מה אנחנו לא יודעים שלא יודעים ואיך זה יעזור לנו לפרוץ דרך

הבלוג של חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

פוסט זה הינו ציטוט מתוך פרק 4 בספר שלי “להתרגל להצליח” המעובד לפוסט. בפרק 4 של הספר אני מציג 5 עקרונות בסיסיים לביצוע שינוי מוצלח וכאן בפוסט אני מביא את העיקרון ה-3. הבלוג של חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

מה אנחנו לא יודעים שאנו לא יודעים?

כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה”. מתוך ההגדה של פסח.

בעולם הפיתוח האישי מקובלת ההבחנה בין כמה עולמות ידע*:

  1. מה שאנחנו יודעים (Know)
  2. מה שאנחנו יודעים שאיננו יודעים (Don’t Know)
  3. מה שאנחנו לא יודעים שאיננו יודעים (Don’t Know that Don’t Know)

*לשם פשטות נשתמש בהמשך הפוסט בקיצורים הבאים: K למה שאנו יודעים, DK למה שאנו יודעים שאיננו יודעים, ו- DK DK למה שאיננו יודעים שאיננו יודעים. קיימות כמה גרסאות למודל ידע זה. אני בחרתי בזו שהכי מתאימה לעניינינו.

להבחנה זו משמעות עצומה ביכולת שלנו להשתנות, כפי שנראה להלן, והיא מהווה את אחד העקרונות החשובים לביצוע תהליך שינוי עסקי מוצלח או שינוי קריירה מוצלח.

 

מה שאנו יודעים (K) ממלא את הווייתנו ואת חיי היום-יום שלנו. כאן נמצא הפוקוס שלנו, זהו עולם העבודה שאנו מכירים, פה הפרדיגמות שלנו ובדרך כלל גם אזור הנוחות שלנו.

כאשר אנו מבססים את הממ”מ שלנו (מחשבות, מילים, מעשים) על מה שאנו כבר יודעים, אנו יוצרים שוב ושוב את אותה המציאות המוכרת והידועה לנו. מכאן ברור שעולם הידע הנוכחי שלנו, גדול ככל שיהיה, אינו מייצר שינוי.

גם התחומים שאותם איננו יודעים ומודעים לכך שאיננו יודעים אותם (DK) מציגים פוטנציאל שינוי נמוך יחסית, שינוי שאנו נכנה “שינוי ממעלה ראשונה”.

ראשית, מרבית בני האדם, לאחר שסיימו את לימודיהם הפורמליים בצעירותם, נמנעים מלרכוש ידע חדש משמעותי וכך הם בעצם נשארים בגבולות הידע הקיים שלהם (K).

שנית, גם אלו שמרחיבים דעת ולומדים תדיר, עושים זאת לרוב בגבולות ידועים ומוגדרים, בוודאות יחסית גבוהה ותוך התפתחות למציאות צפויה למדי ומוגבלת.

אין בטענה זו כמובן כדי להקטין את חשיבות הלמידה, שהיא רצויה ומבורכת, אלא רק להכשיר את הקרקע לדרגת השינוי הגדול יותר, “שינוי ממעלה שנייה”, כפי שנראה להלן.

נדגיש, למידה של ידע חדש שאיננו יודעים (DK) מבטאת תהליך רגיל של צמיחה והתפתחות המקובל במקומותינו. יחד עם זאת, תהליך זה לרוב אינו מבטא את מלוא פוטנציאל הצמיחה האנושי.

זאת מכיוון שבדרך כלל הפלח שאיננו יודעים מייצג רק חלק מכלל מה שאיננו יודעים – אותו חלק שאנו יודעים שאיננו יודעים (DK). כך למשל אינני מבין ברפואה, בפיזיקה גרעינית, וגם לא במאות ואלפי תחומים אחרים. עם זאת, אני מודע לכך, ואם חפצה נפשי אלך ואלמד תחומים אלו, תוך ביצוע שינוי נראה לעין ומוגדר למדי.

 

“לדעת את מה שיודעים ולדעת את מה שלא יודעים… זו הידיעה לאמיתה” קונפוציוס

כפי שמדגים התרשים כאן בדף, פוטנציאל השינוי האמיתי מונח באזור הידע השלישי, שאותו איננו יודעים שאיננו יודעים (DK DK). שים לב ששני הפלחים הראשונים (K, DK) מכסים רק שטח קטן מכלל הידע בעולם.

יש עוד חלק עצום של ידע שאותו איננו יודעים, ואיננו יודעים שאיננו יודעים אותו (DK DK). נשמע מסובך? קרא זאת שוב וחשוב כמה פעמים כשגילית (בדרך כלל במקרה) משהו חדש שלא ידעת כלל על קיומו, נפתחו לך פתאום אפשרויות חדשות בלתי צפויות לשינוי, כך שעוצמת השינוי היתה חזקה יותר ובעלת משמעות גדולה יותר על חייך מאשר שינוי ממעלה ראשונה.

 

כך קרה לי כשדי במקרה גיליתי ב-2005 את תחום הפיתוח האישי (Personal Development)

פתאום מצאתי עולם שלם הקרוב ללבי שלא ידעתי כלל על קיומו, העוסק בדרך שבה בני האדם פועלים, באופן שבו הם חושבים, במה שמניע או בולם אותם, במה שמשפיע על יחסיהם עם הסובבים אותם, בגישה שלהם לדברים, בדרך להתגבר על קשיים ואתגרים, ביכולת שלהם להשתנות, ברמת הביטחון העצמי והאמונה ביכולת שלהם, ובסופו של דבר – גם ביכולתם להשיג תוצאות!

גילוי עולם הפיתוח האישי וחקירתו אפשרו לי לבצע פריצת דרך בקריירה ולהפוך ממנהל כספים שכיר למאמן עסקי עצמאי, לפתח את המתודולוגיה שלי ובסופו של דבר גם לכתוב את הספר “להתרגל להצליח“.
ללא ספק “שינוי ממעלה שנייה”.

 

איך יוצרים פריצות דרך

כך גם נעשו פריצות דרך גדולות בהיסטוריה האנושית, למשל כאשר ארכימדס גילה במקרה באמבטיה את הדרך לחשב את המשקל הסגולי, כאשר פלמינג גילה את הפניצילין, או כאשר התפוח נפל על ניוטון מתחת לעץ, מה שהוביל לגילוי חוק הכבידה. מקרים אלו מבטאים גילויים בלתי צפויים, שצצו מתוך אזור הידע השלישי – מה שאנחנו לא יודעים שאיננו יודעים (DK DK).

כלומר, בהיותנו פתוחים ומחויבים לצאת מאזורי ידע מוגדרים, נוכל לגלות עולמות חדשים שלא הכרנו ולא ידענו כלל על קיומם. גילוי זה כשלעצמו מאפשר לנו לפרוץ את גבולות פרדיגמות החיים שלנו ולהכיר מחוזות חדשים שמהווים בסיס חיוני לכל שינוי משמעותי ממעלה שנייה.

הנה סרטון קצרצר (2:11) הממחיש זו במטפורה חביבה:

חשוב לציין שגישה זו היא מאתגרת עבור מרבית בני האדם, שמבכרים ומעדיפים וודאות. דווקא ממקום של שחרור הצורך בוודאות, מגישה של “לא לדעת”, לעתים אף מכאוס, נולדות התגליות הגדולות באמת ונפתחים פתחים עצומים לשינויים.

 

לפיכך, כדי לבצע שינוי ממעלה שנייה בכלל ופריצת דרך בפרט, יש לבוא ממקום של קבלה, חוסר ידיעה, שחרור ואף כאוס ומשבר, ורק אז לחפש את עולמות הידע שאינך מכיר ואינך יודע שאינך מכיר אותם. דרך מעולה לגלות עולמות אלו היא להסתכל על אנשים “שעשו את זה” וללמוד מהם. 

ושוב, זה דורש פתיחות לשינוי, יציאה מאזור הנוחות ומחויבות להתמיד בדרכי השינוי ללא פשרות!

 

הספר המלא “להתרגל להצליח” מעניין אותך?

קח אותו כאן ותתחיל להתרגל להצליח!
או קח כאן בחינם את 3 הפרקים הראשונים שלו

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה פריצת דרך והצבת יעדים:

וידאו – סדנת מתרגלים להצליח – חלק ו’

להתרגל להצליח - הרצאת העשרה מאת חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

לחלק ה’ של הסדנה לחץ כאן להתרגל להצליח - הרצאת העשרה מאת חגי שלו, מאמן עסקי ואימון עסקי

זהו הפוסט ה-6 מתוך 8 פוסטים, בהם אני מציג סדרה של 26 סרטונים קצרים מתוך הסדנה שלי “מתרגלים להצליח” כפי שצולמה חי בפני קהל. אורך הסדנה כ-4 שעות ואורך כל הפלייליסט כ-157 דקות.

בסדנה ובסרטונים אני מציג ומתרגל את השיטה שפיתחתי איך לבצע שינויים מנטליים כדי להשיג תוצאות בעסקים ובקריירה. הסדנה מתאימה לכל יזם, בעל עסק, מנהל ושכיר.

בפלייליסט זה אני פורש בפניך את כל הסדנה, סרטון אחרי סרטון.

צפה בהם אחד אחרי השני ותקבל את השיטה המלאה שלי איך “להתרגל להצליח” וגם להרוויח, בהתאם לספר שלי להתרגל להצליח ולדרך בה אני עובד עם בעלי עסקים ומקימי עסקים, מנהלים ומשני קריירה מאז 2006. 1,000 מהם כבר נעזרו בשיטה שלי עד כה כדי להשיג פריצת דרך בעסק שלהם, בניהול או בקריירה.

שלושת הסרטונים בפוסט זה פותחים את חלקה השני של הסדנה, העוסק “במערכת ההפעלה האנושית” וכיצד היא תומכת בהשגת תוצאות בחיים. חלק זה מתמקד באיך לבצע שינויים חיוביים באמונות, בהרגלים וברגשות שלנו, כדי לתמוך ביכולת שלנו להצליח בעסקים ובקריירה וגם להרוויח.

בסרטון ה-16 מתחילה המנה העיקרית של הסדנה: אני מתחיל להיכנס עמוק ל”מערכת ההפעלה האנושית” כדי לגלות ולהדגים איך היא פועלת, ואיך נוכל ליצור בה את השינויים המתאימים כדי לרתום אותה לטובתנו ולהצלחתנו. ובסרטון זה המחשה מאלפת שתשאיר אתכם פעורי פה!

Read moreוידאו – סדנת מתרגלים להצליח – חלק ו’

עומס או לחץ? מה ההבדל ואיך לנהל?

משבר בעסק ומשבר בקריירה

הרבה אנשים אומרים: “אני בלחץ, אני לחוץ, מלחיצים אותי, או איזה לחץ!”. איך להסיר דאגה?

אז קודם כל חשוב להבין שכל התבטאות במילים מחוללת את מה שאומרים ויוצרת את התחושות שאנו מבטאים, לטוב או לרע. ראה למשל את השימוש השגוי במילה “אבל” שכתבתי עליו בפוסט נפרד.

הסיבה פשוטה: המוח הלא-מודע שלנו, מחשב העל שקובע 95% מהתוצאות שלנו, שומע זאת שוב ושוב וכמו הקלטה על טייפ, הוא קולט את המצבים שאנו מבטאים ואח”כ “מנגן”/יוצר אותם בפועל בחיים שלנו. כתבתי על זה בהרחבה בפרק 6 בספר שלי “להתרגל להצליח”.

