלו: פיזית, יש לי אי אלו קילוגרמים מיותרים. אבל בראש, במודעות, בתודעה אני החלטתי ש”אני רזה” ולכן אני מתחיל לפעול כמו בן אדם רזה. בן אדם רזה לא אוכל הרבה, בן אדם רזה מתאמן, וכך הלאה.

בצד המחקרי, אמרו לקבוצת חדרניות אחת שעבודתם הפיזית בחדרנות מרזה, בעוד שלקבוצה שנייה לא אמרו זאת. הממצאים הראו שהחדרניות בקבוצה הראשונה רזו, בעוד שבקבוצה שנייה לא!

כלומר, הדרך הנכונה להשיג כל מטרה מתחילה עם החלטה בראש, שהיא ה- State of Being. אז ה- Doing שלי כבר הרבה יותר קל וגם מניב תוצאות – הפחתת משקל – Having.

עישון – דוגמה נוספת היא סיגריות. אני מכיר את זה ממקור ראשון, כי הפסקתי לעשן פעמיים. רוב המעשנים מנסים לעשות המון דברים כדי להפסיק לעשן: ללכת למטפל הזה או ההוא, להקטין את כמות הסיגריות בהדרגה, לקחת משככים או סיגריה אלקטרונית, או כל מיני דרכים דומות שלרוב לא עובדות. כשאני הפסקתי לעשן, זה היה בהחלטה של רגע. אמרתי לעצמי בגמירות דעת מלאה: “אני אדם שלא מעשן”. מאותו רגע הפסקת העישון הפכה להיות אפשרית ופשוטה יחסית.

הדרך להפסיק לעשן היא אם כן:
Be – החלטה שאני “אינני אדם מעשן”
Do – אני מפסיק לעשן
Have – אני מקטין את כמות הניקוטין בדם ומפסיק את ההתמכרות.

שיווק –  אני מכיר הרבה בעלי עסקים שהם אנשי מקצוע מצוינים ושונאים לשווק. ה- Be שלהם הוא “אני לא איש שיווק”. כשהם באים לשווק (כי אין ברירה 🙂 ) עם התפיסה הזו, ה- Do שלהם לא עובד. לא חשוב כמה כלים וטכניקות לשיווק הם יילמדו, כאשר ההוויה שלהם היא אנטי-שיווקית, הם לא משיגים מספיק לקוחות. רק דמיינו כשבעל עסק כזה עושה טלמרקטינג, איך הוא נשמע מהעבר השני של הקו…

המלצתי להם בהתאם לנוסחת מנגנון ההוויה  Be ==> Do ==> Have היא:
Be – החליטו ששיווק הוא חלק מהעסק וראו את עצמכם כמשווקים, בדיוק כפי שאתם אנשי מקצוע. מדובר בהחלטה בגמירות דעת מלאה וחסרת פשרות.
Do – למדו שיווק ובצעו פעולות שיווקיות לקדם את העסק שלכם.
Have – זו רק שאלה של זמן עד אשר פעולות השיווק שלכם תצלחנה ותצברו לקוחות.

כן, הכל בראש

הדוגמאות הללו מדגימות איך בחיים כשאנחנו מתחילים מ-Being נכון ההישגים קולחים. זו החלטה בראש: “אני הולך לעשות את זה”, ואז הרבה יותר קל להתמודד עם כל הקשיים. למעשה, זה נכון לגבי כל דבר. ההחלטה היא קודם כל “מי אני?”, לא מה אני אעשה, אלא “מי אני? איך אני תופס את עצמי? איזה אדם אני?”.

קודם כל להחליט, ורק אז לפעול.

כלים ליישום

כלים שעוזרים בכך הם: ערכים, חזון, יעדים, וכן להיות כמה שיותר בקבלה, הנאה והתלהבות. במילים אחרות, לעשות את מה שאנו אוהבים ונותן לנו משמעות בחיים.
בשפה שלי זה נקרא “להיות מעל הקו“.
קל לראות שבעלי עסקים שפועלים מתוך חזון חזק, בהנאה ובהתלהבות, העשייה שלהם היא אפקטיבית יותר והם גם משיגים יותר.

הנה כלי מצוין לעשות שינוי הווייתי מהיר בסרטון קצרצר – “עכשיו אני”:

כלי עיקרי מעולה להיכנס למצב ההוויה הרצוי הוא שאלת ההוויה:
“כשאני…. [מצב הוויה: עשיר, מצליח, מאושר, שמח וכד’] איך אני מרגיש? על מה אני חושב? מה אני עושה?”
שימו לב שכשאנחנו עושים זאת, אנו אוטומטית נכנסים למצב ההוויה שאנו רוצים ליצור וכך מניחים את התשתית ההווייתית גם כדי ליצור אותו!

גם חברי להקת Black Eyed Peas כיוונו לנוסחת ההוויה בשירם: I’ve  got a feeling that today’s gonna be a good day… כשאני מחליט שהיום הולך להיות יום נהדר זה מצב הווייתי – Being, וה- Doing שנובע ממנו גורם ליום הזה אכן להיות יום נהדר, בכיף – Having. לכן, זוהי החלטה פרואקטיבית, שגורמת לנו להיות במיקוד שליטה פנימי, ועוזרת לנו לקבוע את המציאות שלנו ואת החיים שאנו רוצים.

“אם ברצונך לבנות ספינה, אל תדרבן את האנשים לאסוף עצים, תחלק משימות ותיתן הוראות. במקום זאת, למד אותם את התשוקה אל הים הגדול והאינסופי” ~אנטואן די סנט אכזופרי (מחבר הנסיך הקטן)

אם יש לנו תשוקה (שהיא State of Being) לים הגדול והאינסופי, אז כל Doing של בניית ספינה יהיה קולח וקל יותר. רוב האנשים עושים הפוך, הם לא מחפשים את ה- Being, אלא רצים ישר ל- Doing ומתפלאים מדוע התוצאות שלהם אינן טובות מספיק.

בנוסף, הנה דוגמה עסקית טובה מסיפור ההצלחה של IBM, כפי שכתבתי בפוסט “4 עקרונות מפתח להצלחה עסקית“. שימו לב בעיקר לעקרון מס’ 3.