כלומר, מספיק לומר (או לחשוב) את המילה “לחץ” כדי לחולל עוד לחץ!
וכפי שנראה מיד, יש לכך השלכות הרסניות על יכולת ההגשמה שלנו.

Read moreעומס או לחץ? מה ההבדל ואיך לנהל?

היעדר מחויבות – הגורם העיקר שתוקע את ההצלחה שלך

איך להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי

כולם מכירים את הביטוי: “מילים בוראות מציאות”. הסרטון הקצרצר הבא (2:55 דק’) של רוזין רוזנבלום ממחיש זאת נהדר:

אם כך, כשאנו מדברים על המחויבות שלנו לדברים מסוימים, אנו יוצרים בכך את המציאות שלנו.

ואכן, במודל הממ”מ שפיתחתי המילים הן אחד משלושת גורמי המפתח שיוצרים את המציאות שלנו. איך להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי

לכן, מפליא לשמוע איך אנשים מתבטאים בהסתייגות ובזהירות יתר, אך בכל זאת מצפים שיקרו להם דברים טובים בחיים מבלי שיצטרכו להתחייב אליהם ולפעול כדי להשיגם.

המוקש העיקרי בדרך להצלחה בתוכניות האימון שלי הוא ללא ספק היעדר מחויבות מספקת של הלקוח.

“מחכים למשיח” שר שלום חנוך כבר לפני שנים. אבל “משיח לא בא, משיח אפילו לא מטלפן…” הוא מוסיף כל כך בצדק. כן, יש לנו את התקווה הכמוסה הזו שמשיח יבוא, אך היא סוס טרויאני בתוכינו שמטרפד את היכולת שלנו להשיג תוצאות בכל תחומי החיים.

בפוסט זה אגדיר את הרמות השונות של המחויבות שאנשים מבטאים במילים שלהם ואמחיש מה רמת המחויבות הנדרשת כדי להגיע ליעדים שלנו, להתרגל להצליח וגם להרוויח.

 

רצון

רצון הוא הרמה הכי נמוכה של מחויבות. אמירה שגורה בפינו היא: “אני רוצה אבל זה לא יוצא”.

כי כולם רוצים: להצליח, להרוויח, להיות מקובלים, לזכות בהערכה, לשגשג בכל תחומי החיים, ועוד.

השאלה היא מה אנו מוכנים לעשות כדי להשיג את מה שאנו רוצים. וכאן אנו מעלים שלל נסיבות ותירוצים מדוע אני רוצה אבל זה לא יוצא: זה בגלל שאני צעיר מדי, מבוגר מדי, זה לא הזמן המתאים, בכלל אין לי מספיק זמן עכשיו, וגם אין לי מספיק כסף, זה בגלל אשתי, הבוס, המדינה, יוקר המחיה, ההורים שלי, וכך הלאה…

“מחרכך” אנו אומרים. באנגלית זה נשמע “יותר טוב”:
some time, some where, some body, some what, some how…

גישה זו נטולת מיקוד שליטה פנימי שהוא אחד המאפיינים הבולטים של אנשים מצליחים.

הנרי פורד אמר: “אם אתה מאמין שאתה יכול או אתה מאמין שאינך יכול, בשני המקרים אתה צודק!“.
אכן, זה הכל עניין של הפרדיגמה שלנו שיושבת בבסיס תפיסת המציאות שלנו.

 

 

כוונה

אכן, רצון בלבד אינו מהווה רמה מספקת של מחויבות כדי להשיג תוצאות.

הרמה הבאה היא כוונה. אם אני אומר לך: “אני רוצה לבוא אליך מתישהו”, ברור לשנינו שהסיכוי שזה יקרה הוא קלוש. אך אם אני אומר לך: “אני מתכוון לבוא אליך בשבוע הבא”, פה כבר רמת המחויבות שלי גבוהה יותר ויש סיכוי טוב יותר שאכן אעמוד בכוונתי.

אך עדיין, זה די שברירי ושלל נסיבות החיים עלולות לשבש את כוונתי, ותמיד יש נסיבות כאלו…
האמריקאים מגדירים זאת נפלא: Shit happens!

המנטור הראשון שלי, טל רונן, אמר שבמציאות שלנו מרבית האנשים פועלים לפי הנוסחה השגויה הבאה:
אין תוצאות + סיפור טוב = יש תוצאות

למשל: “איחרתי כי היה פקק תנועה”. נשמע טוב, אהה? אך מה האמת? שכל בוקר יש את אותו פקק והבוקר פשוט יצאתי 5 דקות מאוחר יותר וזה עשה את ההבדל? או שלא בדקתי בוויז קודם את זמן ההגעה המשוער? כמובן, תמיד יכולות להיות נסיבות בלתי צפויות, אך לרוב אפשר להיערך אליהן מראש, כמו לתכנן להגיע 15 דקות לפני המועד. נכון, זה מצריך מחויבות הרבה מעבר לכוונה.

הביטוי: “הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות” מעיד על הפער בין כוונה ליכולת הביצוע שלה.

 

מחויבות

כהמשך לדוגמה “אני רוצה לבוא אליך”, אם אני אומר: “אני מתחייב להגיע אליך מחר” זה כבר נשמע הרבה יותר רציני מאשר סתם מתכוון. אנשים לא אוהבים להתחייב ואם הם בכל זאת מתחייבים זה מעיד על גמירות דעת והחלטה ברורה.

יחד עם זאת שלל נסיבות החיים עלולות לטרפד גם את המחויבות שלנו. כמה פעמים התחייבנו ולא עמדנו במחויבות שלנו? אולי המחויבות הבולטת ביותר היא תחת החופה: “אעבוד ואכבד ואזון ואפרנס ואכלכל ואלביש…”. האמנם אנו עומדים במחויבות זו? שיעורי הגירושין ההולכים וגדלים הם עדות חיה שלא כל כך…

 

רמת המחויבות הגבוהה ביותר שיש

אכן, גם מחויבות אינה מהווה רמה מספקת כדי לסייע לנו לעמוד במילתנו.

אם כך, מהי רמת המחויבות הגבוהה יותר, שאם נבטא אותה במילים היא גם תגדיל את יכולתנו להשיגה?

הבטחה!

למילים “אני מבטיח” יש כוח רב הרבה מעבר למחויבות.

הנה הגדרה מצוינת של מחויבות העל הזו מפיו של אברהם לינקולן:

מחויבות היא מה שהופך הבטחה למציאות. אלה המילים שמדברות בהעזה את כוונותיך והפעולות שמדברות בקול רם יותר מן המילים. זה ליצור את הזמן כשאין זמן. מחויבות היא החומר ממנו עשוי האופי, העוצמה לשנות את פני הדברים. זה הניצחון היומי של אינטגריטי על הסקפטיות“.

כשאני אומר: “אני מבטיח לבוא אליך מחר” אני מביע במילים שלי את המחויבות המקסימלית האפשרית. זה כמו “אני נשבע”. זו לקיחת אחריות מלאה גם לממש את הבטחתי.

וזה הקשר בין אחריות למחויבות על: כשרמת האחריות שלי גבוהה, במיקוד שליטה פנימי מלא, אני גם יכול להבטיח ולעמוד במילתי.

הציטוט הבא של דיפאק צ’ופרה הנו אקורד סיום נהדר לפוסט זה:

אחריות משמעותה לא להאשים אף אחד או שום דבר במצבכם, כולל לא את עצמכם, בכך שקיבלתם את הנסיבות הללו, האירוע הזה, הבעיה הזו. משמעות האחריות הינה היכולת להגיב באופן יצירתי על המצב כמות שהוא עכשיו“.

בשפה שלי אני קורה לזה להיות אַל-עַל נסיבתי.
וזהו אחד ההבדלים המשמעותיים בין אנשים שמתקדמים בחיים ורק רוצים להצליח, לבין אנשים מחוייבים ואחראים שגם מממשים את רצונותיהם ומצליחים!

הסרטון הבא ממחיש זאת מצוין:

 

לכן, אם ברצונך לשגשג ולהצליח, הבא את רמת המחויבות שלך לרמה של הבטחה, בכוח עילוי שהוא גבוה מכוח היירוט של הנסיבות שלך. ואם זה נראה לך קשה מידי, חשוב מה כהורה אתה מוכן לעשות למען הילדים שלך וכייל את ההבטחה שלך לעצמך, לעסק שלך או לקריירה שלך, לאותה רמה של מחויבות. כי כמו במטוס: כדי להיות מסוגל לתת את המקסימום למשפחה שלך, עליך לשים את “מסיכת החמצן” קודם כל לעצמך.

ורק זו דרגת ההבטחה המתאימה שתמריא אותך ליעדים שברצונך להשיג!

  • חלק מהתכנים בפוסט זה הם באדיבות טל רונן

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “כלי עזר ומשאבים”:

דאגה זו תפילה למה שאתה לא רוצה | איך להפסיק לדאוג?

משבר בעסק ומשבר בקריירה

שלל נסיבות החיים המאתגרות אותנו כיום מעורר דאגות בכל תחומי החיים: איך להסיר דאגה?

הדאגה היא פרשנות אישית ושלילית של המציאות (מחשבה) שמורידה מתחת לקו ופוגעת ביכולת שלנו לתפקד באפקטיביות.

לשון אחרת: היעדר היכולת של מרבית בני האדם להתמודד עם חוסר הוודאות הכרוך בחיים דינמיים ומשתנים במציאות הנוכחית שלנו, מעורר דאגות, שמובילות לחרדות, לדיכאון ולפגיעה אנושה ביכולת התפקוד היומיומית.

ועוד לא אמרנו שזה בכלל לא כיף וגם לא בריא לחיות בדאגה תמידית

אז איך מתמודדים עם דאגה?

Read moreדאגה זו תפילה למה שאתה לא רוצה | איך להפסיק לדאוג?

איך להשתחרר מהסבל?

איך להשתחרר מהסבל ואיך להתמודד עם הנסיבות

לקוחה שאלה אותי: איך להשתחרר מהסבל
איך אני מפסיקה לסבול כל כך ממה שקורה לי בחיים?

הנה תשובתי המקוצרת:

“זו שאלת מיליון ה-$. אנשים מחפשים את השחרור מהסבל אלפי שנים.
כתשובה מקוצרת, השתמשי בכללים הבאים:

1. אין טוב ורע בעולם

2. יש רק נסיבות ופרשנות סובייקטיבית שלהן ע”י בני האדם, פרשנות חיובית או שלילית.

Read moreאיך להשתחרר מהסבל?

איך סרטנים גדלים? סרטון להשראה

איך סרטנים גדלים? ומה נוכל ללמוד מכך על הצמיחה שלנו בני האדם?

שאלה מעניינת, אבל את מי זה באמת מעניין??? 🙄 איך סרטנים גדלים? ומה נוכל ללמוד מכך על הצמיחה שלנו בני האדם?

לכאורה אף אחד!

אבל מסתבר שיש קשר ישיר בין התשובה לשאלה הזו, לבין ההתפתחות שלנו בני האדם.

כן, נוכל ללמוד המון מהדרך שבה לובסטרים גדלים על הצמיחה בטבע ועל דרך הצמיחה שלנו, בני האדם, בהיותנו חלק בלתי נפרד מהטבע.