ולפני סיום, הנה פרק מעולה (מס’ 91) בפודקאסט הביולוגיה של הווינרים של איתן עזריה, המדבר על הדרך ליצירת מציאות דרך ההוויה. אני ממליץ מאד לשמוע (43 דק’):

https://podtail.com/podcast/–319/–91

לבסוף, את נוסחת ההוויה המוצגת כאן אפשר ליישם גם על שפע בכלל ועושר פיננסי בפרט. הפרטים בסדרת הפוסטים “פיתוח תודעת שפע” בבלוג זה.

לכן, אמרו מעתה ש”סוף מעשה במחשבה תחילה”. הדרך הנכונה להשיג תוצאות היא Be ==> Do ==> Have. דרך זו מגלמת את היותנו Human Being ומנחה אותנו קודם “להיות“, להחליט מי אנחנו, ורק אח”כ “לעשות” ולקדם את החלטתנו בדרך לתוצאות.
עוד על מודל ההוויה ועל דרך יישומו אפשר לקרוא בפוסט: פירמידת ההגשמה, או מדוע אני חרוץ ושקדן ובכל זאת אינני מצליח?

ואם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי המשולב שלי כאן בקליק על הלינק.

אהבת? אפשר להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה בתגובות לכל שאלה שיש לך.

סיבה אחת מרכזית שמונעת ממך להצליח (3/3)

מאמן עסקי לפריצת דרך בצעדי תינוק

בפוסט הקודם למדו מהו מיקוד שליטה ונוכחנו שכדי להצליח, כדאי לנו לבחור ב”מיקוד שליטה פנימי”. בנוסף, ראינו שתי דוגמאות לגבי יכולותינו המופלאות כבני אדם ואיך דווקא ממשבר אנו יכולים לצמוח ולגדול.

מאמן עסקי לפריצת דרך בצעדי תינוק

לפני שאנו עוברים לפוסט השלישי בסדרה, אני מבקש להדגיש עוד נקודה חשובה:

לא רבים יודעים, שהמוח הלא מודע שלנו הוא למעשה מחשב העל שמפעיל אותנו וקובע את התוצאות שלנו. המוח הלא מודע הוא זה שמנהל את הגוף שלנו 24/7, בו מאוחסנים הזיכרונות שלנו כולם (של כל החיים), והוא מכיל את האמונות וההרגלים שלנו. מוח זה חזק פי מיליון מהמוח המודע והוא זה שקובע 95% מהתוצאות שאנו משיגים.

אומר זאת ישירות וברורות: כאשר יש סתירה בין מה שאנו רוצים במוח המודע (למשל – “להצליח!”) לבין האמונות וההרגלים בלא-מודע (למשל – “אני לא יכול, זה בלתי אפשרי…”), המוח הלא מודע הוא זה שגובר ב-95% מהמקרים!

לא כאן המקום לספר לכם יותר על אנומליה זו ואיך מתגברים עליה. עשיתי זאת בסדרת פוסטים נפרדת.

מה שכן אציין כאן בהקשר לענייננו, הוא שמיקוד שליטה חיצוני, במחשבה, בדיבור ובמעשה, משדר למוח הלא-מודע ש”אני לא יכול”, ובכך גורם למחשב העל שלנו לפעול דווקא כנגד רצוננו המודע ולפגוע בתוצאות שאנו משיגים.

הנה כי כן עוד סיבה מדוע לבחור במיקוד שליטה פנימי, המשדר למוח הלא מודע שלי: “אני רוצה, אני מתמודד, אני עושה, אני יכול!”.

ועוד לפני הפוסט ה-3 כאן, הנה סרטון בנושא מתוך הקורס הדיגיטלי היישומי שלי (33 דק’):

איך לעבור ממיקוד שליטה חיצוני למיקוד שליטה פנימי?

לאחר ההקדמה הלא קצרה הזו, נעבור לפוסט השלישי ונעסוק בשינוי מיקוד השליטה.

הנה זה כאן בסרטון קצר, למי שמעדיף לראות מאשר לקרוא (5:05 דק’):

הפרקטיקה, כמו לגבי כל שינוי שאני מלמד, מתבצעת דרך יישום המתודולוגיה שלי  “נוסחת מה בתוך“: עלינו קודם כל להיות מודעים לאוטומט להיות במיקוד שליטה חיצוני, ולנטייה הטבעית שלנו כבני אדם להתלונן, לקטר, לוותר ולהקטין את עצמנו ואת כוחנו, מי יותר ומי פחות. לאחר מכן, להתבונן בעצמנו בזמן אמיתי כשזה קורה ולזהות איך האוטומט הזה נכנס לפעולה ומשבית אותנו. ואז, לקבל החלטה ובחירה לא להיגרר להרגל האוטומטי, אלא לשאול את עצמי מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לעבור למיקוד שליטה פנימי, גם אם הנסיבות הן קשות. כמובן, בחירה אחת או שתיים לא ייצרו שינוי, ולכן חשוב גם לתרגל את זה לפחות 30 יום ברציפות על מנת להשלים את התהליך ולחולל את השינוי.

עוד פרטים על יישום הנוסחה ראו בפוסט “נוסחת מה בתוך“, ויותר בפרוט במדריך האלקטרוני שלי שניתן להורדה בלינק הזה.

היישום הוא דרך קידום כל שינוי שאתם רוצים לעשות צעד אחר צעד, תוך התעוררות מהשינה התודעתית והנטייה למסוּבַבות שקיימים אצל רבים מאיתנו. פשוט להחליט: אני מפתח מיקוד שליטה פנימי בצעדי תינוק, באמצעות התבוננות עצמית ובחירות קטנות יום-יומיות לקחת יוזמה ואחריות, לא להיתלות בנסיבות, ולהיות פרואקטיבי ונחוש להתמקד ולהאמין בכוחי להוביל את חיי למחוזות שאני חפץ בהם.


“עשה את הדברים הקשים שמעולם לא עשית, ועורר את הכישרון שמעולם לא ידעת שיש לך” ~רובין שארמה

אם המשפט הזה היה שלי, הייתי מעדיף במקום “הדברים הקשים” לומר “הדברים הקטנים”. דברים קשים עלולים להפחיד, אך כשלוקחים מטלות, מטרות ותכניות גדולות ופורטים אותם לצעדים קטנים, כל “צעד תינוק”, כבר הופך להיות אפשרי ובר-יישום. אכן, האתגר הוא בדברים הקטנים. בחירות ועשייה לאורך זמן של הרבה מאוד דברים קטנים תוך התמדה ונחישות, בסופו של דבר מצטברות להישגים גדולים.