בסרטון הקצרצר הבא מסביר הרב ד”ר אברהם טוורסקי את הקשר בין הדברים. כדאי מאד להקשיב לו, יש כאן תובנה חשובה מאד עבורך (1:37 דקות):

 

הנה כמה אמירות מפתח מתוך הסרטון עם פרשנות שלי:

  1. הגירוי שהלובסטר זקוק לו כדי לגדול הוא תחושת חוסר הנוחות.
  2. כשבני האדם מרגישים לא בנוח אנו לרוב מחפשים תרופות ומשככים חיצוניים כדי להרגיש בנוח. אבל כל אלו הם פתרונות קוסמטיים, כי הפתרון האמיתי לחוסר הנוחות הוא פנימי, ומחייב שינוי פנימי.
  3. תקופות של לחץ הן תקופות שמסמנות צורך בשינוי שממנו נוכל לצמוח, אם נתעל את הלחץ למקומות הנכונים.
  4. באזור הנוחות, כשאין לחץ, גם אין צמיחה. No Pain, No Gain. שם הכל מוכר וידוע ומאד “נוח”. כל כך נוח שבא לזנוח ואפילו לברוח! כי כל כך משעמם שם שמתחיל ללחוץ, כי באזור הנוחות אנו לא ממצים את הפוטנציאל שלנו, וכל מה שלא צומח ומתפתח בטבע קמל ונובל. כך גם בני האדם הם לעיתים “מתים מהלכים” באזור הנוחות שלהם, וכמהים לשינוי ולצמיחה, שאותה יש להביא רק מבפנים.
  5. לא אחת בני האדם נקלעים למשברים באזור הנוחות, כי הסביבה משתנה והם אינם משתנים. אך בעוד שמשבר יכול להתרחש באזור הנוחות, הפתרון שלו הוא לעולם מחוץ לאזור הנוחות. הרבה מאד מהצמיחות הכי מרשימות של בני האדם קרו בעתות משבר. יש אפילו כאלו האומרים שמשבר הוא חיוני לבצע פריצת דרך!
  6. כזו הייתה גם חווית השינוי שלי, שבה חשתי לחץ רב בתוך “השריון” המגן לכאורה של מקום עבודה מסודר ומשכורת שמנה. וגם, כמו הלובסטר, נאלצתי להסיר את השריון הזה כדי לממש את הייעוד האמיתי שלי, לצמוח ולשגשג.

שאלו גם אתם את עצמכם האם אתם באזור הנוחות שלכם? האם לוחץ לכם באזור הנוחות? האם אתם כמהים לשינוי, לצמיחה ולהתפתחות? אם כן, למדו מהלובסטר וקחו יוזמה להשיל את מעטה ההגנה שלכם ולבנות לכם חדש, גדול ורחב יותר, כדי שתוכלו לצמוח בתוכו ולממש את ייעודכם.

ואם אתם רוצים מלווה מקצועי ומנוסה שיסייע לכם לבצע את השינוי שלכם, תנו קליק על הלינקים הבאים וגלו איך אוכל לסייע לכם בעסקים או בקריירה.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “פריצת דרך והצבת יעדים”:

שלושת הפילטרים שמעוותים את המציאות שלך

רוב בני האדם סבורים שמה שהם רואים בעיניהם היא מציאות צרופה, עובדה מוכחת. כנ”ל לגבי שמיעה, ריח ועוד. אין טעות גדולה מזו. כי למעשה, החושים שלנו קולטים מציאות שהיא מאד סובייקטיבית ותלויה מאד ב”מערכת לשנות את המציאות שאתה רואה כדי להתרגל להצליחההפעלה” האישית שלנו.

למשל, אם ניקח 2 אנשים שונים ונבקש את חוות דעתם לעניין כלשהו, מה הסיכוי שלשניהם תהייה אותה הדעה? האין זה סביר שבמגוון הפרמטרים: גבוה-נמוך, טוב-רע, יפה-מכוער, כבד-קל, יקר-זול ועוד כהנה הערכות – הדעות שלהם תהיינה שונות?

עד כמה הדברים שאנו קולטים בחושינו ומפרשים כך או אחרת הם אכן מציאות צרופה?

 

למעשה, קיימים לכל אדם לפחות 3 פילטרים שמעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלו. הנה הרחבה על כך הלקוחה מפרק 3 בספר שלי “להתרגל להצליח“:

 

שלושת הפילטרים שמעוותים את המציאות

“שים לב כמה פרטי מידע קולטים חושיך מדי שנייה. עצור לרגע את קריאתך והפנה את תשומת לבך לחושים שלך, בזה אחר זה: מה אתה קולט? מה אתה שומע? מה אתה רואה? מה אתה מריח? מה אתה חש? מה הטעמים בפיך? שים לב לכמות הפריטים הרבה.

החושים שלנו קולטים אלפי פרטי מידע בשנייה. את רובם קולט המוח הלא-מודע בעוד המוח המודע שלנו קולט אך ורק סדר גודל של עשרה פרטי מידע בשנייה. אילו פרטי מידע הוא קולט? נכון, הוא קולט את פרטי המידע בהם אנחנו עוסקים כעת, את אלו בהם אנו מתמקדים ברגע זה.

 

למעשה, מערכת ההפעלה האנושית מעוצבת כך שאנו כל הזמן משמיטים מידע שהחושים שלנו קולטים. מדוע? כי אם כל המידע הזה יכנס למוח המודע שלנו, נוצף במידע ולא נוכל לתפקד; לכן, כך נבראנו ועוצבנו בידי האבולוציה או הבורא: רק מה שאנו מתמקדים בו חודר לתודעה שלנו וממלא אותה, וכל השאר “לא קיים”.

זהו אם כן פילטר אחד שמסנן את המידע שאנו קולטים ואני מכנה אותו – עקרון הפוקוס. ניתן לראות את עקרון הפוקוס כעיוות של המציאות העובדתית והאובייקטיבית – פילטר שמסנן את המציאות ומאפשר רק לחלק מסוים ממנה לחדור לתודעתנו. [ח”ש – הרחבה על עיקרון הפוקוס ראה בפרק 3 בספר].

   הנה סרטון קצר מהרצאה שלי שמרחיב עוד על עקרון הפוקוס:

 

יתרה מכך, קיימים עוד שני פילטרים שגם הם מעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלנו:

פילטר אחד הוא המוגבלות של החושים שלנו. החושים שלנו אינם קולטים את כל הפרטים של המציאות המוכרת לנו כיום. לדוגמה, אנחנו רואים רק חלק קטן מספקטרום תדרי האור ושומעים רק חלק מתדרי הקול. בין התדרים שבהם חושינו אינם מבחינים נמצאים תדרי האור: אולטרה סגול, קרני רנטגן וקרני גמא, וטווח תדרי השמע של כלבים, לווייתנים, וחיות נוספות.

גם חוש הריח שלנו מוגבל יחסית לחיות. למעשה, אם נבחן חוש אחר חוש, נראה שאיננו קולטים את כל המציאות האובייקטיבית של העולם, אלא רק חלק ממנה, חלק קטן מאוד. כלומר, יש מציאות שקורית שם בחוץ ואנחנו כלל לא קולטים אותה.

 

הפילטר השני קובע כך: אנחנו נוטים לקלוט דברים שהם בהלימה להשקפת העולם שלנו ולא לקלוט דברים שאינם בהלימה להשקפת העולם שלנו. אלו בעצם הפרדיגמות שלנו שמבעדן אנו תופסים את המתרחש בעולם.

פעמים רבות אנו רואים זאת בהערכתנו לאנשים אחרים. הדרך שבה אנו תופסים אותם מכתיבה את מה שאנו רואים לגביהם. למשל, אם יש לך פרדיגמה שפלוני הוא מוצלח, תראה אז במעשיו “הוכחות” רבות לכך שתחזקנה פרדיגמה זו. מאידך, אדם אחר עשוי לחשוב שאותו פלוני הוא דווקא לא יוצלח, וגם הוא יוכל “להוכיח” זאת ב”עובדות” מתאימות לגבי התנהגותו הלא-יוצלחית של פלוני.

 

פילטר זה דומה לעקרון הפוקוס, אך שונה ממנו בכך שלא מדובר רק בהיבט טכני של התמקדות, אלא גם בהיבט תודעתי עמוק יותר, הקשור למערכת האמונות ולהשקפת העולם שלנו.

דוגמה נוספת לפילטר השני היא הדימוי העצמי שלנו: אנשים עם דימוי עצמי נמוך, נוטים לראות את עצמם כבלתי מסוגלים לבצע פעולות הקשורות במימוש עצמי, כמו למשל – פתיחת עסק. לעומתם, אנשים עם דימוי עצמי גבוה, נוטים יותר לראות את עצמם כמסוגלים לבצע את אותן הפעולות.

על כך אמר הנרי פורד: אם אתה מאמין שאתה יכול, או אתה מאמין שאינך יכול, בשני המקרים אתה צודק.

 

“אנו לא רואים את העולם כמו שהוא, אנו רואים אותו כמו שאנחנו” (אנאיס נין)

אם כך, כבני אדם השקפות העולם שלנו שונות; כל אחד “מרכיב משקפיים” שונים שדרכם הוא רואה את העולם אחרת מאחרים; “המשקף” שדרכו אנחנו רואים את העולם הוא שקובע את חוויית המציאות שלנו.

השאלה היא עם אילו “משקפיים” אנו יוצאים לעולם מדי יום, איך הם עוצבו ואיך נוכל לשנות אותם, כך שהם ישרתו אותנו טוב יותר כדי להצליח ולשגשג. על כך, בהמשך הפרק.

 

שלושת הפילטרים שסקרתי כאן מעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלנו, פשוטו כמשמעו. אנחנו לא רואים את העולם כמו שהוא, אנחנו רואים אותו כמו שאנחנו. בעיניי, זהו אחד הדברים המופלאים בעולם; אנשים שונים רואים דברים זהים באופן אחר, הם נותנים משמעויות שונות לאותן עובדות. אחד יאמר: “יש ירידות בשוק, זה זמן למכור”; השני דווקא יגיד: “זו הזדמנות נדירה, זה הזמן לקנות”. פלוני רואה בהתרחשות מסוימת משבר, אלמוני רואה בה הזדמנות. אחד רואה כישלון, בעוד השני רואה דווקא הצלחה.

תאר לך שכל האנשים היו רואים ומפרשים את המציאות באופן זהה – העולם היה מקום מאוד משעמם לחיות בו, הלא כן? זהו אם כן אחד הדברים היפים בעולם: לכל אחד יש את שלושת הפילטרים, וכל אדם משתמש בהם אחרת ולכן רואה מציאות אחרת; פרשנות סובייקטיבית למציאות אובייקטיבית.

בפרק קט”ו בתהילים כתוב: “עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו“. אכן, כולנו רואים ושומעים. אך אין זאת אומרת שזה גם מה שנקלט בתודעה שלנו, כי שלושת הפילטרים מסננים, מעוותים ומשפיעים על המציאות שאנו חווים.”

עד כאן המובאה מהספר “להתרגל להצליח“.

 

ועכשיו אל המסקנה:

רוב בני האדם אינם מודעים ל-3 הפילטרים הללו. אנו לא מבינים איך אחרים אינם רואים או שומעים את מה שאנו רואים או שומעים. אנו לא מבינים איך פספסנו הזדמנויות. אנו לא מודעים לכך שאם נשנה את הגישה והשקפת העולם שלנו – את הפילטרים שלנו – נוכל גם לשנות את המציאות שאנו חווים לטובתנו, כך שנפיק תוצאות טובות יותר בחיים שלנו.

 

אסיים באמרת הנושא של פרק 3 בספר:

“כשאתה משנה את הדרך בה אתה מסתכל על הדברים, הדברים עליהם אתה מסתכל משתנים”
ד”ר וויין דיאר

 

רוצה לדעת איך לשנות לטובה את הדרך שאתה מסתכל על הדברים?