עיקרון זה מומחש מצוין במאמר החשוב הבא: חוק ה- 1%: איך לבנות הרגלים חדשים ולהגיע לתוצאות יוצאות דופן


“החדשות הרעות הן שהזמן הטס, החדשות הטובות הן שאתה הטייס” ~מ. אלטשולר

חלק חשוב במימוש הרעיון של מיקוד שליטה פנימי דרך “מה בתוך” הוא הבחירה, ההחלטות שאנחנו מקבלים והצעדים הקטנים שאנחנו עושים בתכלס, בכדי להתקדם ולהשיג הישגים. חשוב גם לזכור לתרגל את הדברים האלה, כי רק תרגול פעם אחר פעם יוצר, בסופו של דבר, את ההרגל החדש.

עוד אזכיר את המבנה למימוש, שיושב ברקע ותומך בנו כל הזמן. המבנה למימוש הוא התזכורות שאני ממליץ לשים לעצמנו כדי לממש את ההתבוננות העצמית, בכדי לא לשכוח לבצע אותה. כי ללא התבוננות עצמית אין בחירה ולכן גם לא נוצר שינוי.

עוד פרטים על כך ראו בפוסט “נוסחת מה בתוך“, ועוד יותר בפרוט במדריך האלקטרוני שלי “נוסחת מה בתוך” שניתן להורדה בלינק הזה.

אז זה הפורמט וזאת המתכונת לכל שינוי בכלל וליישום מיקוד שליטה פנימי בפרט. התייחסו אל עצמכם כגורם, אל תפנו אצבע מאשימה אל אף אחד, ופעלו עקב בצד אגודל בכדי להתקדם ולפרוץ דרך.

ולפני סיכום הסדרה, הנה בכמה מילים של קווין טרודו המשמעות והתועלת ב”מיקוד שליטה פנימי מלא”:


סיכום הסדרה

“אפשר ליטול מאיתנו את הכל כמעט – את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חירותנו וגם את היקר לנו; חוץ מדבר אחד, והוא החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנו אדונים לגורלנו ולא קורבנותיו” ~פרופ’ ויקטור פרנקל, ביום הולדתו ה- 84.

זוהי אמרה דגולה של פרופ’ פרנקל, אשר בתוך התופת של השואה חקר את ההתנהגות של בני האדם. זהו סיכום מעולה של המסר שהעברתי לכם בסדרת הפוסטים הזו.

והנה הסיכום לפי שלבים:

  • משיח לא בא וגם קרוב לוודאי לא יבוא. אין כוונתי כאן כאן לשלול את ביאת המשיח לפי היהדות, אלא רק במובן המטפורי של העניין.
  • כדי להצליח אנחנו צריכים להתעורר תודעתית ולהגיד: “אני אחראי על החיים שלי, ההצלחה שלי היא אך ורק בי”.
  • להפנים וליישם מיקוד שליטה פנימי, להיות מסוֹבֶב ולא מסוּבֵב.
  • להחליט על בחירה ולא בריחה (מאחריות או מהתמודדות). אמור: יש לי יכולות בלתי רגילות והכל בחיי תלוי רק בי.
  • אני אעשה את מה שאני יכול כדי לקדם את החלום שלי, צעד אחר צעד, בצעדים קטנים, אך בהתמדה ובנחישות.
  • היישום לפי “נוסחת מה בתוך” – מודעות, התבוננות עצמית, בחירה ותרגול, עד להפנמת ההרגל החדש של מיקוד שליטה פנימי.

 

ואם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“פיתוח אישי”:

סיבה אחת מרכזית שמונעת ממך להצליח (2/3)

אימון עסקי לשינוי עצמי והצלחה עסקית

בפוסט הראשון בסדרה למדנו כי לרבים וטובים מאיתנו יש נטייה לחכות למשיח, לחכות שדברים טובים יקרו לנו מבלי שנעשה דבר. כמו כן, דנו בכך שגישה חיובית ואופטימיות הן תכונות חשובות, אך ללא יוזמה ועשייה לא מגיעים לתוצאות חיוביות. אימון עסקי לשינוי עצמי והצלחה עסקית

היום ניקח את ההבחנה הזו עוד שני צעדים קדימה, ונתחיל לראות איך כל אחד מאיתנו יכול להחזיר את השליטה לחיים שלו.

מיקוד שליטה

ראשית, אני רוצה לשתף אתכם ברעיון מאוד חשוב אשר תוקע הרבה אנשים. זהו כלי שאם תהיו מודעים אליו תוכלו לרתום אותו לטובתכם. אני מתכוון ל”מיקוד שליטה”. מיקוד שליטה פירושו לשאול את עצמכם: “מי שולט בחיים שלי?”. בשליטה הכוונה היא ללקיחת אחריות, בקרה, ידיעה והחלטה בקשר למה שקורה בחיים שלי; וכל אלו אינם חייבים להיות בצורה מושלמת, אלא לעשות כמיטב יכולתי.

מיקוד שליטה חיצוני

לטענתי, “מיקוד שליטה חיצוני” קיים אצל כל אדם ברמה כזאת או אחרת. מיקוד שליטה חיצוני הוא מה שקראנו לו בפוסט הראשון “לחכות למשיח”. זה המקום שבו אנחנו מאשימים אחרים ובאים בטענות, המקום שבו אנחנו מתרצים, מושפעים מאחרים, “מפילים תיקים”, וכך מקטינים את עצמנו.

גם קיטורים ותלונות, שהם התנהגות מאד שכיחה המאפיינת כמעט כל אדם, כלולה במיקוד שליטה חיצוני. זאת, מכיוון שבכל פעם שאני מקטר או מתלונן, אני אוטומטית מתמקד בדברים שלא עובדים בחיי ומעצים אותם. אני משדר אז לעצמי ולעולם שיש משהו חיצוני לי שאני תלוי בו, ועד שהוא לא יסתדר, אני לא מסודר… עוד על כך בפוסט איך לפעול בעוצמה ולהגדיל את מיצוי הפוטנציאל שלנו.

כשאנו במיקוד שליטה חיצוני אנו רק מגיבים לסביבה ומנסים לשרוד. כאן אנחנו כמו מנוע של מכונת כביסה שמסתובב ועושה רעש, אך לא מתקדם לשום מקום. אנו נמצאים בתחושה של חוסר שליטה בחיים, ערך עצמי נמוך, מסכנות, קורבנות והרבה פעמים גם התמרמרות ותסכול.