בשביל זה אתה צריך לקרוא את הספר המלא, או לפחות להתחיל עם 3 הפרקים הראשונים שלו, שניתנים להורדה בחינם מהאתר הזה. לחץ כאן.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “יוצא לאור”:

 

לשדרג את מערכת ההפעלה האנושית

מהו האוטומט שלפיו פועלים בני האדם?

פוסט זה הוא קטע מפרק 2 של ספרי “להתרגל להצליח” המעובד לפוסט.

מהו האוטומט שלפיו פועלים בני האדם?

אני מזכיר בכתביי הרבה את עקרון “האוטומט“. בעקרון זה אני מתכוון לדרך שבה פועלת “מערכת ההפעלה האנושית”. הכוונה היא בעיקר להיעדר הבחירה בהתנהלות היום-יומית שלנו: אנו פועלים בהתאם להרגלים (במובן הרחב של המילה) שרכשנו, פרי החינוך, התרבות וההתנסות שלנו בעולם, נעולים בפרדיגמות שלנו ומשוכנעים שזו הדרך הראויה להתנהל בעולם ואין בילתה, אך לא משיגים את התוצאות שאנו רוצים.

אז מה עושים עם זה? 

Read moreלשדרג את מערכת ההפעלה האנושית

מה קצה גבול היכולת שלך?

קצה גבול היכולת האנושית

אם חשבת שעשית כל מה שביכולתך בכל תחום כדי להצליח, הסרטון המדהים הזה יגרום לך לחשוב על זה שנית…

 

כבני אדם תוכנתנו לחשוב בקטן, לפחד ולא לדעת את יכולתנו האמיתית.

דורות של הורים שחוששים ודואגים לילדיהם העבירו להם זאת יום -יום, מבלי שהתכוונו לכך כלל, וחוזר חלילה – הילדים העבירו זאת כהורים לילדיהם הם.

נתקלתי בזה בפעם הראשונה בשרות הצבאי בצנחנים, שם מלמדים אותך ומוכיחים לך שאתה יכול ומסוגל להשיג הרבה יותר ממה שאתה חושב.

לאחר מכן ראיתי זאת שוב ושוב על עצמי, בהתמודדויות שנראו כבלתי אפשריות, למשל בשינוי הקריירה שלי.

ומאז 2006 אני בתפקיד המאמן שבסרטון: מעודד, תומך, מלהיב ונותן השראה להמוני בעלי עסקים ומשני קריירה שלא האמינו לאן הם מסוגלים להגיע.

על זה נאמר: “יגעת, מצאת, תאמין!”.

אני מזמין אותך לבדוק איך אוכל להיות המאמן שלך כדי להשיג דברים “בלתי אפשריים” בעסק שלך או בשינוי הקריירה שלך. כי “כל יעד עסקי אפשרי” בעיני.

זה היה אפשרי בשבילי, זה אפשרי גם בשבילך!

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “פריצת דרך והצבת יעדים!“:

וידאו – מדוע אני חרוץ ושקדן ובכל זאת אינני מצליח?

אימון עסק ומאמן עסקי

אני מכיר הרבה בעלי עסקים ומנהלים חרוצים ושקדנים שטורחים ימים כלילות על העסק או על הקריירה שלהם, ובכל זאת הם לא מרוויחים את כמות הכסף שהם רוצים ויכולים להרוויח.

הם גם לומדים הרבה כלים וטכניקות להצלחה עסקית, אך כשהם מיישמים אותם משהו משתבש והתוצאות לא מגיעות.

בסרטון הבא אני מציג ב-7:58 דק’ את מודל פירמידת ההגשמה שפיתחתי, שמסביר מדוע זה קורה ומה הפתרון לבעיה:

 

הסרטון מסביר שזה לא מה שתעשה שיקבע את הצלחתך, אלא איך תעשה זאת:

  • מה ההרגלים שיושבים בבסיס העשייה שלך?
  • מהן האמונות המגבילות שיושבות עמוק בפנים ומחבלות בחריצות ובשקדנות שלך?
  • מה המצב הרגשי שלך בשעה שאתה פועל ומקדם את עצמך להצלחה?

התשובה אם כן היא לא בצד הריאלי-פיזי אלא בצד המנטלי-הווייתי.

 

בספר “להתרגל להצליח” אני מסביר את העיקרון של “פירמידת ההגשמה” הרבה יותר לעומק ונותן כלים איך ליישם אותו הלכה למעשה כדי להגשים ולהצליח.הספר הייחודי של חגי שלו, מאמן עסקי ומומחה לשינויים עסקיים
הספר הוא מדריך מעשי מלא למנהלים ובעלי עסקים שעונה על השאלות:
– איך תוכל להפוך להיות האדם שמשיג את התוצאות שאתה רוצה להשיג?
– איך תיצור את התשתית ההווייתית האופטימלית, אותו Being שאני מדבר עליו בסרטון, שעל בסיסו תוכל לפעול (Doing) בצורה אפקטיבית כדי להגשים ולהצליח?

 

הספר יצא לאור בחודש יוני 2015 וניתן לרכישה בלינק הזה – לחץ כאן לרכישת הספר
ואם ברצונך במסגרת הליווי הכי טובה שלי למימוש עקרונות הספר הלכה למעשה בחיים ובעסקים,
תן קליק על הלינק הזה

 

אהבת? מומלץ להעביר לחברים, לשתף בפייסבוק ולהגיב ממש כאן למטה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “יוצא לאור“:

וידאו – כלים מנטליים מנצחים לשיווק ומכירה מוצלחים

כלים מנטליים לשיווק ומכירות

אם יצא לך להשתתף בסדנאות או קורסים שמלמדים שיווק ומכירות, בוודאי למדת ותרגלת שלל כלים שיעזרו לך במכירה: מהם העקרונות של מכירה כלים מנטליים לשיווק ומכירותאפקטיביתאיך להציג את עצמך בדרך שיווקית, איך לנהל שיחה טלפונית עם לקוח פוטנציאלי, איך לנהל פגישת מכירה, איך לתמחר את המוצרים והשירותים שלך, איך לטפל בהתנגדויות, ועוד שלל כלים, כולם חשובים ומועילים.

על רובם של כלים אלו כבר כתבתי בבלוג שלי, ותוכל לגשת אליהם דרך הלינקים הנ”ל או ישירות בקטגוריית השיווק והמכירות בבלוג, הכוללת נכון לכתיבת פוסט זה 32 פוסטים, ועוד היד נטויה…

ואם אתה חרוץ ושקדן, בוודאי שיפרת מאד את מיומנויות השיווק והמכירה שלך בעקבות הכלים שלמדת.

אך האם אתה שבע רצון מהשיווק שלך? האם אתה מפיק את התוצאות שאתה רוצה בשיווק ובמכירות, מצליח לגייס מספיק לקוחות ומרוויח את כמות הכסף שאתה רוצה ויכול להרוויח?

 

אני יודע מניסיון של עבודה עם מאות אנשים שאצל מרבית בעלי העסקים התשובה היא שלילית.
והסיבה לאי מיצוי הפוטנציאל שלהם בשיווק ומכירות היא לרוב לא כלים וטכניקות שמלמדים בקורסים למכירות.

Read moreוידאו – כלים מנטליים מנצחים לשיווק ומכירה מוצלחים

שבע סיבות מדוע אינך ממצה את מלוא הפוטנציאל האנושי שלך

אימון עסקי ומאמן עסקי

עם ההתקדמות בכתיבת הספר שלי, מתבהרים ומתחדדים לי דברים ותובנות, שכולם יבואו לידי ביטוי בספר.אימון עסקי ומאמן עסקי
לאורך כתיבתו, אני מביא לך פלשים ממנו שיועילו ויקדמו אותך כבר עכשיו בחייך בכלל ובעסק או בקריירה שלך בפרט.

כזו היא התובנה היום. אני עומד לפרוס בפניך את הסיבות העיקריות מדוע אנשים ממצים רק 7-15% מהפוטנציאל שלהם.
חשוב על זה, יש לנו 100% פוטנציאל ואנו מממשים רק כעשירית ממנו. זה כמו שהמחשב שלך עובד על 10% מיכולת העיבוד שלו או הרכב שלך נוסע רק ב-10% מהמהירות המקסימלית שלו.

אתה בוודאי אומר לעצמך כעת: ומה אם הייתי יכול אפילו רק להכפיל ולשלש את מיצוי הפוטנציאל שלי? חשוב מה זה היה עושה לתוצאות שלך ולהצלחה שלך…


1.  כוחו של המוח הלא מודע

בפרק 6 של הספר אני עוסק במסתרי המוח שלנו. אותה מסה של 1.5 ק”ג בגודל של אגרוף שאחראית על התפקוד שלנו, התפקוד של בן האנוש, המערכת הכי מורכבת ביקום. ולמוח הזה יש חלק נסתר, לא נגיש, שהוא מחשב העל האמיתי שלנו – המוח הלא-מודע. יתרה מכך, 95% מהתוצאות שלנו נקבעות ע”י חלק זה. מהו המוח הלא-מודע ואיך בכל זאת אפשר לגשת אליו כדי לתכנת את עצמנו להצלחה? על כל זאת ועוד בפרק 6 על 6,900 מילותיו.
אם כן, הסיבה הראשונה שאנו לא ממצים את מלא הפוטנציאל שלנו היא שאנו לא יודעים לגשת למוח הלא-מודע שלנו ולרתום אותו כדי שיסייע לנו להצליח.

 

 2.  האם מותר האדם מן הבהמה?

כותרת פרובוקטיבית זו בחרתי לשים בראש פרק 7 בספר. מקובל לחשוב שאנו נעלים מן הבהמה בעיקר ביכולת הבחירה שלנו – לבני האדם יש יכולת לבחור בתגובתם בכל רגע ורגע. אך מה אם אנו פועלים באוטומט? מה אם מעשינו מתוכנתים בהתאם לחינוך שקיבלנו ולתרבות שספגנו במהלך חיינו? מה אם איננו ממש בוחרים בדרך כלל אם לכעוס, אם להחליט, אם להגיב, ואנו עושים זאת בצורה אוטומטית, ללא חשיבה, בהתאם לפרדיגמות והאמונות שסיגלנו לעצמנו במוח הלא-מודע? בקבלה אומרים שאנו 90% מהזמן באוטומט. ובאוטומט, אין בחירה. אם כך, לא ממש מותר האדם מן הבהמה, והנה הסיבה השנייה מדוע איננו ממצים את מלא הפוטנציאל שלנו – אנו פועלים לרוב באוטומט ולא מממשים מספיק את יכולת הבחירה. איך כן לממש את יכולת הבחירה? הכנס הרבה יותר התבוננות עצמית לחייך. קרא זאת בפוסט הבא.

 

 3.  “כשאתה משנה את הדרך בה אתה מסתכל על הדברים, הדברים עליהם אתה מסתכל משתנים”

אמרה זו של ד”ר וויין דיאר מהווה את אמרת הפתיחה של פרק 3 בספר. בפרק זה אני דן, בין היתר, ב-3 פילטרים שלנו שמעוותים את המציאות האובייקטיבית בדרך לתודעה הסובייקטיבית שלנו:
הפילטר הראשון הוא המוגבלות של החושים שלנו. החושים שלנו לא קולטים את כל המציאות שסביבנו: אנו לא רואים את כל תדרי האור (למשל: אינפרה-אדום, גלי רדיו, אולטרה-סגול), לא שומעים את כל תדרי הקול (כמו למשל תדר גבוה שכלבים שומעים), חוש הריח שלנו מוגבל יחסית לחיות וכך הלאה לגבי כל חוש.