בדה-מרקר פורסמה כתבה ביום 5/7/22 על השלכות הקורבנות:
“מחקרים הראו התאמה גבוהה בין תכונת הקורבנות לבין מגוון תכונות אישיותיות אחרות, כמו רגישות לדחייה, אי־אמון באחרים, נרקיסיזם ונוירוטיות. קשר חזק במיוחד נמצא בין ציון גבוה במדד הקורבנות לבין הנטייה לחשוב ש”יש לי זכות לנהוג בתוקפנות או בחוסר מוסריות כלפי מי שפגע בי”, וכן הנטייה לשאוף ולחתור לנקמה”.

מיקי ברקל, המורה שלי  ל-NLP, קורא לזה “להיות מסוּבָב“, כלומר יש משהו שמסובב אותי ואני מסתובב כתוצאה ממנו. לצערי, יותר מידי אנשים נמצאים במקום הזה של מיקוד שליטה חיצוני, בעוד שזה לא המקום שבו כדאי לנו להיות. אנחנו רוצים להיות “במיקוד שליטה פנימי”.

מיקוד שליטה פנימי

מיקוד שליטה פנימי פירושו: אני מתכוון, אני יוצר, אני ער, זה תלוי בי ולא באף אחד אחר, אני המקור, אני הגורם, אני עושה ואני מתכוון להצליח. בהמשך למטפורה של מיקוד שליטה חיצוני כמנוע של מכונת כביסה, מיקוד שליטה פנימי הוא כמו מנוע של מטוס. הוא עוזר לנו להמריא, לקחת את עצמינו ואחרים יחד איתנו ולחצות יבשות וימים בדרך למחוז חפצנו.

סאדגורו אומר זאת נפלא בפחות מ-2 דקות:

אנשים שנמצאים במיקוד שליטה פנימי הם פרו-אקטיבים, יש להם שליטה בחיים שלהם, ביטחון וערך עצמי רב, יצירתיות וחיוניות. בלשונו של מיקי ברקל זה נקרא להיות מסוֹבֶב. אנשים שמתקדמים בחיים, נמצאים לרוב במיקוד שליטה פנימי.

אז מה עושים כדי להשיג מיקוד שליטה פנימי?

“בחירה, ולא בריחה, כדי שלא יהיה בכי רע”

חשוב לי להעביר לכם את המסר הבא: עברו כמה שיותר מהר ממיקוד שליטה חיצוני למיקוד שליטה פנימי. ככל שתעשו זאת יותר מהר, ככה תשיגו יותר בחייכם. מיקוד שליטה פנימי הוא אם כן תנאי מאוד חשוב להצלחה: השתמשו ביכולת הבחירה שלכם, קחו את האחריות והיוזמה, והביטו על עצמכם כמקור לכל הדברים בחייכם.

הנה דוגמה מה מיקוד שליטה פנימי מחולל בסרטון קצר בו מספר מנכ”ל עלי-באבא על כישלונותיו:

כשאנחנו לוקחים לעצמנו את המושכות של החיים שלנו, אנחנו יכולים לחולל נפלאות. קחו לדוגמא את סיפור החיים המדהים של הנער בן, לו ייחדתי בבלוג שלי פוסט נפרד.

“בכל מצוקה יש זרעים של הזדמנות שוות ערך” ~נפוליאון היל

אני לא מאחל לכם משברים בחיים, אך לפעמים דווקא המשבר מעורר בנו מיקוד שליטה פנימי חזק המחבר אותנו לכוחות חריגים בעוצמתם: פרו-אקטיביות ויוזמה, נחישות והתמדה, רצון עז, מסוֹבֶבות ולא מסוּבֵבות. או אז אנשים רגילים עושים דברים “בלתי אפשריים”.

ראו לדוגמה את סיפורו של אבנר שילה, אשר דווקא מתוך המשבר שעבר בדמות מחלת הסרטן הצליח לצמוח ולהגשים. הנה דבריו כפי שצוטט בדה-מרקר בכתבה מיום 25/12/08:

“אני מאוד מזדהה עם מה שאומרים לפעמים על משברים כלכליים: משבר הוא דבר יקר מדי מכדי לוותר עליו. הסרטן היה נקודת מפנה חיובית בחיים שלי. ההתמודדות איתו לימדה אותי המון דברים על עצמי ועל העולם, להתפתח מבחינה רגשית, לקבל על עצמי יותר, לקבל את עצמי יותר ולאהוב יותר. לא הייתי מוותר על הדברים האלו שהם מאוד חיוביים וטובים. זה נכון לגבי כל מיני סוגים של משברים, כלכליים, בריאותיים נפשיים ומשפחתיים. יכול להיות שלא היינו בוחרים במשבר, אך בסופו של דבר הוא הביא אותנו למקום אחר, חדש, גבוה יותר, ועל זה, לא היינו רוצים לוותר.”

בעת משבר ובחיים בכלל, השאלה החשובה היא במה אנחנו מתמקדים, במצוקה או בזרעים של ההזדמנות, קטנים ככל שיהיו? אליבא דה נפוליאון היל  בכותרת של פרק זה, שניהם קיימים, והשאיפה שלנו היא להתמקד דווקא בזרעי ההזדמנות.

זה הזמן למיקוד שליטה פנימי, לזנוח את נסיבות המשבר ולהתמקד דווקא בחזון ובחלום שלנו, שבצוותא יסייעו לנו להתקדם בצעדי תינוק ולעבור למחוזות חיוביים, של הגשמה והצלחה.

סיכום

אז איך נוכל לשחרר תקיעות מרכזית זו שקיימת אצל רבים מאיתנו?
בואו נארוז את כל הכתוב לעיל בצורה יותר מרוכזת שתעזור לנו לאסוף את הכוחות, המוטיבציה והאנרגיה שלנו כדי להוציא זאת אל הפועל בצורה מיטבית.

ראשית, עובדת היסוד היא שרוב האנשים ישנים תודעתית וחיים באוטומט שלפחות חלקו אינו משרת אותם. כתוצאה מכך, הם אינם מרוצים, אינם מאושרים, תלויים בנסיבות ומחכים למשיח. רוב בני האדם אינם מבינים עד כמה יש להם שליטה ויכולת לכוון (לסובב) את החיים שלהם.