הפילטר השני הוא עקרון הפוקוס, לו ייחדתי לאחרונה פוסט נפרד. במשפט אחד: מה שאנו מתמקדים בו גדל וממלא את עולמנו, ובשאר הפרטים שמסביב כלל איננו מבחינים.

הנה המחשה של עקרון הפוקוס בהרצאה שהעברתי:

הפילטר השלישי אומר שאנו קולטים בסביבתנו רק מה שהוא בהלימה להשקפת העולם שלנו. כך שאם למשל הדימוי העצמי שלי נמוך, אני כל הזמן מקבל “הוכחות ועובדות” לכך מהסביבה.

התוצאה המשולבת של 3 הפילטרים הללו שאנו בצורה לא מודעת רואים את העולם כמו שאנחנו, בצורה מאד סובייקטיבית, ולא כמו שהוא. וזו הסיבה השלישית מדוע איננו ממצים את מלוא הפוטנציאל שלנו.

 

4.  צורך מופרז בשליטה, התנגדות ושיפוטיות

שלושת המושגים הנ”ל מאד קשורים זה לזה וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו וראוי לפוסט נפרד. ואכן, כתבתי כבר על ההתנגדות ועל השיפוטיות. שתי אלו האחרונות הן התנהגויות אוטומטיות שתוקעות מקלות בגלגלים של ההצלחה ופוגעות במיצוי הפוטנציאל האנושי שלנו. דומה להם הוא הצורך בשליטה.

אנחנו כבני אדם רוצים מאוד לשלוט בכל הדברים שקורים סביבנו. במערכון הידוע של “הגשש החיוור” מונה אוהד בית”ר ירושלים את הדרישות שלהם כאוהדים של הקבוצה: “אנחנו גם רוצים לקבוע, פעם אחת ולתמיד, מי יהיה השחקנים, מי יהיו המאמנים, מה תהייה התוצאה, ומה יהיה מזג האוויר…“. כאן אנו צוחקים בהנאה למשמע האבסורד. אך האבסורד האמיתי הוא שרובנו נוהגים כך ביום-יום שלנו. כי בכל פעם שאנו מקטרים, מתלוננים ומתייחסים למשהו שאינו בשליטתנו כ”לא בסדר” (מזג האוויר, הדרך שבה גידלו אותנו הורינו, הטעות שעשינו בגיל עשרים ושתיים כשלא…), אנו יורדים מתחת לקו, ופוגעים פגיעה אנושה בהצלחתנו.

אם כך, צורך מופרז בשליטה, התנגדות אוטומטית ללא אבחנה ושיפוטיות כלפי אחרים ועצמית, הם הסיבה הרביעית מדוע אנו לא ממצים את מלוא הפוטנציאל האנושי.

 

5.  רגשות שליליים לא נשלטים

כמה פעמים אנו נמצאים מתחת לקו, חסרי אנרגיה וחשק כדי ליזום ולפעול לקידום מטרותינו?
בפוסט נפרד הסברתי איך הרגשות שלנו הן לעולם התוצאה של המחשבות. מודל אפר”ת הידוע מסביר זאת.  הבעיה היא שאיש לא לימד אותנו איך לשלוט במחשבות. התוצאה היא שהמחשבות הן אוטומטית, נסבות לרוב כברירת מחדל על הבעיות והקשיים שלנו בחיים, ולכן רובינו חווים רגשות שליליים בלתי נשלטים. זו הסיבה החמישית מדוע איננו ממצים את הפוטנציאל שלנו.  אם כך, המפתח הוא ללמוד באמצעות מודל אפר”ת לשלוט במחשבות וכך להקטין במידה ניכרת את הרגשות השליליים. התוצאה תהייה שנוכל לשהות יותר מעל לקו עם אנרגיה גבוהה יותר שתאפשר לנו לפעול וליזום באופ”ק חיובי (אפקטיביות, פרודוקטיביות וקונסטרוקטיביות).

 

6.  מיקוד שליטה חיצוני

יש לנו תכונה מאוד אנושית, והנה היא בפשטות: אנו מצפים שיקרה לנו משהו טוב בלי שנצטרך לעמול בשבילו.

לדוגמא: אנו מחכים שנזכה בפיס, מחכים שהדוד העשיר מאמריקה ימות (חס וחלילה), או שפתאום תבוא לנו איזו שהיא הארה, נתעורר מאיזה שהוא חלום בלהות ונגלה שכל הקשיים שלנו נעלמו. זהו מנגנון מובנה היטב בתוכינו, כעין “פצצת חיוביות מתקתקת “, שכל הזמן חיה ואנו מאמינים שהיא עתידה יום אחד “להתפוצץ”, ולפתע כל הדברים הטובים יקרו מעצמם.
באנגלית זה נשמע מצוין: …Some Day, Some Time

צר לי לבשר לכם שהציפייה הזאת מטרפדת אותנו, מעכבת והיא הסיבה השישית מדוע איננו ממצים מלא הפוטנציאל שלנו. בשפה המקצועית קוראים לזה “מיקוד שליטה חיצוני”. מפאת חשיבות הנושא, ייחדתי לכך סדרה של 3 פוסטים אותם תוכל לקרוא כאן. הפתרון הוא כמובן קודם כל להבין שיש לנו יכולות להתמודד עם כל אתגר וקושי בחיינו. ואז, לקחת אחריות מלאה על חיינו ולראות את עצמנו כגורם היחידי והבלעדי להצלחתנו.

 

 7.  זה לא מה שתעשה שייקבע את הצלחתך, אלא איך תעשה זאת

בסיבה זו אני עוסק בהרחבה בפרק 2 בספר שבאפשרותך להוריד בחינם בלינק הזה.

זה לא מה שבעלי העסקים או מנהלי הקריירה יעשו שיקבע את הצלחתם, אלא איך הם יעשו זאת: מה המצב הרגשי שלהם? מה ההרגלים שיושבים בבסיס עשייתם? מהן האמונות המגבילות שיושבות עמוק בפנים ומחבלות בחריצות ובשקדנות שלהם? במילים אחרות התשובה היא לא בצד הריאלי-הפיזי אלא בצד המנטלי-ההווייתי.

בפוסט נפרד הצגתי מודל שאני משתמש בו כדי להסביר זאת וקורא לו “פירמידת ההגשמה“. היעדר התובנה שאנו קודם כל Human Being, שהכל מתחיל ב- Being, ושאת ה- Being הזה אפשר לפתח ולרתום לטובתנו, היא הסיבה השביעית מדוע איננו ממצים את מלוא הפוטנציאל האנושי שלנו.

 

— הבשורה הטובה היא שיש דרכים להתמודד עם כל המעצורים הללו; יש דרכים להגדיל פי כמה את מיצוי הפוטנציאל האנושי שלנו, לשגשג ולהצליח; בכך בדיוק עוסק הספר שלישהפרקים הראשונים שלו  זמינים להורדה בחינם. לחץ כאן כדי להוריד את הפרקים ולקבל גם שפע תכנים משלימים ומעשירים להתפתחות האישית שלך.

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

להרחבה על נושא זה ראה את הסרטון שבע דרכים למצות את הפוטנציאל העסקי שלך ולהצליח

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “פיתוח אישי“:

להתמקד בעיקר = להתקדם באופן ניכר

איך להיפטר משיפוטיות עצמית

[פוסט זה הינו קטע ערוך לפוסט מתוך פרק מס’ 3 בספר שלי “להתרגל להצליח”עיקרון הפוקוס באימון עסקי

עד כמה המיקוד שלנו משפיע על היכולת שלנו להשיג תוצאות ולהצליח?
הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. פוסט זה מסביר מדוע.
ואתחיל עם מבוא קצר שמסביר איך עובד המוח המודע שלנו.

 

יכולתו המוגבלת של המוח המודע

המוח המודע שלנו, בו אנו משתמשים בשגרת יומנו לחשיבה ופעולות קוגניטיביות, יכול לטפל בדבר אחד בלבד בכל רגע נתון. כלומר, בניגוד לסברה של הרבה אנשים, בני האדם אינם מסוגלים לתפקד בריבוי-משימות (מולטי-טסקינג), אלא אם בו בזמן מבוצעות גם משימות בצורה אוטומטית, כהרגל, על-ידי המוח הלא-מודע.

לדוגמה: בוודאי קרה לך שנהגת בדרך הביתה שקוע במחשבות או עסוק בשיחת טלפון, ופתאום הגעת הביתה מבלי לזכור את הדרך. ברור שראית את הדרך ובכל זאת אינך זוכר אותה. מדוע? מכיוון שמי שנהג ברכב הוא המוח הלא-מודע שלך (הרגל אוטומטי). המוח המודע שלך היה עסוק בדבר אחד ולכן הוא לא היה מסוגל לעסוק בעוד דבר – “לראות” את הדרך.

דוגמה אחרת: כשאתה פוגש אדם שאינך מכיר, אומר את שמך והוא אומר את שמו, האם קרה לך שאחרי זמן מה אתה פתאום שם לב שבעצם לא קלטת את שמו? אוזניך שמעו, אך המוח המודע שלך לא קלט, כי הוא היה עסוק במשהו אחר: אולי במבוכה שחשת בעת ההיכרות עם אדם זר, אולי בחזות של האדם שמולך, או אפילו סתם בטרדות היום-יום . יתרה מכך, לפעמים זה קורה לא רק עם מילה בודדת כמו השם של האדם שמולך, אלא עם קטע שלם מדבריו. המחשבה שלך נודדת, מעסיקה את המוח המודע שלך, ואז הוא אינו קולט את דברי בן השיח שלך.

דוגמאות אלו ורבות אחרות מלמדות אותנו שהמוח המודע שלנו יכול לקלוט ולעסוק אך ורק בדבר אחד בו בזמן. אגב, בניגוד למה שמקובל להאמין, כלל זה נכון גם לגבי נשים. יכולתן לריבוי משימות באה לידי ביטוי רק אם בצד הפעלת המוח המודע (למשל – בשיחת טלפון), הן עוסקות במלאכה אחרת שגרתית, שהיא הרגל המבוצע על ידי המוח הלא-מודע שלהן. ייתכן ונשים גמישות יותר במעבר מהיר של המוח המודע שלהן מעניין לעניין, אך זהו נושא אחר שאינו מענייננו כאן.

 

“במה שאתה מתמקד, לשם אתה מתקדם” אלכס זיו

מכאן, ברור שהשאלה במה עסוק המוח המודע שלנו בכל רגע היא קריטית. כי זה הדבר שממלא את תודעתנו ותופס את תשומת לבנו, בעוד שדברים אחרים, חשובים ככל שיהיו, נדחקים הצדה ונזנחים.
זהו עקרון היסוד הראשון לגבי “מערכת ההפעלה האנושית“, אותו אני מכנה עקרון הפוקוס.
עקרון זה אומר בפשטות: מה שאתה מתמקד בו ממלא את עולמך ו”גדל”, בעוד כל שאר הדברים בעולמך לפעמים “לא קיימים”.

לפני שנרחיב על עיקרון הפוקוס ועל משמעותו, בואו נראה עוד כמה דוגמאות לקיומו בחיינו:
למשל, אנחנו אומרים שאישה בהריון רואה סביבה עוד נשים בהריון; או אם קנית רכב מסוג מסוים, אתה פתאום רואה הרבה מכוניות כאלו.