לכן, הפתרון הוא קודם כל “התעוררות תודעתית”, לאמץ את ההבנה כי יש לנו את הכוח והיכולת לעשות ולשנות כל דבר בחיים שלנו שאיננו מרוצים ממנו.

להפנים וליישם: כל אחד יכול הכל, יש לנו יכולות בלתי רגילות ויש לנו מסוגלות להביאן לידי ביטוי. ראינו שתי דוגמאות לכך בפוסט זה, וקיימות עוד רבות אחרות.

כן, המציאות שלי תלויה בי, לא במשיח ולא באף אחד אחר. 

ברור, נסיבות לא נוחות תמיד תהיינה. האמריקאים אומרים: Shit Happens. ב”נסיבות” אני מתכוון לדברים מחוצה לנו שאין לנו שליטה עליהם. אבל גם אז, תמיד, אבל תמיד, אנו יכולים לעשות משהו בנידון ולא להישאר קורבנות של הנסיבות, כמו אבנר שילה לדוגמה.

הנה מה שאמר ג’ורג’ ברנרד שואו על הנסיבות:


מיקוד שליטה פנימי פירושו בדיוק זאת.

כדי ליישם מיקוד שליטה פנימי מה שאנו צריכים לעשות זה לצאת מהאוטומט, להפסיק עם הקיטורים, התלונות וההאשמות (העצמיות ושל אחרים). כמו כן, לא לראות את עצמינו  כקורבנות מסכנים המשותקים מחוסר הודאות.

במקום זאת, לצאת מהאוטומט ולהפנים: יש לנו את היכולת להגיב, ליזום ולעשות. ואז, להתחיל לעשות ולקדם את העשייה בצעדי תינוק, גם אם לא הכל וודאי וידוע.

בשורה תחתונה, זה אומר לקחת אחריות מלאה על החיים שלי.

רק אני, לא אף אחד אחר…

בפוסט הבא והאחרון בסדרה, נעבור מהתאוריה לפרקטיקה ונסקור כיצד אנו יכולים לקחת אחריות על החיים שלנו ולעבור ממיקוד שליטה חיצוני למיקוד שליטה פנימי.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“פיתוח אישי”:

סיבה אחת מרכזית שמונעת ממך להצליח (1/3)

אימון עסקי לפריצת דרך

מהו אחד ממקורות התקיעות העיקריים שלנו?אימון עסקי לפריצת דרך

מה מונע ממרבית בני האדם למצות את הפוטנציאל שלהם ולהשיג את אשר חשקה נפשם?

בפוסט זה ובעוקבים אחריו שיפורסמו בשבועות הקרובים, אני אענה על השאלות הנ”ל ואתן לכם כלים פרקטיים להצלחה.

ועוד לפני הפוסט, אם וידאו עדיף לך על מלל, הנה סרטון בנושא מתוך הקורס הדיגיטלי היישומי שלי (33 דק’):

“משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן” ~שלום חנוך

יש לנו, בני האדם, תכונה מאוד אנושית, והנה היא בפשטות:

אנו מצפים שיקרה לנו משהו טוב בלי שנצטרך לעמול בשבילו.

לדוגמה: אנו מחכים שנזכה בפיס, מחכים שהדוד העשיר מאמריקה ימות (חס וחלילה 🙂 ), או שפתאום תבוא לנו איזו שהיא הארה, נתעורר מאיזה שהוא חלום בלהות ונגלה שכל הקשיים שלנו נעלמו. זהו מנגנון מובנה היטב בתוכינו, כעין “פצצת חיוביות מתקתקת “, שכל הזמן חיה ואנו מאמינים שהיא עתידה יום אחד “להתפוצץ”, ולפתע כל הדברים הטובים יקרו מעצמם.
באנגלית זה נשמע מצוין: Someday, some time, somewhere, some body, somehow…

צר לי לבשר לכם שהציפייה הזאת מטרפדת אותנו, מעכבת וגורעת מהכוח שלנו.
כל עוד אנו מצפים לניסים ומחכים ש”יבוא המשיח”, הכוח שלנו קטֵן ואיננו יכולים להשיג את יעדינו.
לצערי, “משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן…”. אנחנו עשויים לחיות בתחושה, בציפייה ובתקווה שמשהו טוב יקרה בלי שננקוף אצבע. בכל פעם שאנחנו חיים בציפייה הזאת, אנחנו מקטינים את עצמנו עוד קצת, גורעים מהיכולת והאנרגיות שלנו, ובסופו של דבר פוגעים בפוטנציאל שלנו להשיג הישגים.

לכן, אני מביט היום אליכם ישירות ואומר: “חבריה, תפסיקו לחכות למשיח”.
הערה חשובה: אין באמור בפוסט זה כדי לכפור באמונה הדתית בדבר ביאת המשיח. אני משתמש פה במשיח בצורה מטפורית כדי להמחיש את העיקרון של ציפייה למשהו טוב שלא תלוי בנו.

ציפיות מאחרים – טובות לכריות, ציפיות מעצמי – הן חיוניות” ~חגי שלו

לחלק מכם, הציפייה הזאת היא בוודאי לא מודעת ועל פניו אתם אנשים יוזמים ופרואקטיביים; אך מתחת לפני השטח הציפייה הזו חייה ובועטת כמעט בכל אדם, שכן היא חלק מהטבע האנושי, והדרך בה פועלת “מערכת ההפעלה” שלנו.

חשוב לי להעביר לכם מסר ברור – אל תחכו ל”משיח” (=משהו חיצוני טוב שיקרה לכם מבלי שתטרחו למענו), וגם אם הוא “יבוא”, לא מומלץ לחכות לו בצורה פסיבית. במקום זאת, בואו נסתכל על עצמינו, נראה מה אנחנו יכולים לעשות בעצמינו נוכח הנסיבות, גם אם הן לא טובות ולא נעימות. המבט פנימה לתוך עצמינו, ייתן לנו הרבה עוצמה, יכולת להתמודד עם הנסיבות ולצעוד קדימה.

פול ולרי אמר ש”הדרך הטובה ביותר להגשים את החלומות שלנו, היא להתעורר“.
כן, להתעורר מהציפייה ל”משיח”, להתעורר מהתקווה שיום אחד מישהו יעזור לנו ומשהו טוב יקרה לנו. במקום זאת, בואו נסתכל עלינו אנו, ונשאל את עצמינו איך אנחנו יכולים להביא את ה”משיח” שנמצא בכל אחד מאיתנו.