הנה סרטון שמדגים מטפורה על עיקרון הפוקוס:

 

הנה גם סיפור אישי שלי הממחיש בצורה נפלאה את עיקרון הפוקוס:
ערב אחד התקשרה אלי בתי בשעה עשר בלילה וביקשה שאקנה לה מברשת שיניים. היא בדיוק חזרה ממחנה צופים ולמחרת היתה צריכה לנסוע למחנה נוסף, כאשר בדרך איבדה את מברשת השיניים שלה. בשעה בה היא התקשרה אלי בדיוק יצאתי לדרכי הביתה, מיד לאחר שסיימתי אימון ספורט במכון בגבעתיים, בו אני מתאמן פעמיים בשבוע כבר עשר שנים. מיד התחלתי לגלגל במוחי את הדרך הביתה, תוהה איפה אמצא בשעה הזו סופרמרקט פתוח בו אוכל לקנות את מברשת השיניים. מסקנתי היתה שאצטרך לסטות מהדרך הרגילה והקצרה הביתה, אך אמרתי לעצמי: “שים לב לדרך, אולי בכל זאת תמצא סופרמרקט פתוח בשעה הזו”.

לא עברו שניות ספורות והגעתי לפנייה ימינה, מקום שכבר הייתי בו כאלף פעם. כהרגלי הבטתי שמאלה כדי לראות אם בא רכב לפני שאני פונה, ואז גיליתי להפתעתי ממש מולי את “מינימרקט החברים“, פתוח, מוכן ומזומן בשבילי. עד אותו רגע, למרות שעיני הביטו לכיוונו אלף פעם, “לא ראיתי” את המינימרקט. כמובן, הוא היה קיים שם תמיד, אך עד כה התודעה שלי לא חיפשה אותו, כי לא הייתי צריך סופרמרקט בשעות האלו בעבר ולכן גם לא הבחנתי בו; עד הרגע בו הייתי זקוק לו.
שמח וטוב לב קניתי את מברשת השיניים עבור בתי ושוב נוכחתי, בפעם המי יודע כמה, עד כמה עוצמתי הוא עקרון הפוקוס.

בטוחני שגם לך ישנן לא מעט דוגמאות ליישום העיקרון הזה בחייך.

הנה עוד דומה מהרצאה שהעברתי:

 

אז מה אנו למדים מעיקרון הפוקוס?

רוב בני האדם לא מודעים לעקרון הפוקוס. לכן, הם אינם רותמים אותו לטובתם, בהתמקדות בדברים החשובים להם בחיים. במקום זאת, הפוקוס שלהם הוא אוטומטי והרבה פעמים מופנה דווקא לקשיים ולבעיות בחיים, מגדיל אותם, תופס את תודעתם, ומונע מהם לראות את ההזדמנויות והאפשרויות העומדים לפניהם.

אם נבחן זאת בתשומת לב, ניווכח שמינקות ועד בגרות, אין מספיק איזון בין החיובי והשלילי בתקשורת ובתרבות שלנו. עודף פוקוס על השלילי “מגדיל” אותו, ממלא את שגרת יומנו, מעסיק את המוח המודע שלנו שיכול לעסוק רק בדבר אחד בו-זמנית, דוחק את החיובי, מפעפע למוח הלא-מודע של מרבית האנשים, וכך “מתכנת” אותם לשליליות. ומעל לכל, התנהלות זו היא אוטומטית ונעשית בחוסר מודעות באשר להשלכותיה ההרסניות.

המסקנה הבלתי נמנעת היא שרוב בני האדם אינם ממצים את הפוטנציאל שלהם מכיוון שהם מפוקסים יותר על הסכנות והסיכונים בחייהם, על השלילי, החששות והאפשרות להיכשל, מאשר על האפשרויות, על ההזדמנויות, על החיובי, על ההצלחה, ועל מה שעובד בחייהם. בהיעדר מספיק פוקוס על חיובי- ההצלחה, השגשוג, הרווחה, שביעות הרצון והאושר שלהם בחיים נפגעים.

 

הדבר דומה ללוליין על חבל שחושב כל הזמן על סכנת הנפילה. נכון, הוא בשלב זה או אחר באמת ימעד וייפול…
לכן, בכל תהליך שינוי עלינו קודם כל להיות מודעים לעיקרון הפוקוס, להתבונן בפוקוס האוטומטי השלילי שלנו תוך הכרה בנזק שהוא גורם במוח המודע שלנו, ולבחור לשנותו ולהתמקד בחוזקות שלנו, במה שעובד בחיינו, באפשרויות ובהזדמנויות.

אסיים פוסט זה עם אמרתה של הלן קלר סופרת ופעילה חברתית אמריקאית, שנודעה בזכות התמודדותה במגבלותיה בהיותה חירשת-עיוורת, מגיל צעיר מאוד:

תמיד כשנסגרת דלת אחת, נפתחת דלת אחרת. הבעיה בנו בני האדם שאנו נשארים בוהים בדלת הסגורה ולכן איננו רואים את זו שנפתחה“.

באפשרותך לקרוא עוד בספר שלי בפרקים הראשונים של הספר שניתנים להורדה בחינם בלינק הזה.

או לקנות את הדבר האמיתי, כל הספר – לחץ כאן לרכישת הספר

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “יוצא לאור!“:

מאיפה היה לך האומץ?

אומץ לשינוי קריירה

מאז השינוי שלי ב-2005 ובעיקר לאחר ההוצאה לאור של הספר שלי – להתרגל להצליח, שואלים אותי רבים:

אומץ לשינוי קריירה
כל שינוי הוא אתגר

“מאיפה היה לך את האומץ לעזוב משרה טובה והכנסה נדיבה, ללא אלטרנטיבה תעסוקתית?”

בפוסט זה אענה על השאלה ואתן לך השראה להתמודד ביתר הצלחה עם שינויים בחייך.

 

 

זה בכלל לא האומץ

האמת, בכלל לא הרגשתי אמיץ בעת שבחודש נובמבר 2005 החלטתי להתפטר מעבודתי כמעט בהחלטה של רגע. הייתי כל כך עסוק בתסכול, כאב וחוסר אונים, שפשוט הייתי חייב לברוח מהם, רחוק ככל האפשר. השנתיים הקודמות, ובעיקר החודשיים האחרונים, כל כך השפיפו אותי, שהייתי חייב להשתחרר מעניבת החנק של המציאות האומללה שהייתי בתוכה.
מסתבר, שכשאדם מאד לא מאושר בהווה שלו, הוא מוכן “למעשי התאבדות” רק כדי לברוח מהכאב. כתבתי על כך בעבר בפוסט הכאב דוחף אותך עד שהחזון שלך מושך אותך, שמסביר היטב את הרעיון.

כך, מצאתי את עצמי ללא עבודה, אבל עם חופש לנשמה וסקרנות כלפי מה צופן לי העתיד. כמובן, גם לא מעט פחדים היו שם. כמפרנס עיקרי במשפחתי שתלוי בהכנסה השוטפת למחייה, חששתי מה יקרה כאשר יאזלו חסכונותיי. אך שוב, הבריחה מהכאב היתה מטרתי העיקרית והיא האפילה, בשלב זה, על הפחד.

 

אין הפחדן למֵד

אם כך, תסכול וכאב הם דרך מצוינת להתגבר על הפחדים, לקבל בּוּסט רגעי של אומץ, להחליט ברגע, ולהתחיל שינוי משמעותי.

רגע אח”כ, צריך משאבים אחרים כדי להמשיך את תהליך השינוי. הנה כמה מאלו שאני השתמשתי בהם באותם ימים של חוסר וודאות וחיפוש דרכי בקריירה:

תעוזה

אבן שושן מגדיר תעוזה כ”גבורה נפשית”. האמת, כולנו גיבורים. לכולנו יש “סיפורי גבורה” כתוצאה מאירועים שחווינו במהלך חיינו. כולנו ידענו בעבר להתחבר לרוח האדם שבנו ולעשות דברים מופלאים, גם אם קטנים ורגעיים. לרוב, אלו לא נראים לנו כמעשי גבורה. “בסך הכל רציתי לחזור הביתה בשלום” אנו נוהגים לומר…

הרעיון שלי פשוט: התמקדו באפשרות, בהזדמנות, במה שעובד בחייכם, בחצי הכוס המלאה. זהו “עיקרון הפוקוס”, עליו אני מרחיב בפרק 3 בספר שלי. במקום לעסוק בפחדים, התמקדו במה לעשות כדי לשפר את מצבכם. גישה זו היא תעוזה במיטבה, היא מחוללת “סיפורי גבורה”. זהו גם המאפיין של אנשים מצליחים, לכולנו יש את זה, ובאפשרותנו להתחבר לעוצמה זו של רוח שאדם שלנו באמצעות עיקרון הפוקוס.

 

שבירת פרדיגמות

כתבתי על פרדיגמות וחשיבותן בתהליך השינוי בפוסט לבצע שינוי עם פרדיגמות חדשות. כאן אני רוצה לשתף בפרדיגמה אחת מרכזית שתקעה אותי. רק כששחררתי אותה,  נפתח לי פתח רחב לשינוי, דרכו גם מצאתי תעצומות נפש לבצעו הלכה למעשה.

כשכיר, עם מנטליות של שכיר, הייתי מאד תלוי במשכורת הדשנה שלי (מעל 30,000 ש”ח לחודש עם רכב ותוספות נדיבות, ביוקר המחיה של שנת 2005). הפרדיגמה שתקעה אותי היתה: “עד שאני לא מוצא מקור הכנסה חלופי באותו סדר הגודל אני לא עושה שינוי”. קל לראות שאין כמעט מצב לשנות עיסוק ולפתוח עסק חדש עם הכנסה מידית כזו.  ולכן, רק כאשר שיניתי את הפרדיגמה ואמרתי לעצמי: “זה בסדר לאכול את החסכונות בטווח הקצר כדי שאוכל למצוא את ייעודי ולפתח מקור הכנסה חלופי”  – הפכתי למוכן מנטלית להתמודד עם השינוי.

מה הפרדיגמה התוקעת שלכם? היעזרו בכלי שאלון מיפוי פרדיגמות שבבלוג שלי כדי לשנות אותה.

 

האדם מחפש משמעות

ספרו של ויקטור פרנקל “האדם מחפש משמעות” נתן לי אנרגיה ותנופה. הבנתי שללא משמעות חדשה בקריירה שלי אתקשה לפעול ולחזור למעגל העבודה. לכן, כאשר גיליתי את הייעוד שלי כארבעה חודשים לאחר שסיימתי את עבודתי כשכיר, רווח לי מאד וחיי התמלאו בתוכן חדש. תוכן זה, ההכרה שהייעוד שלי הוא לאפשר לאנשים מסביבי למצות את הפוטנציאל העסקי שלהם כדי להרוויח יותר כסף,  עזר לי מאד  להתמקד בעשייה אפקטיבית שהניבה תוצאות. ייעוד היא מילה מורכבת, אך שורשית ובסיסית. היום, ברור לי שלכל אדם יש ייעוד בחיים ואחד האתגרים הגדולים שלנו זה למצוא אותו. בדיוק לשם כך פיתחתי את התהליך “מצא את ייעודך“.

וזו גם עצתי למי מיכם שמתברבר בחייו בכלל ובקריירה שלו בפרט. חפשו את המשמעות בחיים שלכם, את הייעוד, את ה”מה” שידליק אתכם, שייתן לכם את התעוזה להתגבר על הפחדים ולהשיג תוצאות יוצאות מהכלל. זה המתכון לפיו אנשים רגילים עושים דברים בלתי רגילים. אני מאד מזדהה עם אמרתו של ניטשה שרלבנטית כאן מאד:  “מי שיש לו בעבור מה לחיות יכול לסבול כל איך“.

 

תמיכה מהסביבה

3 גורמים תמכו בי בימי השינוי הראשונים וסייעו לי מאד לעבור את התקופה הקשה:

  • אסנת זוגתי היתה לצידי ותמכה בי. היא הזכירה לי את יכולותיי, את הישגיי בעבר והאמינה ביכולתי להתגבר על המשבר ולא לוותר. “תודה אסנתי”, כבר אמרתי?  😀
  • הקפתי את עצמי באנשים שחוו שינוי כמוני וידענו לתמוך ולהעצים איש את רעהו. דווקא המקום של לתמוך באחרים ולסייע להם נותן לנו לעיתים עוצמות מופלאות.
  • ניתקתי את עצמי מתלאות העולם והתמקדתי בתכנים מעצימים. מדובר בספרים, תוכניות וחומרים שונים שאספתי באינטרנט, בכתב, באודיו ובוידאו. כולם נתנו לי השראה, פתחו לי אופקים ללמידה חדשה, והכניסו אותי עמוק לתהליך מרתק של התפתחות אישית, צמיחה וגדילה.

אלו אם כן כמה דרכים כדי לאזור אומץ ולהתמודד בהצלחה בנתיבי השינוי שלכם.

אסיים פוסט זה עם אמרתו של גנדי, איתה גם בחרתי לפתוח את הפרק הראשון בספרי: “היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם“.

באפשרותך לקרוא את סיפור שינוי הקריירה המלא שלי בפרקים הראשונים של הספר שלי שניתנים להורדה בחינם בלינק הזה.

קרא עוד באתר זה על אימון לשינוי קריירה – איך אוכל לסייע לך לעשות שינוי קריירה כמו שאני עשיתי.

 

הספר המודפס או הדיגיטלי בהנחה ניתנים לרכישה בלינק הזה – לחץ כאן לרכישת הספר

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “יוצא לאור!“:

“עד שזה לא מושלם אני לא משחרר”

פרפקציוניזם

השבוע נפגשתי עם לקוח שלי בשם צ’רלי (שם בדוי) לפגישה מס’ 4 בתוכנית האימון העסקי שלו. מה שעמד ברקע זה אי עמידתו במשימות התוכנית עד כה.

המחויבות שלי ללקוח במקרה זה היא לברר את השורשים לכך, לסייע לו להיכנס לתוכנית ולהתחיל לבצע את המשימות. פרפקציוניזם

 

אני חייב להודות שמקרים כאלו הם די שכיחים. למרבית האנשים, שינוי מעורר התנגדות פנימית, בוודאי מנטלית ולעיתים גם פיזית (=כימיה בגוף), והתוצאה היא חבלי לידה בהתמסרות לתהליך האימון והפקת המירב ממנו.
בדר”כ, הדרך שלי לסייע ללקוח להיכנס לתוכנית היא באמצעות מיקוד שליטה פנימי. לא ארחיב כאן עוד על כך, רק אומר שמדובר בנכונות הלקוח לקחת אחריות מלאה לתהליך ולהפסיק “לחכות למשיח” – שדברים טובים ייקרו לו מבלי שיצטרך לטרוח ולעמול כלל…

בהתאם, שוחחתי עם צ’רלי על מחויבות, אחריות והתמודדות עם ההתנגדות המוטבעת בנו לשינויים. לצערי, לא פגעתי 🙁 . הלכתי שולל אחרי הפרדיגמה הרגילה שאני מכיר, אך היא לא הסבירה את הסיטואציה.

 

ואז הגיעה שאלת המפתח:

שאלתי את צ’רלי: “מה באמת מעכב אותך לשלוח אלי את המשימות?“. צ’רלי ענה: “עד שזה לא מושלם אני לא משחרר“. כאדם שהיה חולה בעבר “במחלה”, מיד הבנתי שצ’רלי הוא פרפקציוניסט, ושפרדיגמת הפרפקציוניזם תוקעת את ביצוע המשימות ואת תהליך השינוי. מכאן, הדרך לשחרור התקיעות ברורה, כפי שתקראו בפוסט זה.

למותר לציין שפרפקציוניזם הוא הרגל תוקע, כי בעידן שבו אף פעם אין לנו מספיק זמן כדי לעמוד בכל משימותינו, הפרפקציוניזם תובע הרבה יותר מידי זמן ומשאבים לכל משימה, קטנה כגדולה, פוגע בהספק שלנו ומכאן גם בתוצאות שאנו מפיקים.

מטרת פוסט זה לתת כלים להתמודד עם פרפקציוניזם ולהתגבר עליו. 

 

להחליף את הפרדיגמה

ראשית, פרפקציוניזם מוגדר במילון אבן שושן כ- “הַשְּׁאִיפָה לִשְׁלֵמוּת, הַנְּטִיָּה לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר בָּאֹפֶן הַמֻּשְׁלָם בְּיוֹתֵר”. ההגדרה שלי לפרפקציוניזם היא קצת שונה: “היכולת לראות ולזהות דברים שאף אחד אחר לא רואה, או שלאף אחד זה לא חשוב, ולתקן אותם“. מהגדרה זו ברור שאין בגישה פרפקציוניסטית תועלת לסביבה, ואם רק בהשקפת העולם שלנו עסקינן, אז אין שום סיבה שלא נשנה אותה כדי להפוך את עבודתנו לכזו עם אופ”ק חיובי: אפקטיבית, פרודוקטיבית וקונסטרוקטיבית.

בהתאם, פרפקציוניזם הוא פרדיגמה. ופרדיגמות אפשר לשנות לפי השיטה שהארתי בפוסט נפרד. מהן אם כן הפרדיגמות החדשות שכדאי לאמץ במקום פרפקציוניזם? הנה כמה הצעות:

  1. מושלם זה לא פרקטי, אני יסודי ומקפיד על הפרטים עד המקום שבו אחרים לא מבחינים בהבדל
  2. גם 90% זה טוב מאד
  3. אני מקפיד על העיקר ומוכן לוותר על הטפל

כאמור, אני מפנה אתכם לפוסט הפרדיגמות כדי ללמוד איך משנים פרדיגמות.

 

התמקדו במסר, לא בטעויות

לרובינו יש נטייה אוטומטית לטפל בבעיות בחיינו ולסלק אותן. הבעיה היא שעיסוק בבעיות מגדיל אותן ומונע מאיתנו את היכולת להתמקד בפתרונות. בפשטות, עיקרון הפוקוס אומר שהמוח המודע שלנו יכול להתמקד אך ורק בדבר אחד: או בבעיות או בפתרונות שלהן, אך לא בשתיהן בו זמנית. בהתאם, לבעלי פרדיגמת הפרפקציוניזם, אני ממליץ להתמקד בשאלה האם המסר שלנו עבר, האם הצד השני מבין, האם הלקוח שבע רצון, והאם הצלחנו להבהיר את כוונותינו. או אז, נראה ונטפל בדברים חשובים בהרבה מתיקון נוסף פה או שם, שאיש מלבדינו אינו מבחין בו.

 

 לא כל טעות היא כישלון

החינוך שקיבלנו מבקר בעוצמה רבה טעויות. זה לא לגיטימי בתרבות שלנו לטעות. על טעויות מענישים: מערכת המשפט, ההורים, המחנכים והמנהלים במקומות העבודה. במאמר מוסגר נגיד שגישה זו מעודדת בינוניות, כי רובינו קודם כל רוצה להימנע מכאב (=טעות) לפני שאנו חווים הנאה הכרוכה בהישג ובהגשמה. בהקשר לפרפקציוניזם, קל לראות שלפרפקציוניסטים עדיף להימנע מטעות בכל מחיר, והמחיר כאמור גדול מאד.
לכן, הדרך להירפא מפרפקציוניזם היא לשנות את הפרדיגמה לגבי טעויות. לא כל טעות היא כישלון, כפי שלעיתים קרובות אנו מפרשים בתרבות שלנו. אמירות כמו: “נכשלתי בבחינה, נכשלתי בטסט, כשלתי בביצוע תפקידי”, ועוד, מרמזות על הגזמה רבה בפרשנות. אז גבירותיי ורבותיי, בואו נכיר בכך שלא כל טעות היא כישלון; שטעות היא לגיטימית ובכלל מאפיינת אנשים מצליחים; והאמרה הבאה היא אולי קלישאה, אבל מאד משקפת את המציאות:
מי שלא לוקח סיכון, לא מעז. מי שלא מעז, לא מנסה. מי שלא מנסה לא טועה, ומי שלא טועה לא מצליח“.

 

וכדוגמה נוספת, אני מביא את חברת מיקרוסופט, שהאסטרטגיה שלה שלא להוציא מוצר מושלם לשוק היא אחד מגורמי ההצלחה שלה. אז אם למיקרוסופט מותר, מי אנו שנשאף לשלמות בתוצרים שלנו?

לכן, אם אתם פרפקציוניסטים, שנו את הפרדיגמה שלכם לגבי טעויות והרשו לעצמכם לטעות, תוך בקרה עצמית ויסודיות, במגמה לגדר את הסיכון, אך כמובן לא להימנע ממנו לגמרי דרך בדיקה חוזרת ונשנית שבע פעמים…

 

 מה מלמדת אותנו הכלכלה

כלכלה, כידוע, היא מדע היעילות. אז בואו נבדוק 2 מודלים בכלכלה שמאירים לנו עד כמה פרפקציוניזם אינו יעיל. שימו לב – מי שלא למד כלכלה, עלול לחשוב שהם מסובכים, אך בעצם יש בהם הרבה היגיון פשוט.

  1. עיקרון פארטו – ידוע יותר כחוק 80-20. העיקרון אומר שכדי להפיק 80% מהתוצאות, עלינו להשקיע 20% מהתשומות הדרושות להפיק 100% מהתוצאות (=שלמות). דוגמה לעיקרון: 20% מהבגדים בארון שלנו אנו לובשים 80% מהזמן. דוגמה נוספת: חשבו על התוצאות כעל ציון בבחינה ועל התשומות כזמן שאנו משקיעים ללמוד לבחינה. הצד השני של עיקרון פארטו אומר שכדי לעלות מציון של 80% ל-100%, עלינו להשקיע עוד 80% מהזמן, או פי 4 מה-20% הדרושים לקבל ציון של 80%! כלומר בהשגת ציון של 80% יחס תשומה-תפוקה הוא 4:1, ובמעבר מ-80% ל-100% היחס הוא 1:4, דהיינו פי 16 יותר! קל לראות שהמחיר שאנו משלמים במעבר מ-80% ל-100% הוא רב ויקר. ואפילו אם 80% הוא לא מספיק טוב עבורכם, וזה לגיטימי, אני מציע לכם לכוון לגבי כל מספר בין 80% ל-100%, וכך תוכלו עדיין לחסוך משאבים רבים.100% רבותיי הוא פשוט לא פרקטי, לפעמים בכלל לא אפשרי, ובוודאי לא הכרחי במציאות חיינו המורכבת.
  2. חוק התפוקה השולית הפוחתת. זהו כלל בסיסי בכלכלה וכל מי שלמד את “עקומת התמורה” במבוא לכלכלה מכיר אותו. בפשטות, החוק אומר שככל שאנו מתקדמים בביצוע מטלה מסוימת, נדרשות יותר ויותר תשומות כדי לקבל פחות ופחות תפוקות. הגישה הכלכלית דוגלת בהסתכלות על ההוצאה והתשומה השולית כמדד יעילות תפעולית, ולא על הנטייה הטבעית שלנו להסתכל על הממוצע. לעיתים אפילו יש “תפוקה שולית פוחתת שלילית”, וזה המקום בו יותר מידי אנשים שעוסקים באותו תהליך מפריעים זה לזה או כשאנו מנסים לתקן משהו, אך רק מקלקלים… בבחינת: “כל המוסיף – גורע!”.גם כאן המסקנה ברורה: כדי לתפקד היטב בעולם של מחסור במשאבים עלינו כל הזמן לבחון האם תוספת תשומות היא כדאית יחסית לתפוקות ההולכות ופוחתות. 