ג’ורג’ ברנרד שואו ביטא זאת מצוין באומרו:
אנשים תמיד מאשימים את נסיבות חייהם, שגרמו להם להיות מי שהם. אני לא מאמין בנסיבות, האנשים שמתקדמים בעולם הם האנשים שקמים ומחפשים את הנסיבות שהם רוצים ואם אינם מוצאים אותן, הם יוצרים אותן.”

כמה דוגמאות בסרטון הקצרצר הבא ממחישות זאת מצוין:

“יגעת, מצאת, תאמין”! ~מהמקורות

רגע, אני שומע אתכם אומרים: ומה עם אופטימיות, חזון, גישה חיובית ודמיון מודרך, שכולם מלמדים אותנו לצפות להכי טוב שיכול להיות? נכון, אני משיב, כל אלו חשובים ומקדמים, ויחד עם זאת, אם אתם מסתפקים רק בכך, ללא יוזמה וללא עשייה, אתם מחכים ל”משיח”.
וזו בדיוק הסכנה: לחשוב שכל אלו יביאו אותנו למחוז חפצינו רק על ידי כך שנהגה בהם. צר לי לנפץ את המיתוס, רבותיי, אבל נדרשת גם יוזמה, עשייה ופעולה כדי למצות את הפוטנציאל שלנו, לפרוץ דרך ולהגשים.

אומרים שבכל פעם שאנחנו מצביעים על מישהו, יש גם 3 מאצבעות כף ידינו שמופנות אלינו. ללמדנו, בואו נביט קודם כל על עצמינו ונשאל מה בעשייה ובפעולות שלנו יכול לקדם אותנו.

אם במקרה (או שלא במקרה 🙂 ), תוך כדי יוזמה ועשייה, ייקרו לנו דברים חיצוניים טובים והנסיבות תהיינה לטובתנו, אהלן וסהלן, נקבל אותן בברכה. רק בואו לא נבנה עליהם…
כך מסכם זאת הפתגם העממי: “אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו“. ותחשבו על זה…

אין כמו אמרתו של נפוליאון היל, מתוך הספר “חשוב והתעשר”, כדי לסכם פוסט זה:

העושר אינו נענה למשאלות לב. הוא נענה רק לתוכניות ברורות, הנתמכות ע”י שאיפות ברורות, דרך התמדה רצופה“.

היל, שחקר בראשית המאה העשרים במשך 20 שנה את עשירי העולם והגדיר על בסיס מחקרו את אחת המשנות הראשונות להצלחה, מתווה את הדרך להגשמה בפשטות ובבהירות:

  1. לא (רק) משאלות לב, אלא גם:
  2. תכננו את דרככם
  3. חזקו את נפשכם וצקו בה רצון חזק להצליח (“תשוקה בוערת”)
  4. בצעו ויישמו את תוכניתכם בנחישות ובהתמדה

בפוסט הבא בסדרה, נחדד ונרחיב עקרון זה ונתחיל לראות איך כל אחד מאיתנו יכול להחזיר את השליטה לחיים שלו.

ואם ברצונך ליישם את הכל ברמה הפרקטית, אני מזמין אותך לבדוק את הקורס הדיגיטלי שלי כאן בקליק על הלינק.

 

אהבת? אפשר להעביר לחברים, לעשות לייק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

“פיתוח אישי”:

יום כיפור בראי הקבלה – ממש לא מה שחשבת!

לא רבים יודעים שבבסיס המנהגים ביהדות יש חכמה עתיקת יומין שרחוקה רחוק מזרח ממערב מהפרשנות השכיחה בציבור. היהדות במקורה הנה למעשה מהתורות הקדומות והמקיפות ביותר להתפתחות אישית ורוחנית. תורה זו היא הקבלה.

לקראת יום כיפור אני מביא פוסט אורח מאיר עיניים מאת אלי רייפמן על המהות האמיתית של יום כיפור, והיא כה שונה ממה שלמדנו בבית הספר…

“תולדותיו והתדרדרותו של יום הכיפורים הן מהטרגדיות הנוראיות ביותר שקרו לעם היהודי. “קרו” זו מילה מטעה, כי זה לא סתם “קרה” לנו, אלא אנחנו, ורק אנחנו, היינו ועודנו הגורם לירידה האנושית והרוחנית אולי מהגדולות ביותר בתולדות היהדות.

להמשך קריאה

וידאו – האם לפתוח עוסק מורשה או עוסק פטור?

לא אחת שאלו אותי לקוחותיי:
מה עדיף, להיות עוסק מורשה או עוסק פטור?

בראיון הבא שנתתי לערוץ המומחים AskimoTV נדרשתי לשאלה זו ודומות לה:

אילו סוגי עסקים מתאימים להתנהל כעוסק מורשה ואילו כעוסק פטור, מה ההבדלים מבחינת המיסוי וכמה פתיחת עסק עצמאי מורידה את תשלום המס לעומת העסקה כשכיר.

אהבת? אפשר להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.

ראיונות נוספים שנתתי לאתר המומחים אפשר לראות בערוץ היוטיוב שלי.

אולי יעניין אותך לראות סרטונים נוספים בקטגוריה “וידיאו פוסט”:

כוס המים והאתגרים בחיים

כוס המים והאתגרים בחיים

הנה משל קצרצר וחביב, ומוסר השכל בצידו:

פרופסור אחד החל את השיעור ע”י הרמת כוס עם מעט מים. הוא החזיק את הכוס לוודא שכולם רואים אותה ושאל את הסטודנטים: “כמה לדעתכם הכוס הזאת שוקלת?”

“50 גרם !” … “100 גרם!” …” 125 גרם!” … השיבו הסטודנטים.כוס המים והאתגרים בחיים

“אני באמת לא יודע. על מנת לדעת כמה היא שוקלת עלי לשקול אותה.” אמר הפרופסור.

“אבל השאלה שלי היא: מה יקרה אם אחזיק את הכוס כך למעלה כמה דקות?”

“שום דבר” ….. אמרו הסטודנטים.

 

” OK . מה יקרה אם אחזיק את הכוס כך במשך שעה?” שאל הפרופסור.

“ידך תתחיל לכאוב” אמר אחד הסטודנטים.