 

וכמה נקודות נוספות לסיום:

  • כמות המידע בעולם מוכפלת מידי כשנתיים. במצב כזה אנו חייבים להתמקד בעיקר. נקודה.
  • בכל תהליך יש מספר נתיבים מקבילים. תורת האילוצים מלמדת אותנו שמה שקובע את קצב התהליך כולו הוא הנתיב הקריטי. לכן, זהו את הנתיב הקריטי וקדמו אותו בעדיפות על שאר הנתיבים. מי שפרפקציוניסט, ייטה להקדיש לכל המסלולים את אותה העדיפות, וזו כמובן טעות, כי כך נוצרים צווארי בקבוק.
  • אחד הדברים שמאפיינים פרפקציוניסטים הוא שיפוטיות עצמית גבוהה. כי הם יודעים כל כך טוב להלקות את עצמם במקרה של טעות, שהכאב הוא רב והם מנסים להימנע ממנו בכל מחיר, גם במחיר של פרפקציוניזם. אז רבותיי השיפוטיים, הנה עוד סיבה לוותר על השיפוטיות. עצתי לכם היא התחברו לחזון שלכם במקום לנסות להימנע מכאב הטעויות.

 

לסיכום, היו מודעים למחיר הגבוה שאתם משלמים על פרפקציוניזם, הבינו שזוהי “מחלה”, שזו פרדיגמה תוקעת שמחבלת בהצלחה שלכם. מודעות לכך תפתח לכם את פתח ההתבוננות העצמית, בעת יישום הפרפקציוניזם ביום-יום, ומכאן הבחירה למגר את הפרפקציוניזם יכולה להיות קצרה מאד.

כמו תמיד, היישום של הדברים הוא באמצעות “נוסחת מה בתוך” – המתודולוגיה הייחודית שלי לבצע שינוי בכל הרגל שלא משרת אתכם והחלפתו בהרגל טוב יותר.


אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.

אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “ניהול זמן”:

שיפוטיות עצמית – המקל בגלגלי ההצלחה

איך להיפטר משיפוטיות עצמית

שיפוטיות עצמית היא פולניות במיטבה.איך להיפטר משיפוטיות עצמית
טוב, יש כאן סתירה במשפט אבל אתם מבינים אותי  😉
בנוסף, מצאתי שזו יותר תכונה יהודית כללית מאשר השראה מזרח אירופאית דווקא.
כי גם רבים מלקוחותיי הלא-פולנים לוקים בה.

אז בואו נבהיר אחת ולתמיד:
אין שוב דבר מואר או נאור בשיפוטיות עצמית!
למען האמת זוהי אחת מהרעות החולות שתוקעות את ההצלחה שלנו.

בשורות הבאות אסביר מדוע ואיך להיגמל ממנה.
 

שיפוטיות עצמית אינה מעידה על אחריות עצמית גבוהה

זוהי טעות נפוצה. רבים מאיתנו הם אנשים אחראים ולכן לוקחים על עצמם כל טעות ומעידה.
בעוד שזה אכן מעיד על מיקוד שליטה פנימי ולקיחת אחריות, שהם מבורכים, שיפוטיות עצמית היא הליכה הרבה מעבר לכך, למחוזות שתוקעים אותנו.
כי שיפוטיות בכלל ושיפוטיות עצמית בפרט, הן פוקוס על הדברים שאינם עובדים כשורה בחיינו. ומכיוון שמה שאנו מתפקסים עליו גדל, החוויה היא שלילית, אנו יורדים מתחת לקו, ובמצב זה איננו יכולים לראות פתרונות ולמצוא הזדמנויות. כי כשאנו “מתחת לקו” האנרגיה נמוכה, אין יוזמה, אין עשייה ולכן גם אין הצלחה.

במילים אחרות, שיפוטיות עצמית היא תוקעת!

במקום שיפוטיות, עדיף להתמקד בלמידה, בהפקת לקחים ובתכנון עתיד מוצלח יותר.
ובכלל, החינוך שלעיתים קיבלנו שטעות היא רעה הוא שגוי. כי אין הצלחה בלי טעות. כי אין כמעוט אדם שיודע לעשות הכל נכון בפעם הראשונה.
מחקרים מראים שמיליונרים אמריקאים נכשלו (מילה בעייתית בפני עצמה, אני מעדיף “לא הצליחו”) 16 פעם לפני שנעשו מיליונרים!
אם כך, טעויות הן חיוניות ללמידה ולהצלחה, ובעצם “הטעות הגדולה ביותר שאפשר לעשות היא לא ללמוד מטעות שנעשתה” (חגי שלו).

 

הקשר בין אחריות גבוהה לשיפוטיות עצמית

“אחריות” איננה נשיאה באשמה, כפי שלעיתים אנו נוהגים לחשוב (“מי אחראי למחדל בחברת החשמל?”).
אבן שושן מגדיר אחריות, בין היתר, כ”נְכוֹנוּת לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם בְּכָל עֵת וּבְכָל מַצָּב עִקָּרוֹן מוּסָרִי אוֹ חֶבְרָתִי”.
המילה האנגלית Responsibility מורכבת מצירוף המילים Response+Ability, כלומר: “היכולת לבחור בתגובה”.
עינינו הרואות שבשתי השפות אין מילה וחצי מילה על אשמה, ולכן אין קשר בין אחריות גבוהה לשיפוטיות.
נהפוך הוא, אחריות משתלבת היטב עם יכולת הבחירה שלנו – לבחור בתגובה שיש לה אפ”ק חיובי: אפקטיבית, פרודוקטיבית וקונסטרוקטיבית.
לכן, אמרו מעתה שאדם עם אחריות גבוהה אינו חייב לראות את עצמו אשם בטעויות ולשפוט את עצמו על כך.

 

“אל תעשה לעצמך את מה ששנוא על חברך” (חגי שלו)

כילדים, גדלנו על המשפט של הילל הזקן “אל תעשה לחברך את מה ששנוא עליך”. זו כל התורה כולה על רגל אחת.
ובכן, בואו נבחן מי החברים שלנו. אחד מהם, הוא ללא ספק אנו עצמנו! כי אנו נמצאים כל הזמן עם עצמנו, אנו עוזרים לעצמנו (או שלא…) וכדאי מאד שיהיה לנו נעים להיות עם עצמנו… במילים אחרות – אנו החברים הכי טובים של עצמנו!
אז איך זה שאנו פוגעים בעצמנו בדרך שאיננו מעזים לעשות לחברינו הכי טוב?
כי אם נשפוט ונבקר כל הזמן את חברינו הוא יפגע, ינטוש אותנו וינתק מגע!

לכן, אמרו מעתה ש”אל תעשה לעצמך את מה ששנוא על חברך”, הפסיקו לבקר ולשפוט את עצמכם, בדיוק כפי שאינכם עושים זאת לחבריכם הטובים ביותר.

 

“אין אדם אשר מספיק עשיר כדי לקנות בחזרה את העבר שלו” (אוסקר ויילד)

שיפוטיות עצמית היא התנגדות למה שאין ביכולתנו לשנות. אנו עושים את עצמינו ואת מה שעשינו “לא בסדר” וכך לא מקבלים את העבר. וזה אבסורד, כי העבר אינו ניתן לשינוי והשיפוטיות רק מקשה ומנציחה אותו. לכן, אין בה כמובן כל טעם, אלא רק תקיעות ושקיעות.

“אי-התנגדות, חוסר-שיפוטיות ואי-היקשרות הם שלושת ההיבטים של חירות אמיתית וחיים מוארים” (אקהרט טולה בספרו ארץ חדשה)

שיפוטיות עצמית היא פרדיגמה תוקעת, בדרך כלל סביב מניע ההצלחה. זו עלולה להיות השריטה “אני לא טוב מספיק” ונגזרותיה, או באמת לקיחת אחריות עצמית מוגזמת, תחת הפרדיגמה “אם זה לא הצליח אני אשם”. בכל מקרה, מומלץ לבחור בפרדיגמה חדשה שפותחת אפשרויות מקדמות ומאפשרות. למשל:
“אני לומד מטעויות ומתקן אותן”, או “אני מקבל את העבר, נמצא בהווה ומקדם את העתיד שלי”, או “אני סולח לעצמי, מפיק מסקנות ומיישם אותן בהתמדה”.
הרבה פעמים השיפוטיות מונעת מפרפקציוניזם, “מחלה” קשה בפני עצמה שמן הראוי להיפטר ממנה.

 

אז הפתרונות לשיפוטיות עצמית הן התובנות והפעולות הבאות:

  1. קבלת העבר, קבלת העצמי והכרה בחוסר המושלמות שלנו בני האדם
  2. סליחה עצמית
  3. ויתור על הפרפקציוניזם ושחרור מהצורך לעשות הכל על הצד הטוב ביותר (ואין זה סותר להיות יסודי, שזו תכונה מעולה)
  4. הכרה בחשיבות ביצוע טעויות ללמידה ושיפור, והתמקדות באפשרות ובהזדמנות
  5. ויתור על התבטאות שיפוטית ב-ממ”מ (מחשבות, מילים ומעשים) שלנו
  6. זיהוי הפרדיגמה השיפוטית התוקעת והחלפתה בפרדיגמה חדשה שמקדמת

והביצוע בפועל לשיטתי, כמו תמיד, הוא באמצעות יישום “נוסחת מה בתוך“:

מודעות לשיפוטיות עצמית ומגרעותיה, התבוננות בשיפוטיות כשהיא עולה באופן אוטומטי, ובחירה באחת מ-6 הפעולות הנ”ל.
יישום עקבי ומתמיד של “מה בתוך“, לפחות 10 פעמים ביום באמצעות תזכורות, כל פעם לשניות ספורות, יצור שינוי משמעותי לאורך זמן ויאפשר גמילה מהשיפוטיות העצמית.

 

אהבת? הפקת ערך? אני מזמין אותך לעשות “לייק”, להגיב ממש כאן למטה ולשתף את חבריך בפוסט זה.
אשמח גם לענות כאן למטה לכל שאלה שיש לך.

אולי יעניין אותך לקרוא פוסטים נוספים בקטגוריה “שינוי”:

פירמידת ההגשמה, או מדוע אני חרוץ ושקדן ובכל זאת אינני מצליח?

אימון עסק ומאמן עסקי

מגיל מאד צעיר מלמדים אותנו: “תחשוב, תעשה, תלמד, תעבוד ותתאמץ”.

כל אלו, כמובן, הן הנחיות מבורכות, שכן אנו חיים בעולם פיזי, ורק להגות ולדמיין הצלחות כמובן שלא יוביל אותנו לשום מקום.  אימון עסק ומאמן עסקי

אז הנה בואו ניקח לדוגמה את יונתן, אדם מוכשר שגודל וחונך על ברכיי הפרואקטיביות והיוזמה, ופועל בדרך חרוצה ושקדנית כדי לממש ולהגשים.

לכאורה, יונתן אמור להיות אדם מצליח, אך לא תמיד זה כך. למען האמת, בדרך כלל זה לא כך…

חשבו כמה אנשים חרוצים ושקדנים אתם מכירים, שעובדים קשה ובכל זאת לא מממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם ומצליחים “בקטנה”, אם בכלל?

בפוסט זה אסביר מדוע זה קורה…

Read moreפירמידת ההגשמה, או מדוע אני חרוץ ושקדן ובכל זאת אינני מצליח?