להמשך קריאה

איך לפתח יחסים עם הכסף? (5/5)

תודעת שפע

סדרת הפוסטים על פיתוח תודעת שפע מסתיימת היום עם הפוסט החמישי. תודעת שפע
היום נאיר איך יחסים עם כסף יסייעו לנו לפתח תודעת שפע, ונסכם את כל הסדרה.

$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$-$

יחסים עומדים בבסיס כל עשייה והישג. כך למשל, לא אוכל למכור ללא פיתוח יחסים עם הלקוחות שלי, או לקדם שותפות ללא יחסים עם השותף שלי. ואם אני עצמאי יחיד, לא אוכל לפתח את העסק שלי ללא יחסים עם עצמי.
דברים אלו אמורים גם לגבי פיתוח תודעת שפע. במקביל ליישום העקרונות לשפע שלמדנו בארבעת הפוסטים האחרונים, עלינו לפתח יחסים עם כסף, כדי להשלים את מצב ההוויה (Being) הרצוי של תודעת שפע, בדרך לעשייה ופיתוח השפע הלכה למעשה בחיינו (Doing).

פיתוח יחסים עם כסף משמעו – להיות ידידים של הכסף ולא להימנע מעיסוק בכסף בטענה ובתואנה שעניינים הקשורים בכסף שמורים לאדם אחר (למשל לבן הזוג, או השותף העסקי, או הרו”ח). כלומר, “יחסים” פירושם להיות מיודדים ובתקשורת עם משהו או מישהו, ולענייננו זה עם הכסף. אם אנו לא מיודדים ומתקשרים עמו, לא נוכל להשפיע עליו, בדיוק כמו עם בני אדם. כלומר, האנשת הכסף היא אמצעי מעולה לפיתוח תודעת שפע.
אם כן, איך יראו היחסים שלנו עם הכסף? איך נוכל להפיק ערך מ”החברות” שלנו איתו?

איך עושים את זה?

ישנן מספר דרכים לפתח יחסים מוצלחים עם הכסף:

1.  הכרת מושגי הכסף

ראשית עלינו להכיר את מושגי הכסף, על מנת שנוכל להתיידד איתו. מי שחסרה לו השכלה בנושא יוכל להיעזר בספרים (אני ממליץ להתחיל מ”אבא עשיר אבא עני”, מאת רוברט קיוסאקי), בסדנאות ייעודיות, בקורסים דיגיטליים או דרך ארגון פעמונים. עלינו להבין מהי ריבית, מהו תקציב ומהו תזרים מזומנים. חלקינו מכירים זאת מהיום היום אך רבים מאיתנו אינם מספיק מודעים למושגים הקשורים בכסף. כדי לפתח יחסים עם הכסף, עלינו ללמוד את מושגיו ושפתו של הכסף, בדיוק כמו בכל תקשורת אפקטיבית עם אדם אחר בכלל וחבר בפרט – ההכרח לדבר בשפתו. אם נהיה “חברים” של הכסף, נוכל “לשוחח” איתו, “להשפיע” עליו ו”לרתום” אותו לטובתנו.

2.  תודעת שפע

דבר נוסף ומרכזי מאוד, אשר עוזר לנו בפיתוח היחסים שלנו עם הכסף, הוא שמונת העקרונות לתודעת שפע אשר סקרנו בפוסטים הקודמים. תודעת שפע עוזרת לנו לפתח את ה-State of Being המתאים עליו אנו בונים את יחסינו עם הכסף.

3.  שליטה ברמת ההוצאות וחיסכון

הדבר השלישי וחשוב ביותר, הוא פיתוח שליטה ברמת ההוצאות שלנו. הבסיס של התעסקות בכסף הוא קודם כל לשים לב לכמה אנו מוציאים, על מה מוציאים וכן לחסוך. מה שלא נמדד לא מנוהל, ולכן דוח מעקב אחר ההוצאות הוא חיוני לשליטה בהוצאות. אמצעי נוסף לשלוט בהוצאות שאני ממליץ עליו היא התנהלות במזומן, במקום בכרטיסי אשראי. כך, מושכים את תקציב ההוצאות שלנו במזומן מידי שבוע ולא מוציאים שקל מעבר לו.

ואם אנו שולטים בהוצאותינו, אנו גם יכולים לחסוך.
בכל מצב ניתן לחסוך, לפעמים זה לא הרבה, לפעמים אפילו רק 100 שקל בחודש, אך גם זה מועיל. חיסכון עוזר לנו לפתח יחסים עם הכסף, שכן לחיסכון, בהתאם לחוק הריבית והריבית דריבית בפרט, יש פוטנציאל להפוך מעט כסף להרבה כסף. לכן, בהמשך לשליטה ברמת ההוצאות חשוב לחסוך בכל מצב. יש כאלו הקוראים לזה “לשלם לעצמך תחילה”. אפילו לפני תשלום החובות, קודם כל לשים בצד בחיסכון, לשלם קודם לעצמינו, לאחר מכן לכל השאר.

לכל מי שמתקשה לשלוט ולנהל את תקציב המשפחה שלו, מומלץ לפנות לעמותת פעמונים ולקבל מהם ייעוץ והדרכה פרטנית לניהול תקציב המשפחה בחינם.

4.  פיתוח מקורות הכנסה רבים

הדבר האחרון אשר עוזר לנו לפתח את היחסים עם הכסף הוא פיתוח מקורות ההכנסה רבים ככל האפשר. למשל, עובד שכיר לרוב נמצא ברמת סיכון גבוהה מאוד, שכן יש לו מקור הכנסה אחד. להיות שכיר זה כמו לטוס במטוס עם מנוע אחד, וכשהמנוע מתקלקל אין אלטרנטיבה, אין אפילו מצנח. עם זאת, גם בתור שכיר אפשר לפתח מקורות הכנסה, למשל השקעת חסכונות בשוק ההון או בנדל’ן.

פיתוח יחסים עם כסף משמעו חיפוש והתכוונות למקורות הכנסה רבים ככל האפשר. ככל שמקורות ההכנסה הללו פאסיביים יותר – כך עדיף; כלומר – מצריכים השקעת זמן פחותה ככל האפשר ו”עובדים עבורנו” (לדוגמה: נדל’ן מניב, אתר אינטרנט שמוכר, השקעות דרך בית השקעות, או השקעות אחרות מסוגים שונים). גם כאן עקרון הפוקוס הוא תנאי הכרחי: היו מודעים לנושא של מקורות הכנסה פאסיביים וחפשו אותם.

אני יכול להעיד על עצמי כי במשך שנים לא השקעתי בנכסים מניבים, על אף ההשכלה הפיננסית הרחבה שיש לי כרואה חשבון. השמרנות והזהירות שלי חיבלו בכל דבר, והסקפטיות שמה לאל כל ניסיון השקעה. אך דווקא בשנים האחרונות, ודווקא לאחר שבמעבר משכיר לעצמאי “אכלתי” את כל החסכונות שלי, דווקא אז, ביצעתי כמה השקעות פיננסיות, אשר היום, בין שנה לשנתיים אחרי נראות כהשקעות מעולות.
זה הכל אם כך שאלה של פוקוס וזיהוי הזדמנויות. אם תרצו בכך, תמצאו את ההזדמנויות לפיתוח מקורות הכנסה נוספים ותשקיעו בהם, גם כשאין כסף.

לסיכום פיתוח היחסים עם כסף:
המטרה שלנו בשורה התחתונה, ברמה הכי פרקטית שיש, היא ליצור תזרים מזומנים חיובי. מי שאינו נמצא היום בתזרים מזומנים חיובי, לא יכולה להיות לו מערכת יחסים טובה עם כסף. המלצתי היא להפנים את ארבעת המרכיבים הללו (הכרת מושגי הכסף, פיתוח תודעת שפע, שליטה בהוצאות ובחסכון, ופיתוח מקורות הכנסה פאסיביים) ולבצעם, על מנת ליצור תזרים מזומנים חיובי. ברגע שאנו יוצרים תזרים מזומנים חיובי אנחנו מתחילים ליישם, הלכה למעשה, תודעת שפע ומחוללים זרימה חיובית של ממון לכיסנו.

סיכום חמשת הפוסטים ליצירת תודעת שפע:

בשבועות האחרונים הלכנו יחדיו במסע מרתק אחר צפונות השפע. וכי מי לא היה רוצה להיפטר מהאוברדרפט וליצור זרם חיובי של ממון לחשבונו?
התחלנו בתפישת השפע כמצב הווייתי (Being) ולאו דווקא כמקובל במקומותינו ששפע הוא קודם כל תוצאה של עשייה (Doing). ראינו עוד שגם בנסיבות קשות של מחסור, תודעת שפע היא יחסית וקשורה לשמונה עקרונות שמומלץ ליישם ביום-יום:

  • הימנעות מתחושות אשמה בקשר לכסף
  • הימנעות מדאגה בקשר לכסף
  • מתן ערך לזולת וקבלת תמורה בעדו
  • הודיה
  • נתינה
  • הימנעות מתחרות ותפישת ה”אין מספיק”
  • התמקדות בקיים
  • לשחרר, לקבל, לסמוך

חשוב לזכור ולהפנים שראוי וכדאי ליישם עקרונות אלו גם במצב של חוסר, על אף הקושי.
רק כך, אפשר יהיה לשבור את “מעגל השוטה” (הלופ) שבו אנו שבויים ולפיו חוסר פיזי של אמצעים מוביל באוטומט לעוד חוסר, לא חשוב מה נעשה.

כאן המלצנו להיות מודעים להמשגה “מתחת לקו ומעל לקו“.
מומלץ להתבונן בעצמנו ולשאול את עצמנו לעיתים קרובות – האם אנחנו מתחת לקו או מעל הקו ביחס לעקרונות אלו לתודעת שפע.
אם אנו מעל הקו, נטפח לעצמנו על השכם ונמשיך הלאה באותה המגמה.
אם אנו מתחת לקו, נזהה שמה שגורם לכך הם עיסוק במחסור, תפיסת הכסף כמשחית או “רע”, או דאגה. או אז נשאף לעלות מעל הקו באמצעות יישום העקרונות האחרים: הודיה, התמקדות במה שיש ובמה שאפשרי לנו, התמקדות במתן ערך לזולת, נתינה, ושחרור וקבלה. כאשר אנו לוקחים את העקרונות הללו, מתבוננים בעצמנו, מזהים מי מהם מוריד אותנו מתחת לקו ולאחר מכן דבקים בעקרונות אשר מעלים אותנו מעל הקו, נפתח תודעת שפע ברמה הפרקטית ביום-יום.

ושינוי בתודעה נעשה לתפישתי בתהליך אבולוציוני, לא רבולוציוני. כלומר, התמדה ונחישות בביצוע ההנחיות הללו בצעדי תינוק יביאו בסופו של דבר את השינוי המיוחל.

לבסוף, עסקנו בפיתוח היחסים עם הכסף והתווינו ארבעה עקרונות לכך:

  • הכרת מושגי הכסף
  • פיתוח תודעת שפע לפי שמונת העקרונות שסקרנו קודם לכן
  • שליטה ברמת ההוצאות וחיסכון
  • פיתוח מקורות הכנסה רבים (ופאסיביים)

איך מיישמים כל זאת ברמה הפרקטית? באמצעות “נוסחת מה בתוך“: מודעות, התבוננות עצמית ובחירה, תרגול בצעדי תינוק, משמעת, התמדה ונחישות. זהו המרשם.
תשומת לב לעקרונות הללו וקבלת הרבה החלטות קטנות לאורם ביום-יום, יסייעו לכם לפתח את תודעת השפע ויניבו לכם, בסופו של דבר, רווחים גדולים וחיי שפע.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.
אפשר ללמוד וליישם איך לפתח תודעת שפע ועוד באימון עסקי בהדרכתי.

“ניהול פיננסי”:

חגי מתראיין ברדיו קול הנגב על שינוי

חגי שלו, מאמן עסקי ומומחה לשינויים עסקיים

בחודש מאי 2012 התראיינתי ברדיו קול הנגב בתוכנית “פרשים בלילה” על איך לעשות שינוי בכלל, ועל שינוי הקריירה שלי בפרט – 6:35 דק’:

לעוד הופעות שלי בתקשורת – נא ללחוץ כאן

הזמנים מאתגרים? העסק או הקריירה תקועים?

דווקא עכשיו, זה הזמן להתחיל לחשוב על שחרור התקיעות.

אני מזמין אותך לייעוץ טלפוני ראשוני בחינם

בתאום ישירות מול היומן שלי